כוחות ההגנה האירים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כוחות ההגנה האירים
זרועות
הצבא האירי
גיס האוויר האירי
השירות הימי האירי
עיטורים ומבנה פיקודי
עיטורי כוחות ההגנה האירים
דרגות כוחות ההגנה האירים
היסטוריה צבאית
היסטוריה צבאית של אירלנד
היסטוריה של אירלנד

כוחות ההגנה האיריםאירית: Fórsaí Cosanta, באנגלית: Defence Forces, שמם הרשמי באירית הוא Óglaigh na hÉireann, שמתייחס למוצאם מהמתנדבים האיריים) הם הכוחות המזוינים של אירלנד, הכוללים את הצבא האירי, הגיס האווירי האירי, השירות הימי האירי וכוחות המילואים האיריים.

המפקד העליון של כוחות ההגנה הוא נשיא אירלנד.[1] כל קציני כוחות ההגנה מקבלים את מינוייהם מידי הנשיא, אך בפועל, מפקד שר הגנה על הכוחות בשמו של הנשיא ומדווח לממשלת אירלנד. שר ההגנה פועל בהתייעצות עם מועצת ההגנה בנוגע לניהולו של משרד ההגנה.

תפקידים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיקוד
המפקד העליון:

מייקל היגינס, נשיא אירלנד

שר ההגנה:

סיימון קובני

מפקד כוחות ההגנה:

לוטננט גנרל שון קלנסי

כוח האדם
גיל גיוס:[2]

גיל 18-25 - שירות התנדבותי

זמינים:[2] בגילאי 16-49 (2010).
גברים: 1,179,125. נשים: 1,163,728 .

מתאימים:[2] בגילאי 16-49 (2010).
גברים: 977,631. נשים: 965,900.

גודל מחזור שנתי המגיע לגיל גיוס:[2] (2010).
גברים: 28,564. נשים: 27,197.

פעילים: 9019[3]

מילואים: 4371.[3]

הוצאה כספית
תקציב: 885 מיליון אירו (2015).[4]
אחוזי תמ"ג: 0.55%[2]

אירלנד מחזיקה במדיניות ארוכת ימים של נייטרליות ולא משתתפת ולא השתתפה בעימותים צבאיים. מדיניות זו בלטה בעיקר במלחמת העולם השנייה. יכולותיה הצבאיות של אירלנד צנועות באופן יחסי. יחד עם זאת, למדינה יש היסטוריה ארוכה של מעורבות בפעילות של כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות. תפקידי כוחות ההגנה הם:

  • הכנות להגנת המדינה מפני תקיפה חיצונית.
  • סיוע לגארדה שיכנה (משטרת אירלנד), כולל הגנה על ביטחון הפנים של המדינה.
  • השתתפות במשימות שמירת שלום, ניהולי משברים, ומבצעי סיוע הומניטרי כסיוע לאו"ם.
  • שיטור ימי, בהתאם למגבלות המדינה על פי הסכמים עם האיחוד האירופי.
  • ביצוע מגוון משימות אזרחיות על פי בקשת הממשלה, כמו משימות חיפוש והצלה, הטסה רפואית, הטסת אח"מים, סיוע באסונות טבע ואסונות אחרים, הבטחת פעולתם של שירותים חיוניים וסיוע באירועי זיהום ים.[5]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחות ההגנה האירים שואבים את מקורותיהם מ"המתנדבים האירים" (Irish Volunteers) שהוקמו ב-1913. עד היום, שמם הרשמי של כוחות ההגנה הוא Óglaigh na hÉireann, שהוא שמם בשפה האירית של המתנדבים. גם סמל הכובע והכפתורים של מדי השירות של כוחות ההגנה, מקורם באלה של המתנדבים האירים. על כפתורי המדים טבועים עדיין ראשי התבות IV, שמשמעותם, המתנדבים האירים. המתנדבים, בהנהגתו של פטריק פירס, השתתפו במרידת חג הפסחא בשנת 1916.

לאחר המרד, נשבעו המתנדבים לדאל הראשון. באותה תקופה נודעו המתנדבים בשם הצבא האירי הרפובליקני (IRA), שניהל מלחמת גרילה כנגד השלטון הבריטי באירלנד בין השנים 1921-1919.

