כוויתה
 | |
| מראה העיר בלילה | |
| מדינה |
 פקיסטן |
|---|---|
| פרובינציה | בלוצ'יסטן |
| רשות מחוקקת |
האיגוד המטרופוליני של כוויתה  |
| תאריך ייסוד |
1876 |
| שטח | 2,656 קמ"ר |
| גובה | 1,680 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בעיר | 1,001,205 (2017) |
| ‑ צפיפות | 430 נפש לקמ"ר (2016) |
| קואורדינטות | 30°11′31″N 67°00′25″E / 30.192°N 67.007°E |
| אזור זמן | UTC +5 |
| http://www.balochistan.gov.pk/ | |
  | |
כוויתה (באורדו: کوئٹہ, בפשטו: کوټه, בבלוצ'ית: کویته ⓘ?) היא בירת מחוז בלוצ'יסטן שבפקיסטן, על פי מפקד האוכלוסין האחרון שבוצע ב-2017, התגוררו בעיר כמיליון נפשות, כוויתה מדורגת במקום העשירי ברשימת הערים הגדולות של פקיסטן. העיר ידועה כ"גן הפירות" של פקיסטן, בשל מטעי עצי הפרי הרבים באזור זה, וגם בשל המגוון הגדול של פירות ופירות יבשים המיוצרים שם. העיר הייתה ידועה גם בעבר בשם פריז הקטנה, בשל יופייה ומיקומה הגאוגרפי.[1] באזור ישנם שטחי מרעה והרים עם מגוון צמחים ובעלי חיים. הגובה הממוצע של העיר הוא כ-1,680 מטר מעל פני הים.[2] העיר ממוקמת במערב פקיסטן, בקרבת גבול פקיסטן-אפגניסטן. היא משמשת מרכז מסחר ותקשורת בין שתי המדינות. העיר שוכנת על מעבר בולאן, שבעבר היה המעבר היחיד ממרכז אסיה לדרום אסיה. כוויתה מילאה תפקיד חשוב מבחינה צבאית עבור כוחות הצבא הפקיסטני בסכסוך באפגניסטן.
אטימולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כוויתה היא וריאציה של המילה "כות" (פשטו: کوت), שמשמעותה "מבצר". יש המאמינים כי זה קשור לארבע הגבעות המקיפות את העיר (צ'ילטן, טקטו, זרגהון, מורדהר) ויוצרות סביבה מעין חומה טבעית.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יש המאמינים כי המתיישבים הראשונים באזור היה שבט פתאני בשם קאסי. במאה ה-11 נכבשה על ידי מחמוד מע'זנה בעת פלישתו לדרום אסיה.
הממשל הבריטי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-1876 כוויתה שולבה בשטחי הודו הבריטית. חיילים בריטים הקימו בעיר תשתיות מפני שהייתה ממוקמת במקום אסטרטגי. ב-31 במאי 1935 התרחשה רעידת אדמה באזור הודו. באותו זמן הייתה כוויתה עיר הומת אדם, ובה מספר בניינים רבי קומות, דבר שנתן לה את הכינוי "פריז הקטנה". מוקד רעידת האדמה היה קרוב לעיר ובעקבות זאת נהרסו רוב תשתית העיר ונהרגו כ-40,000 אנשים.[1][3]
עצמאות פקיסטן[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר שקיבלה פקיסטן עצמאות, כוויתה נהפכה לעיר הבירה של המחוז החדש בלוצ'יסטן.
