כוליות ואינסוף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כוליות ואינסוף: מסה על החיצוניות
Totalité et Infini: essai sur l'extériorité
מאת עמנואל לוינס
שפת המקור צרפתית
סוגה פילוסופיה
הוצאה
הוצאה הוצאת מרטינוס נייהוף
שנת הוצאה 1961
עורך ז'ואל הנסל
הוצאה בעברית
הוצאה הוצאת מאגנס
שנה 2010
תרגום רמה איילון
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כוליות ואינסוף: מסה על החיצוניותצרפתית: Totalité et Infini: essai sur l'extériorité) הוא חיבור פילוסופי מאת עמנואל לוינס שיצא לאור ב-1961. "כוליות ואינסוף" מכיל את עיקרי שיטתו של לוינס מתקופת הגותו האמצעית, האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד ואנציקלופדיה בריטניקה מחשיבות אותו, לצד "אחרת מהיות", לאחד משני חיבוריו החשובים ביותר.[1][2] החיבור נכתב בתור התזה המרכזית בדוקטורט ד'אטה של לוינס.

בעקבות "כוליות ואינסוף", ז'אק דרידה פרסם את "אלימות ומטפיזיקה: מאמר על המחשבה של עמנואל לוינס", שנכלל באסופת המאמרים המשפיעה שלו "כתיבה והבדל" (אנ').

הספר תורגם לעברית על ידי רמה איילון, ומצורפת לו הקדמה מאת ד"ר ז'ואל הנסל, העורכת המדעית.

נושאים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוינס מקדם את התזה כי כל אתיקה שאובה מהיחס אל האחר. האחר, אשר עימו אנו מתקשרים באופן קונקרטי, מהווה שער כניסה לאחרות המוחלטת המופשטת. ההבחנה בין כוליות לבין אינסוף מחלקת את גבולות העולם, אשר מכיל את האחר כגוף חומרי, בנפרד מן העולם הרוחני. סובייקטים מקבלים גישה לעולם הרוחני, לאינסוף, על ידי פתיחות לשונות של האחר כאחר מוחלט. לדוגמה:

To approach the other in conversation is to welcome his expression, in which at each instant he overflows the idea a thought would carry away from it. It is therefore to receive from the Other beyond the capacity of the I, which means exactly: to have the idea of infinity. (p. 51)

נוכחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לוינס מעניק מדגיש במיוחד את הנוכחות הפיזית המעורבת בפגישה עם אחרים. הוא טוען כי רק במפגש פנים אל פנים מתאפשרת יצרת קשר אמיתי עם האינסוף, בשל התמדיות שסוג זה של אינטראקציה מייצרת. מילים ומילים בכתב לא מספיקות, כי הם חולפות בזמן ביחס לתפיסה של הסובייקט. כלומר הן נופלות תחת כוליות ולא מאפשרות פתיחות לאידאת האינסוף.

ז'אק דרידה, ב"אלימות, ומטפיזיקה", מאתגר הנחה זו של לוינס, בטענה אופיינית שכתיבה עשויה להיות קדושה לפחות כמו דיבור.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מכיל מספר הערות על ההיסטוריה ועל שיקול הדעת של ההיסטוריה, כמו "שיקול הדעת של ההיסטוריה תמיד מבוטא על ידי ברירת מחדל."[3]

פרקי החיבור[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתח דבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ראשון: הזהה והאחר

א. מטפיזיקה וטרנסצנדנטיות

  1. תשוקה אל הבלתי נראה
  2. שבר בכוליות
  3. טרסצנדטיות איננה שליליות
  4. מטפיזיקה קודמת לאונטולוגיה
  5. הטרנסצנדנטיות כאידאה של האינסוף

ב. הפרדה ושיח

  1. אתאיזם או הרצון
  2. האמת
  3. השיח
  4. רטוריקה ואי-צדק
  5. שיח ואתיקה
  6. המטפיזי והאנושי
  7. הפנים-אל-פנים, יחסים בילתי-ניתנים-לצמצום

ג. אמת וצדק

  1. החירות עומדת בסימן שאלה
  2. הכתרת החירות או הביקורת
  3. האמת מניחה את הצדק

ד. הפרדה ומוחלטות

חלק שני: פנימיות וכלכלה

א. ההפרדה כחיים

  1. התכוונות ויחסים חברתיים
  2. לחיות מ...(הנאה). מושג ההגשמה
  3. הנאה ועצמאות
  4. צורך וגופניות
  5. ריגושיות כעצמיות של האני
  6. האני של ההנאה איננו ביולוגי ולא סוציולוגי

ב. הנאה וייצוג

  1. ייצוג וכינון
  2. הנאה ומזון
  3. היסוד והדברים, המכשירים
  4. הרגישות
  5. התבנית המיתית של היסוד

ג. האני והתלות

  1. השמחה והמחר שלה
  2. אהבת החיים
  3. הנאה והפרדה

ד. המגורים

  1. הדיור
  2. הדיור והנשי
  3. הבית והבעלות
  4. בעלות ועבודה
  5. עבודה, גוף, תודעה
  6. חירות הייצוג והמתנה

ה. עולם התופעות והמבע

  1. ההפרדה היא כלכלה
  2. יצירי כפיים ומבע
  3. תופעה והוויה

חלק שלישי: פנים וחיצוניות

א. פנים ורגישות ב. פנים ואתיקה

  1. פנים ואינסוף
  2. פנים ואתיקה
  3. פנים ותבונה
  4. השיח מכונן את המשמעות
  5. שפה ואובייקטיביות
  6. הזולת והאחרים
  7. אסמטריה של הבינאישי
  8. רצון ותבונה

ב. היחסים האתיים והזמן

  1. פלורליזם וסובייקטיביות
  2. מסחר, יחסים היסוריים ופנים
  3. הרצון והמוות
  4. הרצון והזמן: הסבלנות
  5. האמת של הרצון

חלק רביעי: מעבר לפנים

א. דו-המשמעות של האהבה
ב. פנומנולוגיה של הארוס
ג. פוריות
ד. הסובייקטיביות בארוס
ה. טרנסצנדנטיות ופוריות
ו. בנהות ואחווה
ז. האינסוף של הזמן

מסקנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. מהדומה אל הזהה
  2. ההויה היא חיצוניות
  3. הסופי והאינסופי
  4. הבריאה
  5. חיצוניות ושפה
  6. מבע ודימוי
  7. נגד הפילוסופיה של הנייטרלי
  8. הסובייקטיביות
  9. החזקת הסובייקטיביות - ממשות החיים הפנימיים וממשות המדינה - המובן של הסובייקטיביות
  10. מעבר להיות
  11. החירות המוכתרת
  12. ההיות כטוב - האני - פלורליזם - שלום

השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

"כוליות ואינסוף" נחשב לחיבור מקורי ובעל השפעה על עולם הפילוסופיה ובפרט על הפילוסופיה הקונטיננטלית והדקונסטרוקציה של דרידה. את הספר ניתן לקרוא כתגובה של לוינס להגותם הפנומנולוגית של מוריו, אדמונד הוסרל ו-מרטין היידגר.

תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "Emmanuel Levinas". Stanford Encyclopedia of Philosophy. בדיקה אחרונה ב-20 בספטמבר 2011. 
  2. ^ "Totality and Infinity". Encyclopædia Britannica. בדיקה אחרונה ב-20 בספטמבר 2011. 
  3. ^ Didier Pollefeyt (2004), Incredible forgiveness, p. 43