כוכבים תועים (בלאָנזשענדע שטערן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כוכבים תועים[1]יידיש: בלאנזשענדע שטערן) הוא רומן מאת הסופר[2] שלום עליכם. הרומן מחולק לשני חלקים. חלקו הראשון של הספר כולל 84 פרקים קצרים, כאשר חלקו השני של הספר כולל בתוכו 133 פרקים קצרים. הסופר אברהם שלונסקי תרגם את הספר מיידיש לעברית.

לאחר מכן, עיבדו רוזה וזיגמונט טורקוב את ספרו של שלום עליכם למחזה. המחזה הוא קומדיה בשלוש מערכות (22 תמונות/סצנות).

המחזה מספר על זוג ילדים שגדלו בעיירה קטנה במזרח אירופה, שמתאהבים באמנות התיאטרון. שני הילדים מצטרפים לתיאטראות שונים ומתפרסמים, ורק לאחר שנים רבות נפגשים שניהם שוב. שני השחקנים הם כמו כוכבים תועים, נודדים, ממקום למקום עד שמצאו זה את זו שוב. "כוכבים תועים" הוא סיפור על אהבה, אמנות התיאטרון ומורשת היידיש.

תקציר המחזה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדמויות המרכזיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאה- אשתו של ישראלי החזן, אמא של רייזעל

החזן ישראל- חזן העיירה, אביה של רייזעל ובעלה של לאה

רייזעל- בת החזן ישראל ולאה, הנמלטת מביתה על מנת להצטרף לתיאטרון היידיש הנודד

לייבל רפלוביץ'- בנם הקטן של בני וביילקה, הלומד אצל החזן, הנמלט מביתו על מנת להצטרף לתיאטרון היידיש הנודד

שלום-מאיר מוראבצ'יק- מקים התיאטרון היידיש בהולשנט

אלברט שצ'ופאק- מנהל התיאטרון

הוצמך- שחקן בתיאטרון

בריינדלה- שחקנית בתיאטרון

ד"ר לויוס- יהודי האוהב תיאטרון

הנרייטה שוואלב- פרימדונה

איזאק שוואלב- אח של הנרייטה ושחקן תיאטרון

נימל שוואלב- אח של הנרייטה ואיזאק, בעל התיאטרון

גרישה- כנר התיאטרון

קלאמר- בעל תיאטרון באמריקה.

מערכה ראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה א[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה מתחיל בעיירה הולשנט שבחבל ארץ בסרביה, כאשר חזן הקהילה, החזן ישראל ואשתו מטיילים בחוץ. שניהם מסתובבים בין היהודים והצוענים, ולפתע לאה מבקשת מישראל החזן לפתור לה חלום שהיא חלמה. היא מספרת כי היא ראתה את הרפת של גביר העיירה, בני רפלוביץ', מוכה מרעם. בזמן שבעל עגלה פותר לה את החלום, לפתע בא איש משונה (ששמו שלום-מאיר מוראבצ'יק) הלובש מעיל בשלל צבעים וקאפלוש לראשו. אנשי העיירה אינם מבינים מי הוא האיש הזה, מאיפה הוא בא, ולמה הוא כאן. אנשי העיירה מתשאלים אותו, ולבסוף הוא מסביר כי הוא שחקן יהודי הרוצה להקים תיאטרון יהודי בעיירה. אנשי העיירה שמחו מאוד מפני שהם אוהבים תיאטרון, והציעו לאיש להקים את התיאטרון ברפת של בני רפלוביץ'. לאה צוחקת, ומבינה כי אכן החלום שלה התקיים.

תמונה ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייזלה ולייבלה מדברים יחד אחרי מחזה. הוא מוודא איתה כי היא תבוא שוב לתיאטרון איתו, והיא עונה שבוודאי. לאחר מכן, לייבלה פותח את ליבו בפני רייזלה ואומר לה כי הוא אוהב אותה, ושהוא רוצה לחיות יחד איתה. הוא מספר לה כי היא אינה זרה לו, וששתי האהבות שלו הן היא והתיאטרון. לייבלה הרגיש שהוא מאוהב מאז שהם יוצאים שניהם לראות את ההצגות. הוא מתאר את האושר ואת הקסם שהוא מרגיש כשהוא רואה מחזה. לבסוף, שניהם נפרדים לשלום.

