כוריאוקרצינומה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כוריאוקרצינומה
Choriocarcinoma -2- very high mag.jpg
מיקרוגרף של כוריאוקרצינומה, מציג את שני המרכיבים הדרושים לאבחון המחלה- תאי ציטוטרופובלסט ותאי סינסיטוטרופובלסט. לתאי סינסיטוטרופובלסט מספר גרעינים בתא ונראים בציטופלזמה ככתם כהה. לעומתם, לתאי ציטוטרופובלסט גרעין אחד והם נגלים בציטופלזמה כתאים בהירים.
שם בלועזית Choriocarcinoma
סיווג
 ‑ ICD-10 C58
 ‑ ICD-O M9100/3-9101
קישורים ומאגרי מידע
DiseasesDB 2602
MeSH D002822
MedlinePlus 001496

כוריאוקרצינומה (באנגלית: Choriocarcinoma) הוא סרטן ממאיר המתפתח מתאי טרופובלסט, בדרך כלל של השליה. סרטן זה מאופיין בשליחת גרורות למספר איברים מרוחקים, במרבית המקרים אל הריאות והנרתיק, ובאחוזים נמוכים יותר מופיעות גרורות גם בכבד ובמוח. מכיוון שהגידול עשיר מאוד בכלי דם, עיקר הפיזור של המחלה הוא דרך כלי הדם כבר בשלב מוקדם של הגידול. הוא שייך לקבוצת מחלות ממאירות הקשורות להיריון (GTD). בנוסף, הוא מסווג כגידול תא נבט והוא עשוי להתעורר באשכים או בשחלה[1][2].

פתולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכונה אופיינית היא זיהוי של תאי סינסיטוטרטפובלסט ותאי ציטוטרופובלסט הקשורים באופן אינטימי ללא התהוות שליה מסוג ווילי. מכיוון שכוריאוקרצינומה מאופיינת בהימצאות סינסיטוטרטפובלסטים (תאים מייצרי הורמון beta-HCG) נראה עלייה ברמת ההורמון גונדוטרופין כוריוני אנושי בדם.

סינסיטוטרטפובלסטים הם תאים רב-גרעיניים גדולים. בכוריאוקרצינומה הם מקיפים את הציטוטרופובלסטים, בדומה לקשר האנטומית הנורמלי שלהם בווילי כרוני. ציטוטרופובלסטים הם תאים חד-גרעיניים עם פלזמה שקופה.

אטיולוגיה ואפידמיולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוריאוקרצינומה של השליה במהלך היריון נובע כתוצאה מקיום:

לעיתים נדירות כוריאוקרצינומה מתפתחת במקומות שאינם השליה, ולעיתים רחוקות מאוד היא מתפתחת באשכים. אף על פי שתאי טרופובלסט הם רכיב משותף לגידולים של תאי נבט תאיים מעורבים, כוריאוקרצינומה באשכים בוגרים נדירה למדי. כוריאוקרצינומה טהורה של האשכים היא הסוג האגרסיבי[3] ביותר של גידולי נבט תאיים אצל מבוגרים, סוג זה של סרטן מאופיין בפיזור המטוגני והתפשטות גרורתית דרך הלימפה כבר בשלב מוקדם. בגלל ההתפשטות המוקדמת וההתנגדות הטבועה של הגידול לתרופות נגד הסרטן, לחולים פרוגנוזה גרועה[4][5].

סימפטומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תסמינים קליניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דימום רחמי לא תקין -דימום אבנורמלי מהרחם שיכול לנבוע משלל סיבות.
  • קוצר נשימה-תחשוה של היעדר אוויר וקושי לנשום.
  • גניחת דם-ליחה דמית שיוצאת ממערכת הנשימה, נראה כמו שיעול דמי.
  • כאבי חזה-אי נוחות בבית החזה.
  • בגברים יכולים להופיע תסמינים של סרטן האשכים כמו היפר-פיגמנטציה (עקב עודף הורמון beta-HCG שמגיב עם רצפטור אלפא-MSH), גינקומסטיה, וירידה במשקל (עקב עודף הורמון beta-HCG שמגיב עם הרצפטורים LH, FSH ו-TSH)

ממצאי מעבדה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טיפול[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאי הגידול מכילים דנ"א ואנטיגנים אבהיים, אי לכך הגידול רגיש מאוד לכימותרפיה. לכן, אף על פי שמדובר בגידול גרורתי עם פיזור ברחבי הגוף, הפרוגנוזה של החולים טובה מאוד בהשוואה לגידולים ממאירים אחרים והסיכוי להירפא מהמחלה גבוה מאוד ונע בין 90-95%. נהוג לחלק את החולים לשתי קבוצות סיכון-חולים בדרגת סיכון נמוכה, וחולים בדרגת סיכון גבוהה.

