כונדריט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כונדריט NWA 869 שבתוכו ניתן לראות כונדרולות - גרגרים בולטים בתוך מבנה הכונדריט

כונדריט הוא מטאוריט סלעי (לא מתכתי), שהרכבו או מבנו לא שונה עקב התכה או בידול פלנטרי של גוף הראשוני שממנו נוצר.[1][2] הוא נוצר כאשר סוגים שונים של גרגרי אבק קטנים שהיו קיימים במערכת השמש המוקדמת הצטברו ליצירת אסטרואידים פרימיטיביים. הכונדריטים הם סוג המטאוריט הנפוץ ביותר שנמצא על פני כדור הארץ. הערכה שהוא מייצגים בין 85.7%[3] ל-86.2%[4] מכלל המטאוריטים המגיעים לכדור הארץ.

חשיבות מחקר הכונדריטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחקר הכונדריטים מספק רמזים חשובים להבנת מבנה הענן הראשוני והגיל של מערכת השמש. קיימת בהם סינתזה של תרכובות אורגניות, שהן מקור החיים בכדור הארץ והם מכילים גם מים. אחד המאפיינים שלהם הוא נוכחות של כונדרולות, שהם גרגרים עגולים הנוצרים על ידי מינרלים מוכרים. הכונדרולות המהוות, בדרך כלל, בין 20% ל-80% מנפח הכונדיט.[5] ניתן להבדיל בין כונדריטים לבין מטאוריטים מברזל לפי תכולת הברזל והניקל הנמוכים שלהם. לאחרונה זוהו מטאוריטים אחרים לא-מתכתיים, אכונדריטים, שנוצרו מאוחר יותר.[6]

סוגי כונדריטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש כיום מעל 27,000 סוגי כונדריטים באוספים שונים בעולם. משקל הכונדריט הגדול ביותר שנמצא אי פעם, הוא 1770 ק"ג. הוא היה חלק מקילוח המטאוריטים הקרוי ג'ילין שהתרחש בשנת 1976. כונדריטים נופלים בכמויות שונות, הנעות בין אבנים בודדות לקילוח ועד לקילוחים נדירים המורכבים מאלפי מטאוריטים. קילוח כזה התרחש בסתיו של שנת 1912 בצפון אריזונה, שם העריכו את מספרם ב-14,000.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כונדריט בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ "2.2 La composición de la Tierra: el modelo condrítico in Planetología. Universidad Complutense de Madrid". בדיקה אחרונה ב-19 במאי 2012. 
  2. ^ The use of the term non-metallic does not imply the total absence of metals.
  3. ^ Calvin J. Hamilton (Translated from English by Antonio Bello). "Meteoroides y Meteoritos" (בספרדית). בדיקה אחרונה ב-18 באפריל 2009. 
  4. ^ Bischoff, A.; Geiger, T. (1995). "Meteorites for the Sahara: Find locations, shock classification, degree of weathering and pairing". Meteoritics 30 (1): 113–122. Bibcode:1995Metic..30..113B. ISSN 0026-1114. doi:10.1111/j.1945-5100.1995.tb01219.x. 
  5. ^ Axxón. "Pistas químicas apuntan a un origen de polvo para los planetas terrestres" (בספרדית). בדיקה אחרונה ב-11 במאי 2009. 
  6. ^ Jordi, Llorca Pique (2004). "Nuestra historia en los meteoritos". El sistema solar: Nuestro pequeño rincón en la vía láctea. Universitat Jaume I. עמ' 75. ISBN 978-8480214667.