תמונה ג[עריכת קוד מקור | עריכה]

סצנה זו מתקיימת בביתו של החזן, במוצאי שבת. החזן, לאה ורייזל מאחלים שבוע טוב. לפתע נכנסים לביתם שלום-מאיר מוראבצ'יק ואלברט שצ'ופאק, מנהל התיאטרון. המשפחה אינה יודעת למה שניהם הגיעו לביתם. שצ'ופאק מספר כי הוא פעם היה במקהלה, והיה שר שירים יפים. המשפחה עדיין לא מבינה למה שניהם הגיעו לביתם. מוראבצ'יק מסביר כי הם מופיעים כל כך הרבה זמן בעיירה, ועוד לא נכנסו לבית המשפחה על מנת להגיד שלום ולדבר על פרנסתם המשותפת: מוזיקה. החזן ישראל אינו מבין מה האורחים שלו רוצים, ולבסוף הם מסבירים כי הם מאוד רוצים לשמוע את החזנות שלו. החזן ישראל שר בקולי קולות, ומוראבצ'יק מריע ומתרגש. לפני שהם קמו ללכת, ביקש מוראבצ'יק "קינוח קטן" לפני לכתם: לשמוע את הקול של רייזל. לאה, שהדבר לא מצא חן בעיניה שאלה אותו מאיפה בוא יודע שרייזל שרה שירים. אחרי שיחה קצרה בין שלושתם, רייזל שרה "ריבונו של עולם", ושצ'ופאק מתרגש מאוד ומציע שתצטרף לתיאטרון. לאה מתנגדת לרעיון, ומוראבצ'יק מנסה לשכנע אותה שבסוף הדרך יהיה לה הרבה כסף מההופעות בתיאטרון. שניהם יוצאים בעוד לאה שוב מתנגדת וצועקת עליהם, ואוסרת על רייזל ללכת לתיאטרון. רייזל שומעת בקול אימה.

תמונה ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסצנה זו מופיעה דמות חדשה- הוצמך. הוצמך הוא שחקן יהודי בתיאטרון של שצ'ופאק. לייבל מביא סיגריות להוצמך, ולאחר מכן יושב לכתוב מכתבים למשפחתו של הוצמך. הוצמך מדבר, ולייבל כותב. הוצמך ממשיך לדבר על התיאטרון ועל חשיבותו. לייבל מצטרף ומשתף את אהבתו לתיאטרון ועל היסטוריית המשחק שלו. הוא מדקלם כמה מהשורות של הטקסט בפני הוצמך. הוצמך מתלהב, ואומר לו שהוא אכן שחקן מצוין ויש לו כישרון. הוא מציע לו לברוח מהבית ולצאת למסע איתו, יחד עם התיאטרון.

תמונה ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסצנה מתחילה עם שריפה בהולשנט. העיירה גועשת, וכולם ממהרים להציל את עצמם. המסך עולה בביתו של החזן.

החזן ולאה מדברים ביניהם, ושניהם יוצאים לראות שבית הכנסת לא נשרף. רייזל נשארת לבדה בבית. לפתע מופיע מוראבצ'יק לפניה, וטוען כי הוא בא לראות מה שלום הבית של המשפחה בזמן השריפה. מוראבצ'יק שואל אותה למה הוא אינו רואה אותה בתיאטרון יותר, ורייזל עונה לו כי אמא שלה לא מסכימה מאז אותו מוצאי שבת שהתארח אצלם. הוא מספר לה כי הוא מאוד רוצה שתצטרף לתיאטרון ושתברח מביתה, ולבסוף יוצא מביתה. לאחר שמוראבצ'יק יוצא, נכנס לייבל לביתה של רייזל. לייבל מבשר לה שהוא הולך לעזוב את העיירה לתמיד כדי ללכת בעקבות התיאטרון ולהיות שחקן. לייבל מבקש מרייזל לקחת את הצעה להצטרף לתיאטרון, והיא מסכימה. שניהם מסתכלים על הכוכבים בשמיים, כשהעיירה ממשיכה לבעור.

תמונה ו[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיאטרון יוצא יחד בעגלה, וממשיכים במסע שלהם. הוצמך מבטיח ללייבל שהוא יהיה כוכב תיאטרון גדול, ומשנה את שמו לליאו רפלסקו.

