כוח מגע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

כוח מגע הוא כוח הפועל בין שני גופים (או בין גוף למשטח) הנמצאים במגע אחד עם השני, להבדיל מכוחות הפועלים במרחק כגון כבידה או מגנטיות.

לכוח מגע יש שני רכיבים. חלק אחד פועל במקביל למישור המגע ונקרא חיכוך. כדי שתהיה תנועה במקביל למישור המגע יש להתגבר על החיכוך. החלק השני של הכוח פועל בניצב למישור המגע ונקרא כוח נורמלי. כוח החיכוך הוא פרופורציונלי לכוח הנורמלי, וקבוע הפרופורציה מסומן על ידי μ.

מושג כוח המגע הוא הפשטה הנמצאת בשימוש בעיקר בקורסי מבוא למכניקה קלאסית. גופים אמיתיים לא באמת נמצאים במגע אחד עם השני והכוחות הפועלים ביניהם נגרמים על ידי אינטראקציה בין האלקטרונים של הגופים.

בניגוד לדעה הרווחת, תחושת חוסר משקל (בחלל או ברכבת הרים) אינה נגרמת מחיסרון כוח הכבידה אלא מחוסר כוחות מגע. כוחות המגע עם גופים סמוכים (בדרך כלל האדמה), הם הנותנים את הרגשת המשקל אליה אנו רגילים, לכן בנפילה חופשית ישנה תחושה של חוסר משקל אף על פי שהשפעת הכבידה ודאי קיימת.

דוגמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה נפוצה לכוח מגע, הניתנת בקורסי מבוא לפיזיקה, היא הכוח הפועל בין שני גופים הנוגעים אחד בשני כאשר כוח חיצוני מופעל על אחד מהם. הכוח החיצוני גורם לשני הגופים לנוע בתאוצה שווה. אם לאחד הגופים מסה גדולה יותר מלשני, הכוח הפועל עליו יהיה גדול יותר, מה שיגרום לכוח מגע שיפעל ביניהם.

P physics.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא פיזיקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.