טרור בעיר[עריכת קוד מקור | עריכה]
משנת 2004 אירעו בעיר מספר פיגועים, בהם פיגוע התאבדות במרפאה לחיסון מפוליו, שבו נהרגו 15 אנשים,[4] ופיגוע התאבדות בבית חולים בעיר ב-8 באוגוסט 2016, שבו נרצחו יותר מ-70 איש. פיגוע זה הוא אחד מהקטלניים ביותר בתולדות פקיסטן, וקדמו לו מספר מקרי ירי קטלניים בעיר, אשר חלקם בוצעו על ידי טרוריסטים וחלקם על ידי עבריינים, על רקע העלייה במתיחות העדתית ובפשיעה באזור.[5]
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| אקלים בכוויתה | |||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| חודש | ינואר | פברואר | מרץ | אפריל | מאי | יוני | יולי | אוגוסט | ספטמבר | אוקטובר | נובמבר | דצמבר | |
| טמפרטורה יומית מרבית ממוצעת (C°) | 10.8 | 12.9 | 18.7 | 24.8 | 30.4 | 35.3 | 35.9 | 34.8 | 31.4 | 25.5 | 19.2 | 13.3 | |
| טמפרטורה יומית מזערית ממוצעת (C°) | -3.4 | -0.9 | 3.4 | 8.3 | 11.5 | 15.9 | 19.9 | 17.9 | 10.9 | 3.8 | -0.9 | -3.2 | |
| משקעים ממוצעים (מ"מ) | 56.7 | 49 | 55 | 28.3 | 6 | 1.1 | 12.7 | 12.1 | 0.3 | 3.9 | 5.3 | 30.5 | |
| מקור: [6][7] | |||||||||||||
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כוויתה ממוקמת במערב פקיסטן, ומקושרת לשאר המדינה באמצעות רשת כבישים, מסילות רכבת ושדה התעופה הבינלאומי שלה הקרוב למרכז העיר.
נמל התעופה הבינלאומי כוויתה ממוקם בגובה של כ-1,605 מטרים מעל פני הים, מה שהופך אותו לנמל התעופה השני בגובהו בפקיסטן. לחברת פקיסטן אינטרנשיונל איירליינס יש טיסות סדירות מן ואל ערים גדולות נוספות בפקיסטן ביניהן אסלאמאבאד, גוודר (אנ'), קראצ'י, לאהור ופאשוור.
תחנת הרכבת כוויתה (אנ') היא אחת מתחנות הרכבת הגבוהות ביותר בפקיסטן בגובה של כ-1,676 מטרים מעל פני הים. מסילות הרכבת הונחו בשנת 1890, במהלך השליטה הבריטית, במטרה לקשר את העיר לשאר המדינה. הרשת הנרחבת של חברת הרכבות הפקיסטנית מחברת את כוויתה לקראצ'י שממוקמת דרומית לה באמצעות מסילה באורך של כ-863 ק"מ, ללאהור הממוקמת צפון מזרחית לה באורך של כ-1,170 ק"מ ולפשאוור הממוקמת צפון מזרחית יותר באורך של כ-1,587 ק"מ.
ישנו קו רכבת המקשר בין העיר האיראנית זהדן (אנ') לכוויתה.[8] השירות הופסק באופן זמני בשנת 2006 עקב תסיסה בבלוצ'יסטן.[9] מאז 2008 הרכבת הותקפה מספר פעמים על ידי בלוצ'ים, במיוחד באזור מעבר ההרים בולאן.[9] הקו עובד פעמיים בחודש.
