כוכבים ופסים לעד (סרט)
 | |
| כרזת הסרט | |
| בימוי | הנרי קוסטר |
|---|---|
| הופק בידי |
למאר טרוטי  |
| תסריט | לאמר טרוטי |
| עריכה | ג'יימס קלארק |
| שחקנים ראשיים |
קליפטון וב רוברט וגנר דברה פאג'ט רות האסי |
| מוזיקה | לאו ארנו, אלפרד ניומן |
| צילום | צ'ארלס קלארק |
| מדינה |
 ארצות הברית |
| חברת הפקה |
פוקס המאה ה-20 |
| חברה מפיצה | פוקס המאה ה-20 |
| הקרנת בכורה | 22 בדצמבר 1952 |
| משך הקרנה | 90 דקות |
| שפת הסרט | אנגלית |
| סוגה |
סרט ביוגרפי, סרט מוזיקלי |
| הכנסות | 3,000,000 דולר |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
כוכבים ופסים לעד (באנגלית: Stars and Stripes Forever) הוא סרט ביוגרפי אמריקאי משנת 1952 בצבעי טכניקולור, בבימויו של הנרי קוסטר, עם קליפטון וב, רוברט וגנר, דבורה פאג'ט ורות האסי בתפקידים הראשיים.
הסרט הוא על המלחין והמנצח ג'ון פיליפ סוזה שכונה "מלך המרשים" והוא מבוסס באופן רופף על האוטוביוגרפיה שלו "Marching Along". בסרט מתואר שמנגן צעיר הגה את כלי הנשיפה סוזאפון אבל במציאות זה היה תכנונו של סוזה בעצמו.
בסרט מנוגנים המרשים המפורסמים שלו כמו "כוכבים ופסים לעד", "וושינגטון פוסט" "סמפר פידליס (נאמנות לנצח)" ועוד וכן יצירות אחרות שלו כמו האופרטה "אל קפיטן" וקטעים נוספים כמו "הפרשים הקלים" של פרנץ פון סופה.
תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1890 מבקש סרג'נט מייג'ור ג'ון פיליפ סוזה להשתחרר מתפקידו כמנצח תזמורת חיל הנחתים של ארצות הברית כדי לפתוח בקריירה פרטית. הוא מנמק זאת במשכורת הנמוכה שהוא מקבל שאינו יכול לפרנס בה את אשתו ג'ני (רות האסי) ושלושת ילדיו. הוא מבקש לשחרר גם את נגן הסוזאפון, וילי ליטל (רוברט וגנר) שאתו ועם חברתו הזמרת לילי בקר (דבורה פאג'ט) נמצאים סוזה ואשתו ביחסי חברות.
לפני כן הוא מוזמן לנגן לפני הנשיא בנג'מין הריסון וזוכה לכבוד ולהערכה לאחר שהוא מנצח שם על המרש "סמפר פידליס" (נאמנות לתמיד).
בניו יורק בוחן סוזה את מיטב הנגנים ומקים תזמורת מפוארת. הנגנים לא מורשים להביא את נשותיהם אבל לילי מצטרפת אליהם בתור זמרת.
הם מופיעים ברחבי ארצות הברית בהצלחה כבירה. כאשר סוזה מקבל הודעה כי הביקור שלהם באטלנטה בוטל בגלל שתזמורות אחרות נכשלו, הוא מגיע עם תזמורתו בצעדה כשהם מנגנים את המנון מדינות דרום ארצות הברית, "דיקסי", לתשואות הקהל. סוזה ותזמרתו מלווים מקהלת אפרו-אמריקים בשיר "מזמור הקרב על הרפובליקה".
היחסים בין לילי לווילי מתהדקים והם מחליטים להתחתן באופן סודי כדי שהיא תוכל להמשיך להופיע עם התזמורת. הסוד מתגלה לסוזה אבל הוא לא מגיב.
סוזה מנצח בכל רחבי אירופה - בפני המלכה ויקטוריה, הקיסר פרנץ יוזף, הקיסר וילהלם השני ועוד.
ב-1898 פורצת מלחמת ארצות הברית-ספרד. וילי מתגייס ונועבר לקובה שם הוא נפצע ורגלו נקטעת. באותו זמן נמצאת לילי בחזרות לאופרטה "אל קפיטן" של סוזה בניו יורק. וילי מוחזר לניו יורק ומאושפז בבית חולים צבאי.
סוזה מארגן הופעה לחיילים הפצועים. הוא מכריז על המרש החדש שלו ומבקש מוילי לעלוץ ולתפוס את מקומו בתזמורת עם הסוזפון. וילי עולה בעזרת קבים, תופס את הסוזאפון והתזמורת מתחילה לנגן את "כוכבים ופסים לעד" לקול תשואות הקהל. בסיום רואים את המרש הזה מבוצע על ידי מספר תזמורות על רקע בניין הקפיטול כשדמותו של סוזה צועדת ביניהן.
פרסים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הסרט היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי.
- קליפטון וב היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לשחקן הטוב ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי.
- רוברט וגנר היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לכישרון החדש המבטיח ביותר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"כוכבים ופסים לעד", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"כוכבים ופסים לעד", באתר AllMovie (באנגלית)
"כוכבים ופסים לעד", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
"כוכבים ופסים לעד", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- כוכבים ופסים לעד, באתר TCM
- קדימון לכוכבים ופסים לעד, באתר יוטיוב
- "סמפר פידליס" עם הנשיא הריסון, באתר יוטיוב
- "דיקסי" באטלנטה, באתר יוטיוב
- "גלורי גלורי הללויה" באטלנטה, באתר יוטיוב
- סצנת הסיום - מרש "כוכבים ופסים לעד", באתר יוטיוב
