כוליות ואינסוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כוליות ואינסוף: מסה על החיצוניות
Totalité et Infini: essai sur l'extériorité
מאת עמנואל לוינס
שפת המקור צרפתית
סוגה פילוסופיה
הוצאה
הוצאה הוצאת מרטינוס נייהוף
שנת הוצאה 1961
עורך ז'ואל הנסל
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת מאגנס
שנה 2010
תרגום רמה איילון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כוליות ואינסוף: מסה על החיצוניותצרפתית: Totalité et Infini: essai sur l'extériorité) הוא חיבור פילוסופי מאת עמנואל לוינס שיצא לאור ב-1961. "כוליות ואינסוף" מכיל את עיקרי שיטתו של לוינס מתקופת הגותו האמצעית, האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד ואנציקלופדיה בריטניקה מחשיבות אותו, לצד "אחרת מהיות", לאחד משני חיבוריו החשובים ביותר.[1][2] החיבור נכתב בתור התזה המרכזית בדוקטורט ד'אטה של לוינס.

בעקבות "כוליות ואינסוף", ז'אק דרידה פרסם את "אלימות ומטפיזיקה: מאמר על המחשבה של עמנואל לוינס", שנכלל באסופת המאמרים המשפיעה שלו "כתיבה והבדל" (אנ').

הספר תורגם לעברית על ידי רמה איילון, ומצורפת לו הקדמה מאת ד"ר ז'ואל הנסל, העורכת המדעית.

פרקי החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתח דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ראשון: הזהה והאחר

א. מטפיזיקה וטרנסצנדנטיות

  1. תשוקה אל הבלתי נראה
  2. שבר בכוליות
  3. טרסצנדטיות איננה שליליות
  4. מטפיזיקה קודמת לאונטולוגיה
  5. הטרנסצנדנטיות כאידאה של האינסוף

ב. הפרדה ושיח

  1. אתאיזם או הרצון
  2. האמת
  3. השיח
  4. רטוריקה ואי-צדק
  5. שיח ואתיקה
  6. המטפיזי והאנושי
  7. הפנים-אל-פנים, יחסים בלתי-ניתנים-לצמצום

ג. אמת וצדק

  1. החירות עומדת בסימן שאלה
  2. הכתרת החירות או הביקורת
  3. האמת מניחה את הצדק

ד. הפרדה ומוחלטות

חלק שני: פנימיות וכלכלה

א. ההפרדה כחיים

  1. התכוונות ויחסים חברתיים
  2. לחיות מ...(הנאה). מושג ההגשמה
  3. הנאה ועצמאות
  4. צורך וגופניות
  5. ריגושיות כעצמיות של האני
  6. האני של ההנאה איננו ביולוגי ולא סוציולוגי

ב. הנאה וייצוג

  1. ייצוג וכינון
  2. הנאה ומזון
  3. היסוד והדברים, המכשירים
  4. הרגישות
  5. התבנית המיתית של היסוד

ג. האני והתלות

  1. השמחה והמחר שלה
  2. אהבת החיים
  3. הנאה והפרדה

ד. המגורים

  1. הדיור
  2. הדיור והנשי
  3. הבית והבעלות
  4. בעלות ועבודה
  5. עבודה, גוף, תודעה
  6. חירות הייצוג והמתנה

ה. עולם התופעות והמבע

  1. ההפרדה היא כלכלה
  2. יצירי כפיים ומבע
  3. תופעה והוויה

חלק שלישי: פנים וחיצוניות

א. פנים ורגישות ב. פנים ואתיקה

  1. פנים ואינסוף
  2. פנים ואתיקה
  3. פנים ותבונה
  4. השיח מכונן את המשמעות
  5. שפה ואובייקטיביות
  6. הזולת והאחרים
  7. אסמטריה של הבינאישי
  8. רצון ותבונה

ב. היחסים האתיים והזמן

  1. פלורליזם וסובייקטיביות
  2. מסחר, יחסים היסוריים ופנים
  3. הרצון והמוות
  4. הרצון והזמן: הסבלנות
  5. האמת של הרצון

חלק רביעי: מעבר לפנים

א. דו-המשמעות של האהבה
ב. פנומנולוגיה של הארוס
ג. פוריות
ד. הסובייקטיביות בארוס
ה. טרנסצנדנטיות ופוריות
ו. בנהות ואחווה
ז. האינסוף של הזמן

מסקנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מהדומה אל הזהה
  2. ההויה היא חיצוניות
  3. הסופי והאינסופי
  4. הבריאה
  5. חיצוניות ושפה
  6. מבע ודימוי
  7. נגד הפילוסופיה של הנייטרלי
  8. הסובייקטיביות
  9. החזקת הסובייקטיביות - ממשות החיים הפנימיים וממשות המדינה - המובן של הסובייקטיביות
  10. מעבר להיות
  11. החירות המוכתרת
  12. ההיות כטוב - האני - פלורליזם - שלום

נושאים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"כוליות ואינסוף" נחשב לחיבור מקורי ובעל השפעה על עולם הפילוסופיה ובפרט על הפילוסופיה הקונטיננטלית והדקונסטרוקציה של דרידה. את הספר ניתן לקרוא כתגובה של לוינס להגותם הפנומנולוגית של מוריו, אדמונד הוסרל ו-מרטין היידגר.

ז'אק דרידה, חיבר בעקבות ספר זה את מאמרו "אלימות ומטפיזיקה". שם הוא מעריך את המפנה האתי שלוינס מציע ביחס לאחר, ורואה בחיים עבור האחר ערך עליון. יחד עם זאת, הוא מאתגר את הנחה של לוינס בדבר קדימות המפגש פנים-אל-פנים, בטענה שכתיבה עשויה להיות קדושה לפחות כמו דיבור.[3]

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Emmanuel Levinas". Stanford Encyclopedia of Philosophy. בדיקה אחרונה ב-20 בספטמבר 2011. 
  2. ^ "Totality and Infinity". Encyclopædia Britannica. בדיקה אחרונה ב-20 בספטמבר 2011. 
  3. ^ Writing and Difference, 102