בלילה זה לייבל ורייזל נפרדים ומתחילים את דרכם החדשה.

מערכה שנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה א[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיאטרון מגיע למחנה של צוענים. בריינדלה, שחקנית בתיאטרון, ורייזל נמצאות יחד אצל צועניה מבוגרת שהיא מגדת עתידות. רייזל מבקשת ממנה להגיד לה מה יהיה עתידה. הצועניה מוציאה קלפים ומספרת לרייזל כי יש איש אחד שנכנס לליבה, אך הם אינם יכולים להיפגש כי שניהם נודדים. לבסוף היא אומרת לה ששניהם ייפגשו בסוף הדרך. רייזל מאושרת כי היא יודעת עכשיו שלייבל אכן מחכה לה, אף על פי ששניהם נודדים ככוכבים, בסוף דרכם ומתחילה לחפש אותו.

תמונה ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסצנה מתחילה כאשר ד"ר לויוס, יהודי המדבר יידיש, מתלהב מרפלסקו ומבקש לפגושו.

הוצמך מדבר איתו ומסביר לו מאיפה מצא אותו. הוא מספר שבבוקרשט מצא אותו והפך אותו להיות שחקן גדול. רפלסקו יוצא.

תמונה ג[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנרייטה וד"ר לויוס פוגשים את רפלסקו. הם מריעים לו, ומתרגשים. הוצמך מציע להנרייטה להצטרף גם היא לתיאטרון משלו. לפתע בריינדלה נכנסת ואומרת לכולם שלום. הוצמך שואל אותה לשלומו של שצ'ופאק, ומה מעשיו. הוצמך מכיר בין בריינדלה לבין רפלסקו, ולפתע היא מזהה כי הוא בן הגביר מהולשנט, והוא מזהה אותה, שחקנית בלהקה של שצ'ופאק. שניהם מדברים על התיאטרון שלו, וכיצד לקח ילדה לתיאטרון ונהייתה שחקנית גדולה בשם רוזה. רפלסקו קפץ כששמע את שמה של רייזל, ובריינדלה נזכרה שראתה את שניהם בהולשנט. בעודם מדברים, מפציר הוצמך ברפלסקו לצאת מתא ההלבשה ולפגוש את ד"ר לויוס. רפלסקו מזמין את בריינדלה לבוא איתו.

בזמן שהוא מתלבש, הנרייטה ואחיה, איזאק מדברים ביניהם. איזאק אומר לה כי הם ילכו עם רפלסקו ללונדון, לפתוח תיאטרון חדש עם הוצמך. איזאק כותב מכתב לאחיהם ניסן, או נימל, שבלונדון.

תמונה ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזאק והולצמן (הוצמך) יושבים יחד וכותבים הסכם בנושא התיאטרון החדש. רפלסקו נכנס בזמן החתימה וכועס למה לא שאלו אותו אם הוא רוצה לנסוע ללונדון. רפלסקו מתנגד ללנסוע ללונדון וצועק על הוצמך. בריינדלה נכנסת והם מדברים על נסיעתם ללונדון. בריינדלה מנסה לשכנע את רפלסקו לנסוע ללונדון, מפני שהיא רוצה אך ורק בטובתו. היא רומזת לו שאולי ימצאו שם את רוזה ספיבאק, מפני ששם היא נמצאת כעת. לבסוף, רפלסקו מסכים.

תמונה ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרישה ורוזה מדברים יחד. היא רואה אותו כורע ברך, ומציע לה להינשא לו. רוזה מסרבת, ומספרת לו שיש לה פינה בלב למישהו שמעולם לא דיברה עליו, והיא מספרת ששניהם ככוכבים נוצצים ונודדים. היא משתפת את גרישה שהיא מתגעגעת אליו, ומפחדת מהמחשבה ששני הכוכבים לא יפגשו לעולם.

תמונה ו[עריכת קוד מקור | עריכה]

איזאק, הוצמך, רפלסקו ונימל יושבים ומדברים ביניהם. הם שמעו שיש כנר בשם גרישה שמאוהב בזמרת מפורסמת, ושניהם בדרכם לניו יורק.

רפלסקו מוודא שזה אכן אותו הגרישה המפורסם, ומחליט שעליו לנסוע. התקבלה ההחלטה שהתיאטרון יעבור לאמריקה, וישאירו את הוצמך לבד בלונדון.

