כוחה של מספר שש
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | פיטקוס לור (ג'יימס פריי וג'ובי האגהס) |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה |
נוער מדע בדיוני |
| מקום התרחשות |
פלורידה  |
| הוצאה | |
| הוצאה בשפת המקור | HarperCollins |
| תאריך הוצאה | 2011 |
| מספר עמודים |
406 317 (בגרסה העברית) |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | כנרת |
| תרגום | ארז אשרוב |
| סדרה | |
| סדרת ספרים | בני לוריאן |
| ספר קודם | אני מספר ארבע |
| הספר הבא | עלייתו של מספר תשע |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 003435658 |
  | |
כוחה של מספר שש הוא הספר השני בסדרת המדע הבדיוני לנוער, בני לוריאן, מאת פיטקוס לור. הוא ספר ההמשך ל"אני מספר ארבע", ופורסם ב-23 באוגוסט 2011 על ידי HarperCollins Publishers.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסיפור מסופר על ידי כמה חברי גארד: מספר ארבע (ג'ון סמית), שנמצא במנוסה עם סאם, שש וברני קוסאר (הדלי, כימרה מלוריאן), ומספר שבע (מרינה), שמסתתרת בסנטה תרזה, מנזר בספרד. בעוד ג'ון, מספר שש וסאם מנסים להישאר צעד אחד לפני המוגדוריאנים בעודם מחפשים את שאר הלורים ששרדו, מספר שבע מחפשת אחר חדשות על ג'ון אחרי הקרב האמיץ שלו בבית הספר שהופיע בסוף אני מספר ארבע.
הסיפור של שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרינה מוצגת בסיפור ישר מההתחלה. היא גרה בבית יתומות דתי, הנמצא בתוך מנזר. יחד איתה, במנזר, נמצאת אדלינה, וכמה חברות שלה מבית הספר. בית הספר נמצא בסנטה תרזה, ספרד.
לאחר שלא הצליחו להתרגל לחיים בכדור הארץ, מרינה, מספר שבע, והספאן שלה, אדלינה, הגיעו למנזר / בית היתומות סנטה תרזה, והן גרות שם במשך 10 שנים. אדלינה ויתרה על האמונה בלוריאן, וכעת מנסה להסתגל לחיים רגילים כנזירה. היא החביאה את השידה של שבע והתעלמה מכל מה שקשור ללוריאן. מעוצבנת מהגישה של אדלינה, מרינה מחפשת אחר מספר ארבע האגדי כעת, במטרה לאחד את כל הגארד, אך ללא הצלחה. בתחילת הספר היא במרחק חמישה חודשים מיום הולדתה ה-18, בו היא תוכל סוף כל סוף לעזוב את בית היתומות.
כשלבית היתומות מגיעה ילדה בת שבע בשם אלה, הן מיד הופכות לחברות טובות. אלה עוזרת לה למצוא את השידה שלה, ומרינה מסממת את אדלינה כדי לפתוח אותה. כשהיא פותחת אותה, המוגדוריאנים מוצאים אותן והן בקושי בורחות. אדלינה סוף סוף מבינה שטעתה ומקריבה את עצמה כדי להציל את מרינה. מרינה פוגשת אדם בשם קרייטון שמסביר שאלה היא מספר עשר, והיא גם אטרנוס, כלומר היא יכולה לשנות את גילה לכל גיל שכבר עברה. הם פוגשים את שש והורגים את הרודפים אחריהם. הקטור, חברה הטוב האנושי של מרינה שיודע על לוריאן, מת בתהליך. החבורה של מרינה (שבע), שש, אלה, וקרייטון מחליטים לחפש את שאר המספרים כדי שהם יוכלו להתאחד.