קיימת הצעה לבנייה של מסילת רכבת שתקשר בין גוודר לקאשגאר שבסין העממית ומסילה שתקשר בין גוודר לכוויתה ותעבור דרך קלאט (אנ').[10][11]
מוסדות חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
כוויתה משמשת כמרכז לימודים עבור מחוז בלוצ'יסטן. בעיר יש מכללות של הממשלה, ומספר מכללות פרטיות, וביניהן:
- אוניברסיטת בלוצ'יסטן
- אוניברסיטת בלוצ'יסטן לטכנולוגיית מידע, הנדסה ומדעי הניהול (BUITEMS)
- אוניברסיטת סרדאר בהאדור ח'אן לנשים
- תיכון אסלאמיה
- מכללת בולאן לרפואה
- מכללת בלוצ'יסטן לחקלאות
- המכון הגאולוגי של פקיסטן
- המכללה הציבורית תעמיר-י נאו
- המכללה לפיקוד ולמטה של צבא פקיסטן
החי והצומח[עריכת קוד מקור | עריכה]
יונקים כגון עז מבריגה, נמרים, זאבים, צבועים, ארנבים, חתולי פרא וקיפודים מצויים באזור כוויתה. בין מיני הציפורים המקומיות נכללים חוגלות, סבכי, נץ הים הכספי, יונות סלע, סיטת הצוקים, עיט זהוב, דרוריים, נצים, בזים ופרסים.225 מיני צמחים זוהו באזור וביניהם פיסטוקים, ערער, זיתים, מילה ושקדים. באזור נמצאו גם שיחים ועצים וביניהם תאנה, ברברית, דובדבן ועשבי תיבול כגון Ephedra intermadia ו־Pinus gerardiana.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
האוכלוסייה של העיר היא בסביבות מיליון. ב-2016 האוכלוסייה הוערכה בכ-1,140,000.[12] זה הופך את כוויתה לעיר הגדולה ביותר במחוז בלוצ'יסטן ולאחת הערים הגדולות ביותר בפקיסטן. הקבוצה האתנית הגדולה ביותר בעיר היא הפתאנים, ואחריהם הבלוצ'ים (אנ') והברהויים (אנ')[13] אורדו היא שפה לאומית (National language) שנמצאת בשימוש ומובנת על ידי כל התושבים ומשמשת כלינגואה פרנקה. שפות אחרות המדוברת בעיר כשפת אם כוללות פאשטו, פנג'אבית, בלוצ'י ואחרות.[13]
| מקום | שפה | מפקד 1998[13] |
|---|---|---|
| 1 | בלוצ'ית | 25% |
| 2 | פשטו | 23.7% |
| 3 | פנג'אבי | 21.7% |
| 4 | אחר | 29.6% |
בעיר יש רוב פתאני ואחריו מיעוט של ברהויים, בלוצ'ים, פנג'אבים, מוהג'ירים (אנ') והזארה.[14][15][16]
הרוב המכריע של האוכלוסייה מאמין באסלאם הסוני. הזארה, אשר הגיעו לראשונה לכוויתה בסוף המאה ה-19 וחלקם במהלך מלחמת אפגניסטן, הם הקבוצה האתנית היחידה שמאמינה באסלאם השיעי.
פסטיבלים וקניות[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסטיבלים תרבותיים ודתיים מתקיימים בעיר מדי שנה. שני פסטיבלי העיד[א] מאפשרים לקהילה המוסלמית לחגוג באמצעות הופעות מוזיקליות, והבאת ממתקים ומתנות זה לזה. הבוזקאשי הוא פסטיבל הנחגג על ידי פתאנים שבו משתתפות שתי קבוצות שמטרתן היא ללקט פגר של עז או עגל ערוף ראש מהאדמה תוך כדי רכיבה על סוס.
הבאזארים של כוויתה הם שאה-ראה-י לִיַאקַת, שאה-ראה-י איקבל ודרך ג'ינה. בבאזארים נמכרות עבודות יד צבעוניות, בעיקר מראות בלוצ'יות ורקמות פתאניות. בבאזארים נמכרים גם שטיחים אפגניים, מעילי פרווה, ז'קטים רקומים, וסטים, סנדלים, ופריטים מסורתיים פתאניים. שטיחים פתאניים ובלוצ'יים מיוצרים על ידי שבטים נודדים החיים באזור.
מטבח[עריכת קוד מקור | עריכה]
מאכלים פתאניים מסורתיים כגון קאדי קבב, כבש צלוי, סאג'י בלוצ'י (אנ') ומאכלים מסורתיים אחרים זמינים ברחבי העיר ובמיוחד בדרך הנסיך, דרך ג'ינה ובמלון סרינה.