תמונה ז[עריכת קוד מקור | עריכה]

התיאטרון עובר לאמריקה, ובראשו נימל והשותף החדש- קלאמר. קלאמר אומר לכולם שיש לו הצעה מיוחדת. הוא מציע להנרייטה להתחתן עם רפלסקו. הנרייטה מסכימה, וכולם שמחים מהרעיון הנפלא.

תמונה ח[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסצנה נפתחת עם הוצמך, אך הפעם הוא חולה ולבד בלונדון. הוא מדבר לעצמו ואומר כי יום אחד הוא יפגוש שוב את רפלסקו באמריקה, ושם שניהם יכבשו את המדינה. הוא נזכר איך שמצא אותו בהולשנט, איך רפלסקו ברח מהוריו ומהעיירה וכעת הוא באמריקה.

מערכה שלישית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה א[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסצנה מתחילה בוויכוח בין מוראבצ'יק ושוטר אמריקאי, לאחר הגעתו של מוראבצ'יק לארצות הברית. השוטר צועק עליו להקשיב בקולו, אך מוראבצ'יק עושה לו צרות.

הסצנה ממשיכה עם גרישה ורוזה, כאשר שניהם סוף סוף מוצאים את התיאטרון היידיש והולכים להצגה. רוזה משתפת כי היא מאוד מתרגשת לקראת בואה, ושחבל שהתיאטרון עדיין נראה מיושן ומוזנח כמו בהולשנט. הסצנה ממשיכה עם מוראבצ'יק ורפלסקו. מוראבצ'יק מזהה את לייבל (רפלסקו), אך רפלסקו לא מזהה אותו. רפלסקו שואל מאיפה הוא מכיר אותו, ומוראבצ'יק אומר שפעמים רבות נפגשו בהולשנט. רפלסקו נזכר, ומבקש ממנו לספר לו מה מתרחש כעת בהולשנט.

תמונה ב[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרישה ורוזה מדברים לאחר ההופעה. רוזה משתפת כי היא לא מאמינה עד כמה רפלסקו שהכירה מפעם, נהיה שחקן גדול ומפורסם כל כך. לפתע שומעים את הנרייטה צוחקת. רוזה שואלת אותה אם רפלסקו השחקן לא מצא חן בעיניה גם כן. הנרייטה עונה לה כי הוא בכלל החתן לעתיד. היא מספרת לרוזה שגם היא שחקנית בתיאטרון, ושרפלסקו לא באמת מבוקרשט כמו שהיא חושבת, אלא מהולשנט. פתאום רוזה מבינה שרפלסקו זה באמת לייבל.

תמונה ג[עריכת קוד מקור | עריכה]

רפלסקו ומוראבצ'יק יושבים לדבר. רפלסקו מבקש ממנו לספר לו על העדכונים בהולשנט, ולמה עזב את לונדון. מוראבצ'יק מספר כי ידידו הטוב, הוצמך (או הולצמן) על ערש דווי. רפלסקו התחיל לדאוג, ושאל את עצמו למה עזב אותו כשהוא היה חולה. כרגע, רפלסקו לא יודע מה לעשות בעניין. מוראבצ'יק סיפר כי הוא עזב את לונדון על מנת למצוא אותו, ומבקש שרפלסקו לא ישכח את הידיד המשותף שלהם- הוצמך. לפתע רפסלקו מקבל את הסימן לעלות לבמה, שם הוא מופיע במערכה האחרונה של ההצגה.

תמונה ד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ההצגה מתחילה את הסצנה האחרונה. השחקנים משחקים, ולפתע נשמעת צעקה מהקהל "לייבל!", ומיד "רייזל".

ההצגה נעצרת, ואיזאק צועק אל הקהל ואומר כי הם יכולים לבוא מחר להופעה, כי ההופעה של היום השתבשה.