הסיפור של ארבע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ג'ון מתעורר במלונית אליה הגיעה בסוף "אני מספר ארבע" עם שש וסאם. הם מנסים להישאר מוסתרים (מכיוון שארבע נמצא ברשימת עשרת הנמלטים המבוקשים ביותר על ידי ה-FBI) ומחליפים את מספר הרישוי שלהם בזה של נהג אחר לפני שהם נוסעים לטנסי. בטנסי, הם נעצרים על ידי שוטר ששואל אותם למה הם נוהגים ברכב עם מספר רישוי ששייך לרכב אחר. השוטר מזהה אותם ומבין מיהם, וקורא לתגבורת. שש משתמשת במורשת השליטה ביסודות שלה ויוצרת סופה שעוזרת להם לברוח. ארבע, שש וסאם נוסעים לפלורידה, שם הם מתחילים להתאמן. ארבע חושב שסאם נדלק על שש. בתחילה סאם מכחיש, אולם אחר כך הוא מודה בכך. ארבע מבין שגם הוא נדלק על שש, אבל מנסה להעלים את הרגשות האלה מכיוון שהוא רוצה לאהוב רק את שרה.
שש משכנעת את ארבע לפתוח את השידה שלו. בעודו עובר על החפצים בשידה, הוא מראה לסאם את דגם מערכת השמש של לוריאן. באותו הזמן שבע פותחת את התיבה שלה ונוגעת במשדר (בלי לדעת מה זה), וכתוצאה מכך הדגם משתנה ומרכיב את כדור הארץ, עם נקודה אדומה על סנטה תרזה. הם שומעים את שבע צועקת לאדלינה להתעורר. ארבע פותח את המכתב שקיבל מהנרי בפרטיות, ומגלה שלא רק שתשעת חברי הגארד הולכים לגדול להיות תשעת הזקנים הבאים של לוריאן, אלא גם שיכול להיות שסאם צדק לגבי זה שאביו נחטף על ידי חייזרים, ושאביו של סאם הוקצה כדי ללמד את ארבע והנרי על החיים בכדור הארץ. ארבע מראה לסאם את המכתב וסאם מתחיל לבכות כשהוא לומד על הגורל של אביו.
מאוחר יותר באותו הלילה, ארבע ושש סובלים מנדודי שינה ומחליטים לצאת יחד להליכה. שש משתמשת במורשת חוסר הנראות שלה כדי לעזור להם להישאר בלתי נראים. הם כמעט מתנשקים, אבל ארבע מתרחק כי הוא מסרב לחשוב שיש לו רגשות כלפי מישהי חוץ משרה. כשהם חוזרים הביתה, הבית שלהם מתפוצץ כי המוגדוריאנים איתרו אותם לאחר שארבע פתח את השידה שלו. סאם מציל כמה פריטים יקרי ערך ומתחבא בבריכה, אבל מתפתח קרב קצר מול המוגדוריאנים, בו המוגדוריאנים מובסים, אך קודם הם לוקחים את השידה של ארבע.
סאם, בעודו חושב שאביו השאיר לו משהו בעדן, מכריח את החבורה לחזור. הם מוצאים לוח אבן וכמה ניירות, אך לא מצליחים לפענח אותם. ארבע פוגש את שרה בסתר. בעת פגישתם המחודשת הם מתחבקים ומתנשקים. שרה בודקת את הטלפון שלה כמה פעמים וג'ון שואל למי היא מסמסת כל כך מאוחר בלילה. היא אומרת שזו אמילי, והם חוזרים לשיחה שלהם. שרה מנסה לשכנע את ארבע להסגיר את עצמו שוב ושוב, אך בכל פעם הוא מסרב. ה-FBI מופיעים ועוצרים את ארבע ואת סאם. שש עוזרת להם לברוח, וארבע מבין ששרה סימסה למשטרה ולא לאמילי.
החבורה מחליטה להתפצל, מאחר שארבע וסאם מחליטים שהם רוצים להחזיר את השידה של ארבע בווירג'יניה המערבית (סאם מצטרף רק משום שהוא מקווה למצוא את אביו), בעוד ששש מחליטה לנסוע לספרד לעזור לשבע. כשארבע וסאם מסיעים את שש לנמל התעופה, היא מנשקת את סאם על הלחי לפרידה, מה שגורם לו להסמיק. ארבע ושש חולקים נשיקה מלאת תשוקה על השפתיים לפרידה. ארבע אומר לשש שסאם נדלק עליה, ושש אומרת שגם היא נדלקה עליו. ארבע, מבולבל, אומר שהוא חשב שהיא מחבבת אותו. שש אומרת שמכיוון שהוא אוהב גם אותה וגם את שרה, זה רק הוגן שהיא תאהב גם אותו וגם את סאם. היא נותנת להם כתובת בה הם אמורים להיפגש בעוד שבועיים בדיוק ועוזבת. סאם שם את הכתובת בכיסו והם נוסעים לווירג'יניה המערבית.