המאכל הפתאני השבטי הנקרא "רוסט" (Roast)[ב] מוגש במסעדות העיר ובאזורים הסובבים אותה. חלק מבשר הכבש הטוב ביותר במדינה מגודל באזור כוויתה והוא עמוד התווך של המטבח המקומי. המנה השבטית הפאטונית "לנדהי" (Landhi), היא מנה עשויה טלה מיובש הנשמר טרי במהלך החורף הקר. "קאדי קבב" הוא כבש ברביקיו, ומנות מקומיות נוספות הן "סאג'י" (רגל כבש) ופילאף.
ספורט[עריכת קוד מקור | עריכה]
קריקט וכדורגל הם שני ענפי הספורט הפופולריים ביותר בקרב תושבי כוויתה. עם זאת, ישנם מספר ענפי ספורט אחרים שגם בהם משחקים בעיר וביניהם הוקי, טאקוונדו, איגרוף, סקווש, טיפוס הרים ופיתוח גוף.
קבוצות כדורגל מהעיר כוויתה כוללות את כוויתה זורוואר (אנ'), מוסלם (אנ'), הזארה גרין, בלוץ', כוויתה בזיגארס.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של כוויתה- פקיסטן: רעידת אדמה חזקה פקדה את העיר כוותה; 7 בני אדם נפצעו, באתר ynet, 9 במאי 2004
- פקיסטן: אופני תופת התפוצצו בעיר כוותה; 13 בני אדם נפצעו, באתר ynet, 24 במאי 2004
- פקיסטן: הרוג ושבעה פצועים בהתפוצצות מטען חבלה, באתר ynet, 28 בספטמבר 2004
- "סאנדיי אקספרס": בין לאדן מכותר על-ידי האמריקנים בפקיסטן, באתר ynet, 22 בפברואר 2004
- סוכנויות הידיעות, פקיסטן: 15 הרוגים בפיגוע התאבדות במרפאה לחיסון מפוליו, באתר וואלה!, 14 בינואר 2016
- סוכנויות הידיעות, בזמן שליוו עורך דין שנרצח: 70 נהרגו בפיגוע בבית חולים בפקיסטן, באתר וואלה!, 08 באוגוסט 2016
- כוויתה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
ביאורים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ עיד הוא פסטיבל דתי מוסלמי:
- הראשון הוא חג הקורבן
- השני הוא עיד אל-פיטר
- ^ תושבים לא מקומיים יקראו למאכל נמקין Namkin
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 ڈان اردو. "پاکستانی شہروں کی تاریخ". dawnnews.tv. נבדק ב-26 בפברואר 2016.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Mongabay -environmental science and conservation news". אורכב מ-המקור ב-2016-03-04. נבדק ב-2016-08-15.
- ^ Earthquake in Balochistan (1935) ‹ The Friday Times, www.thefridaytimes.com
- ^ סוכנויות הידיעות, פקיסטן: 15 הרוגים בפיגוע התאבדות במרפאה לחיסון מפוליו, באתר וואלה!, 14 בינואר 2016
- ^ AP, פקיסטן: מחבל פוצץ עצמו בבית חולים, עשרות נהרגו, 8 באוגוסט 2016, באתר ynet
- ^ "Climatological Normals of Quetta". Hong Kong Observatory. נבדק ב-2014-01-27.
- ^ "Extremes of Quetta". Pakistan Meteorological Department. נבדק ב-3 בפברואר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ [http://www.seat61.com/India-overland.htm How to travel overland by train London to India, Pakistan, Bangladesh & Kathmandu], www.seat61.com
- ^ 1 2 Lonely Planet, Train to Quetta?
- ^ China Is Building a $46B Railroad Through Pakistan's Insurgency
- ^ Dawn.com, New railway tracks planned under CPEC: report, 2015-12-20
- ^ http://www.demographia.com/db-worldua.pdf
- ^ 1 2 3 Jonah Blank, Christopher Clary & Brian Nichiporuk 2014.
- ^ "Pakistan and the Karakoram Highway by Sarina Singh — Pashtun Make The Majority".
- ^ "The Crowded-Out Conflict by Ann Wilkens — Pashtun form the Majority".
- ^ "The Pashtun Question by Abubakar Siddique — Quetta has a Pashtun Majority".