תמונה ה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיחה בין רפלסקו לאיזאק. איזאק לא מבין מה קרה באמצע ההצגה ומבקש הסבר מרפלסקו. הוא שואל את רפלסקו מתי תהיה החתונה שלו, ורפלסקו לא זוכר על איזו חתונה הוא מדבר. איזאק מתעצבן ואומר לו שהוא צוחק עליו. רפלסקו משיב לו, שהוא לא זה שצוחק עליו- כולם משחקים ברפלסקו. רפלסקו מתרגז ומספר לאיזאק על כל הדברים שהוא שונא בתיאטרון שלו. איזאק אומר לו שהוא מפר את ההבטחה שלו להתחתן עם אחותו, אך רפלסקו משיב שהוא אינו הבטיח שום דבר לאחותו. איזאק אומר לו שאם כך, הוא יכול לחזור להולשנט הענייה. רפלסקו אומר לו שהוא לא מתכנן לקשיב לו. לפתע נשמעת נקישה בדלת, והמשרת מביא עימו מכתב מרוזה. במכתב כתוב כי רוזה זוכרת אותו ואת ימי הולשנט, ושהיא התגעגע לכוכב הנודד שלה. רוזה באה לרפלסקו, ושניהם מתאחדים בפעם הראשונה מאז הולשנט. הם נזכרים בערב השריפה ובימי ילדותם.

תמונה ו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הוצמך מדבר לעצמו, הוא על ערש דווי. הוא נזכר באהבתו לרפלסקו מבוקרשט, וכיצד גידל אותו להיות שחקן גדול. הוצמך תמיד היה בתיאטרון העלוב, הנודד בלי מקום. כעת, הוצמך מוחל ללייבל על זה שעזב אותו.

בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון הקאמרי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון הקאמרי העלה את ההצגה "כוכבים תועים" בשנת 1950, המבוססת על סיפורו של שלום עליכם. ההצגה לא הצליחה כלל, מפני שההצגה לא התאימה לז'אנר הספציפי של תיאטרון הקאמרי.

עיבוד מהמקור: רוזה טורקוב

תרגום הספר לעברית: אברהם שלונסקי

בימוי: זיגמונט טורקוב[3]

תיאטרון יידישפיל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיאטרון יידישפיל[4], המשמר את השפה היידיש דרך מחזות, העלה גם הוא את "כוכבים תועים" לבמה הגדולה בשנת 2016.

ההצגה זכתה לביקורות טובות ממבקרי תיאטרון.

ההצגה בוימה על ידי איה קפלן, ונכתבה על ידי איה קפלן ויהושע סובול.

השחקנים שהשתתפו בהצגה הם: דורון תבורי, ענת עצמון, יעקב בודו, יהונתן רוזן, הילית דייטש-שני ועוד.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שלום עליכם, כוכבים תועים, Farlag Ḳulṭur-lige, 1922
  • שלום עליכם, כוכבים תועים, פרויקט בן-יהודה, 1922
  • שי בר יעקב, בלי עין הרע, ידיעות אחרונות, 27.02.2016
  • מיכאל הנדלזלץ, כוכבים תועים": די מוצלח, הארץ, 08.02.16

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סריקה של הספר במלואו[עריכת קוד מקור | עריכה]

Blonzende shṭern a roman in tsṿey ṭeyl teyl Yiddish Book Center

תמונת כרזת ההצגה מהקאמרי, הספרייה הלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

כרזת ההצגה- הספריה הלאומית

כתבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוכבים תועים- צוותא

שי בר יעקב, בלי עין הרע, ידיעות אחרונות, 27.02.2016

הנדלזלץ, כוכבים תועים": די מוצלח, הארץ, 08.02.16

מאמרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

דורית ירושלמי, Dorit Yerushalmi, Between Weaving and Unraveling: Shmuel Bonim Directs Itsik Manger / בין אריגה לפרימה: שמואל בונים מביים את איציק מאנגר, Iggud: Selected Essays in Jewish Studies / איגוד: מבחר מאמרים במדעי היהדות יד, 2005, עמ' 333–352

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ https://benyehuda.org/read/11437
  2. ^ https://www.yiddishbookcenter.org/collections/yiddish-books/spb-nybc210597/sholem-aleichem-blonzende-shtern-a-roman-in-tsvey-teyl
  3. ^ דורית ירושלמי, Dorit Yerushalmi, Between Weaving and Unraveling: Shmuel Bonim Directs Itsik Manger / בין אריגה לפרימה: שמואל בונים מביים את איציק מאנגר, Iggud: Selected Essays in Jewish Studies / איגוד: מבחר מאמרים במדעי היהדות יד, 2005, עמ' 333–352
  4. ^ {https://yiddishpiel.co.il/plays/כוכבים-תועים/}