חולים בדרגת סיכון נמוכה מוגדרים כחולים שגילוי מחלתם הייתה לפני ארבעה חודשים לכל היותר, בעלי רמות נמוכות של ההורמון beta-HCG, וגרורות לריאות ולנרתיק בלבד. חולים כאלה יטופלו במטוטרקסט-כימותרפיה חד-תרופתית.

אם הגידול הוא ברמת סיכון גבוהה, הטיפול כולל משלב של מספר תרופות כימותרפיות בניהם אתופסיד, מטוטרקסט, אקטינומיצין D, ציקלופוספמיד ווינקריסטין[6][7]. לעיתים, כאשר הופיע בבדיקת אולטרה-סאונד עדות לשאריות שלייה ברחם, או כאשר רמת ההורמון Beat-HCG גבוהה במיוחד, נכון לבצע גרידה כחלק מהטיפול הראשוני במחלה. בחולות מבוגרות יותר שאין להן עניין בשימור הפוריות, אפשר לערוך ניתוח לכריתת רחם (היסטרקטומיה) כטיפול יעיל[8].

מכיוון שהמעקב אחר החולות נעשה באמצעות ההורמון beta-HCG, לחולות מומלץ להימנע מכניסה להריון בחודשים שלאחר הטיפול.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Seckl, M. J., Fisher, R. A., Salerno, G., Rees, H., Paradinas, F. J., Foskett, M., & Newlands, E. S. (2000). Choriocarcinoma and partial hydatidiform moles. The Lancet356(9223), 36-39.
  • Brewer, J. I., & Gerbie, A. B. (1967). Early development of choriocarcinoma. In Choriocarcinoma (pp. 45-53). Springer Berlin Heidelberg.
  • Bracken, M. B., Brinton, L. A., & Hayashi, K. E. N. J. I. (1984). Epidemiology of hydatidiform mole and choriocarcinoma. Epidemiologic reviews6, 52.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כוריאוקרצינומה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Rachel F. Gerson, Edward Y. Lee, Eric Gorman, Primary Extrauterine Ovarian Choriocarcinoma Mistaken for Ectopic Pregnancy: Sonographic Imaging Findings, American Journal of Roentgenology, 189, 2007-11-01, עמ' W280–W283 doi: 10.2214/AJR.05.0814
  2. ^ Ismail Ozdemir, Fuat Demirci, Oguz Yucel, Elif Demirci, Pure ovarian choriocarcinoma: a difficult diagnosis of an unusual tumor presenting with acute abdomen in a 13-year-old girl, Acta Obstetricia et Gynecologica Scandinavica, 83, 2004-05-01, עמ' 504–505 doi: 10.1111/j.0001-6349.2004.00092a.x
  3. ^ Kathleen Verville, Donna M. Bozzone, Testicular Cancer, Infobase Publishing, 2009-01-01
  4. ^ Robert C Bast, Ted S Gansler, James F Holland, Emil Frei, Cancer medicine e.5, Hamilton, Ont.; Lewiston, NY: Decker, 2000-01-01
  5. ^ Vincent T DeVita, Theodore S Lawrence, Steven A Rosenberg, DeVita, Hellman, and Rosenberg's cancer: principles & practice of oncology, Philadelphia: Wolters Kluwer/Lippincott Williams & Wilkins, 2008-01-01
  6. ^ G. J. Rustin, E. S. Newlands, R. H. Begent, J. Dent, Weekly alternating etoposide, methotrexate, and actinomycin/vincristine and cyclophosphamide chemotherapy for the treatment of CNS metastases of choriocarcinoma, Journal of Clinical Oncology: Official Journal of the American Society of Clinical Oncology, 7, 1989-07-01, עמ' 900–903 doi: 10.1200/jco.1989.7.7.900
  7. ^ Bertram G Katzung, Teton Data Systems (Firm), Basic & clinical pharmacology, New York; London: McGraw-Hill Medical ; McGraw-Hill [distributor, 2007-01-01
  8. ^ John R. Lurain, Diljeet K. Singh, Julian C. Schink, Role of surgery in the management of high-risk gestational trophoblastic neoplasia, The Journal of Reproductive Medicine, 51, 2006-10-01, עמ' 773–776