כוח הפועל בנפעל
כוח הפועל בנפעל הוא מושג בקבלה ובחסידות, לפיו, כוחו והשפעתו של פועל הפעולה מונחים בדבר שהוא עושה. לביטוי זה משמעות יסודית בתפיסה האימננטיות של האלוהות, לפיה כוחו של האל נוכח בבריאה שהוא פעל.
מקור הביטוי[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור הביטוי הוא מתורתם של הראשונים. הרב יעקב יוסף מפולנאה בספרו 'תולדות יעקב יוסף'[1] מביא את הביטוי בשם הרמב"ן. לעומת זאת, בספרו 'בן פורת יוסף'[2] מביאו בשם הראב"ד בפירושו על ספר יצירה. המקור הידוע לביטוי זה שיכול היה לעמוד לפני המקובלים והחסידים, הוא בספר הישר המיוחס לרבינו תם.[3] לדברי משה אידל מקורו של הביטוי בניסוח המצוי בספרות העיון, לפיו "כח המאציל בנאצל ואין הנאצל חסר כלום". ביטוי זה התגלגל למקובלים הראשונים מ"ספר הסיבות" (פסקה יא), שהוא ספר המשקף מסורות נאופלאטוניות האופייניות לכתבי פרוקלוס.[4]
במשנת הבעל שם טוב[עריכת קוד מקור | עריכה]
הרב יצחק אייזיק מקומרנה בספרו 'נוצר חסד' על פרקי אבות[5] כותב שכשהיו מביאים כלי לפני הבעל שם טוב, היה אומר כל המחשבות שהיה האומן מחשב בשעה שעשה את הכלי.
הרב אהרן ראטה בספרו 'שומר אמונים'[6] כותב שהבעל שם טוב ציווה לתלמידיו לומר תמיד אלו הדיבורים 'כוח הפועל בנפעל', כאחת הדרכים להחדרת רעיון הנוכחות האלוהית.
סיפור הממחיש את תפיסת האימננציה האלוהית המתמצה במשפט "כוח הפועל בנפעל", מסופר בחסידות חב"ד: "מוצאי שבת פרשת שמות, בארבעה ועשרים יום לחודש טבת תקע"ג, דקות אחדות קודם שנתבקשה נשמתו הגדולה של הרה"ק רבי שניאור זלמן מלאדי זי"ע לעלות לישיבה של מעלה, פנה הוא אל נכדו בעל ה'צמח צדק' ושאלו מה רואות עיניו. הפנה ה'צמח צדק' את עיניו כלפי מעלה ואמר: "רואה אני את תקרת הבית". נענה הסב הגדול ואמר: "אני כבר איני רואה תקרה, כי אם את כוח הפועל בנפעל"…[דרוש מקור]".
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אור תורה, סוף פרשת וירא, ובפרשת יתרו ד"ה בשעה שאמר הקדוש ברוך הוא למשה אנכי ולא יהיה לך.
- ליקוטי אמרים תניא, שער היחוד והאמונה פרק ב ופרק ג.