שביתת נשק שמה קץ למעשי האיבה ב-11 ביולי 1921 וב-5 בדצמבר אותה שנה נחתמה האמנה האנגלו-אירית. ממשלה זמנית הוקמה ב-14 בינואר 1922. רבים מאנשי ה-IRA לחמו במלחמת העצמאות והיו ממורמרים מחתימתה של האמנה וכתוצאה מכך הייתה סכנה לפרוץ מלחמת אזרחים ולכיבוש מחדש של אירלנד על ידי הבריטים. בפברואר 1922 פתחה הממשלה הזמנית בגיוס מתנדבים ל"צבא הלאומי" (National Army), צבאה של מדינת אירלנד החופשית. מלחמת האזרחים האירית החלה ב-28 ביוני 1922 בין הרפובליקנים שהתנגדו לאמנה האנגלו אירית לבין הצבא הלאומי. המלחמה הסתיימה ב-24 במאי 1923, פרנק אייקן, ראש המטה של ה-IRA הורה למתנדבים להניח את נשקם ומדינת אירלנד החופשית החדשה נכנסה לתקופה של שלום מתוח.

ב-3 באוגוסט 1923 חוקקה המדינה החדשה את חוק כוחות ההגנה, שעל פיו הוקמו "כוחות הגנה שיקראו Oglaigh na hEireann שיכללו מספר קצינים, נגדים וחיילים כפי שיקבע מעת לעת על ידי האירכטס".[6] הכוחות הוקמו ב-2 באוקטובר 1924.

במלחמת העולם השנייה הייתה אירלנד נייטרלית באופן רשמי, אך במקביל הוכרז במדינה על מצב חירום ב-2 בספטמבר 1939 והצבא גויס. עם התקדמות מצב החירום נרכש במהירות מבריטניה ומארצות הברית ציוד חדש ונוסף וכן ציוד מייצור מקומי. במהלך המלחמה, למרות שהייתה נייטרלית, סייעה אירלנד לבעלות הברית בכמה דרכים. טייסים גרמנים שנאלצו לנטוש את מטוסיהם על אדמת אירלנד ומלחים גרמנים שספינותיהם נטרפו על חופי אירלנד, נכלאו כ"אורחי האומה". יריביהם מצבאות בעלות הברית שנקלעו לאותו מצב, הורשו לעבור בחשאי את הגבול לצפון אירלנד. שירות המודיעין של הצבא האירי, ה-G2, לקח חלק חיוני בחשיפתם ובמעצרם של מרגלים גרמנים כמו הרמן גרץ.

בספטמבר 1946 הוקם השירות הימי האירי כזרוע הימית הקבועה של כוחות ההגנה.

ב-1955 התקבלה אירלנד כחברה באו"ם. תרומתה הראשונה במסגרת כוחות שמירת השלום של האומות המאוחדות הייתה ב-1958, כאשר קציני הצבא האירי הוצבו כמשקיפי או"ם בלבנון (UNOGIL). מאז, השתתפותם של כוחות ההגנה האירים במשימות שמירת השלום היא רציפה. משימת שמירת השלום החמושה הראשונה הייתה בקונגו ב-1960. כוחות ההגנה הוצבו במשימות חמושות של האו"ם ברציפות מאז, למעט התקופה שבין מאי 1974 ומאי 1978, שבה היו אירים במשימות בלתי חמושות. באוקטובר 2009 הוסר הלוט מעל אנדרטה לזכרם של הנופלים במשימות אלו בעיר פרמוי. על האנדרטה חקוקים שמותיהם של 90 אנשי כוחות ההגנה שנפלו במהלך משימות שמירת השלום.[7]

מבנה ארגוני[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוחות ההגנה מורכבים מ"כוחות ההגנה הקבועים" (Permanent Defence Force – PDF), המהווים כוח סדיר המבצע את המבצעים הצבאיים העיקריים ואת "כוחות המילואים" (Reserve Defence Force – RDF),[8] המסייעים לכוחות הקבועים בעת הצורך. כוחות המילואים כוללים את מילואי הקו הראשון ואת מילואי הקו השני. מילואי הקו הראשון מאוישים ביוצאי הכוחות הקבועים.

כוחות ההגנה מאורגנים תחת פיקודו של ראש המטה הכללי, שתחתיו מכהנים שני סגנים, אחד לתחום המבצעים והשני לתחום התמיכה. כוחות ההגנה מורכבים משלוש זרועות:

הצבא האירי[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילי הצבא האירי באימון

כוח האדם של הצבא האירי מונה 8,500 איש בשירות פעיל ו-4,000 אנשי מילואים. נכון לסוף שנת 2012 היו בצבא שלוש בריגדות: בריגדה 1 (הדרומית), בריגדה 2 (המזרחית) ובריגדה 4 המערבית. ב-30 בנובמבר 2012 פורקה בריגדה 4. שטח אירלנד מחולק כעת בין שתי הבריגדות שנותרו.