שש מגיעה לסנטה תרזה כדי לעזור לשבע בקרב נגד המוגדוריאנים, והן מביסות אותם. היא מגלה שספינת חלל נוספת יצאה לאחר הספינה הראשונה שהביאה את הילדים הלורים לכדור הארץ, ובה הייתה חברת גארד נוספת, אלה, או מספר עשר. שש, שבע, עשר, וקרייטון, הספאן ממלא-המקום של עשר, יוצאים למצוא את שאר חברי הגארד.
כשהם מגיעים לסוף הדרך בווירג'יניה המערבית, ארבע וסאם הולכים בעקבות מפה ששש השאירה עד שהם מגיעים למערה המוגדוריאנית. ארבע משתמש בסיטאריס כדי להעביר את מורשת חוסר הנראות של שש אליו, אף על פי שהיא תהיה לרשותו רק למשך כשעה. בדיוק כשהמורשת מתפוגגת, הם מוצאים את השידה, יחד עם שידה נוספת (שמאוחר יותר מסתבר שהיא שייכת לתשע). ארבע משתמש באש כדי להביס מוגדוריאנים רבים, ושדות הכוח במערה מפסיקים לעבוד, מה שמאפשר לארבע ולסאם לשחרר את תשע. סאם נחוש למצוא את אביו, וחושב שהוא נמצא בין האסירים, ולארבע ותשע אין ברירה אלא להשאירו שם לאחר ששדה כוח מפריד ביניהם. ארבע מבין שהכתובת של נקודת המפגש עם שש נמצאת אצל סאם, אבל תשע אומר לו לא לדאוג, ושאם המפגש נועד להתקיים - הוא יתקיים. ארבע אומר לו לנסוע לצפון, והם מתחילים לנסוע.
דמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בני לוריאן - דמויות
- ג'ון סמית - המספר של הספר הראשון. הוא מספר גם חצי מהספר הזה. הוא חבר הגארד הלורי הרביעי.
- מספר שש - חברת הגארד הלורי השישית שמלווה את ג'ון בספר הזה, ומתפתחת לאהובתו השנייה.
- סאם גוד - חברו הטוב של ג'ון ואהובה השני של מספר שש.
- מרינה - המספרת של חצי מהספר. היא חברת הגארד הלורי השביעית. היא סוף סוף פוגשת את מספר שש בסוף הספר.
- אדלינה - הספאן של שבע. היא מתה במהלך הקרב נגד המוגדוריאנים במנזר על מנת להציל את מרינה. לפני כן, בעודה במנזר, היא כבר לא מאמינה שלוריאן חי.
- אלה - חברתה הטובה של מרינה. היא חברת הגארד הלורי העשירית, ויש לה את היכולת לשנות גילאים.
- קרייטון - הספאן הלא-רשמי של אלה (אלה הייתה צעירה מדי כדי שיתאימו לה ספאן).
- הקטור ריקרדו - חברה האנושי היחיד של מרינה.
- מספר תשע - חבר הגארד הלורי התשיעי בסדרה. בהתחלה הוא היה אסיר של המוגדוריאנים.
- שרה הארט - בת זוגו של ג'ון מעדן, אוהיו. היא נחשדת בהסגרתו ל-FBI.
קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הספר קיבל בעיקר ביקורות טובות עם ציון ממוצע של 4.2 מתוך 5 בדירוג של אתר Goodreaders (מבוסס על 4,806 דירוגים).
עיבוד קולנועי[עריכת קוד מקור | עריכה]
אחרי ההצלחה של הגרסה הקולנועית של אני מספר ארבע, היו שמועות על סרט המשך. נכון ל-16 במאי 2011, לפי דברי התסריטאית מרתי נוקסון, התוכניות 'נגנזו' באופן זמני.
"כוחה של מספר שש" היה הספר הראשון שעובד על ידי ה-Booktrack, חברת סטארט-אפ טכנולוגית ניו-יורקית שמתאימה "מוזיקה מסונכרנת, אפקטים קוליים, ורעשי רקע" למלל של ספרים אלקטרוניים.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כוחה של מספר שש, באתר OCLC (באנגלית)