כוויצת דופיטרן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
כוויצת דופיטרן
Morbus dupuytren fcm.jpg
שם בלועזית Dupuytren's contracture
ICD-10
(אנגלית)
M72.0
ICD-9
(אנגלית)
728.6
DiseasesDB
(אנגלית)
4011
MeSH
(אנגלית)
D004387

כוויצת דופיטרן או מחלת דופיטרןאנגלית - Dupuytren's contracture ; ‏ Dupuytren's disease) היא התעבות לייפתית של חיתולית כף היד (Palmar Fascia) העוטפת את גידי כף היד והאצבעות וגורמת להתכווצות קבועה של האצבעות וחוסר יכולת ליישר אותן.

המחלה נקראת על שם הכירורג הצרפתי גיום דופיטרן (17771835), שתיאר אותה ב-1831.

תסמינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחלה מתחילה לרוב בזרת ובקמיצה ויכולה להתפשט לשאר האצבעות ולכף היד. בבדיקה רואים וממששים את ההתעבויות בצורת כבלים לאורך הגידים. לפעמים התהליך מתלווה בעקצוץ מקומי. בחלק גדול מהמקרים המחלה נעצרת בזרת ובקמיצה שחשובות פחות לתפקוד כף היד. המחלה שכיחה יותר בגברים (יחס של 1:10) ותוארה שכיחות יתר בארצות צפון-מערב אירופה עד שנקראה "מחלת הויקינגים" או "היד הקלטית".

אבחנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוויצת דופיטרן באצבעות 4 ו-5
תרשים זרימה לטיפול בכוויצת דופיטרן

אין בדיקה ספציפית למחלה זו. האבחנה נקבעת לפי "בדיקת השולחן": מבקשים מהנבדק לשטח את כף ידו על שולחן ורואים אם הוא מסוגל לכך או שנוצר חלל בין כף היד לשולחן.

מספר קריטריונים יכולים לאשש את האבחנה:

המחלה שכיחה יותר אצל חולי סוכרת, אלכוהוליזם ושחמת הכבד.

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול שמרני[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול השמרני נועד למקרים קלים בתחילת המחלה. הטיפולים כוללים הקרנה, הזרקת סטרואידים או חמרים המכילים את האנזים "קולגנאז" המפרק את סיבי הקולגן.

טיפול ניתוחי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטיפול הניתוחי מיועד למקרים מתקדמים בהם יש פגיעה בתפקוד כף היד. יש שתי שיטות טיפול:

  • טיפול זעיר פולשני על ידי חתך קטן והכנסת מחט המפרידה את רקמת החיבור מהגידים (Needle Aponeurotomy). היתרון הוא צלקת קטנה, זמן החלמה קצר ולרוב אין צורך בטיפול בריפוי בעיסוק. החיסרון הוא אפשרות פגיעה בגידים או בעצבים תחושתיים של כף היד.
  • טיפול ניתוחי המשחרר את כל הגידים על ידי כריתת רקמת החיבור הפתולוגית והסרתה או חיתוכה (Dupuytren's Fasciotomy/Fasciectomy). היתרון הוא שיפור גדול יותר בתנועת האצבעות לעומת שיטת המחט, החיסרון הוא זמן החלמה ארוך וצורך בטיפול בריפוי בעיסוק ממושך. יש חזרת המחלה עד ל-50% מהמנותחים תוך מספר שנים.

פרוגנוזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוב המקרים נעצרת המחלה בפגיעה בזרת ובקמיצה ומאפשרת עדיין תפקוד של היד ללא צורך בניתוח. הניתוח אמנם משפר את התפקוד אבל מספר מחקרים הראו שיש חזרת המחלה עד 50% במנותחים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כוויצת דופיטרן בוויקישיתוף

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.