בנוסף למבנה בריגדות זה, פועלים גם מרכז האימונים של כוחות ההגנה (DFTC) ובסיס לוגיסטיקה. הצבא מחולק לתשעה גייסות מקצועיים: גיס רגלים, גיס ארטילריה, גיס פרשים, גיס הנדסה, גיס חימוש, גיס רפואה, גיס תובלה, גיס משטרה צבאית וגיס קשר ומידע.

גיס הרגלים מצויד ברובי סער, מקלעים, מטולי רימונים, רימוני יד ובאמצעי לחימה נגד טנקים. רוב כלי הנשק מיובאים והם בשימוש על פי אמות המידה של נאט"ו. הצבא משתמש בשריוניות כשהסוג העיקרי הוא MOWAG Piranha, החמוש במקלעים. הצבא גם משתמש ברכבי סיור משוריינים מסוג FV101 Scorpion המצוידים בתותחים קלים בקוטר 76 מ"מ ובמקלעים בקוטר 7.62 מ"מ. הארטילריה של הצבא מצוידת במרגמות 120 מ"מ ובתותחים קלים בקוטר 105 מ"מ. הכוחות המיוחדים של הצבא הם ה-Army Ranger Wing.

גיס האוויר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסוק AgustaWestland AW139 של גיס האוויר האירי
רונדל של הגיס האווירי האירי

הגיס האווירי האירי הוא זרוע האוויר של כוחות ההגנה. זוהי הזרוע הקטנה ביותר מבין זרועות כוחות ההגנה וכוח האדם שלה מונה 939 איש. תפקידיה העיקריים כוללים:

  • סיוע לצבא.
  • סיוע לשירות הימי.
  • סיוע לגורמים אזרחיים.
  • סיוע לקהילות אזרחיות.
  • סיוע למשרדי הממשלה.

משימתו של הגיס האווירי היא משימתו המסורתית של כל חיל אוויר, הגנה על שמי אירלנד, אם כי יכולתו לבצע משימה זו מוגבלת. גייס האוויר נותן סיוע לצבא ולשירות הימי ומבצע משימות אזרחיות שונות כמו הובלת אח"מים, הטסה רפואית וחיפוש והצלה (בשיתוף עם משמר החופים). המסוקים של גיס האוויר הם היחידים באירלנד המסוגלים לטוס בתנאי לילה באזורים הרריים כשהם משתמשים באמצעי ראיית לילה.

כלי טיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שני מטוסי התובלה מסוג CASA/IPTN CN-235 של הגיס, המצוידים במערכות גילוי, מסייעים לשירות הימי במשימות סיור במים הטריטוריאליים של אירלנד ובאזור הכלכלי הבלעדי שלה. מטוסים אלו משמשים גם לצניחות של הכוחות המיוחדים.
  • שישה מסוקי AgustaWestland AW139 שניתן לציידם במקלעי מאג ובאמצעים לראיית לילה.
  • שבעה מטוסי בוכנה מסוג Pilatus PC-9 מצוידים ברקטות ובמקלעים.
  • שני מסוקים קלים מסוג Eurocopter EC135 לאימונים ולחילוץ.

השירות הימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ספינת סיור של השירות הימי האירי

כוח האדם של השירות הימי האירי מונה 1,144 איש ומשימתו היא סיור לאורך המים הטריטוריאליים של אירלנד ובשטח רחב מדרום לאירלנד בו הדייג מותר תחת מגבלות.[9] יחד עם גיס האוויר ועם המכס מיירט השירות הימי כלי שיט המבריחים סמים.[10]

השירות הימי מפעיל שמונה ספינות סיור המבצעות את תפקידיו הראשיים, בנוסף לסירות גומי לאימונים. לצוותי השירות יכולות גבוהות והם מסוגלים ללכוד כלי שיט בעת הצורך. בנוסף פועל בשירות צוות צוללים. השירות לא מפעיל כלי שיט כבדים ולכלי השיט שלו יש מספיק כוח אש כדי לבצע את משימותיו.

בנוסף לתפקיד המרכזי המוגדר לשירות הימי של שמירה על הביטחון הלאומי מוגדרות עבורו גם משימות משניות:

  • הגנה על שטחי הדיג
  • סיוע לגורמים אזרחיים
  • סיכול הברחת סמים
  • בטיחות בים
  • פעילות צלילה
  • טיפול בזיהומי ים
  • משימות סיוע מעבר לים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כוחות ההגנה האירים בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]