כושר קרבי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חיילת בקורס מדריכות כושר קרבי המתנהל בבסיס וינגייט, במהלך טיפוס על חבל.

כושר קרבי הוא רמת הכשירות הגופנית והמיומנויות הצבאיות הנדרשת לחייל הלוחם בשדה הקרב. מוגדר לעיתים כ"יכולתו של החייל לבצע את משימותיו הצבאיות בצורה היעילה ביותר".

הכושר הקרבי נבנה על בסיס הכושר הגופני. המיומנויות הצבאיות הנדרשות כוללות נשיאת ציוד כבד, הליכה למרחקים גדולים, גם בתנאי שטח קשים, נשיאת פצועים, ניווט והתמצאות בלחץ זמן, וירי לאחר מאמץ. מרכיב נוסף הוא איתנותו של הלוחם - חוסן פיזי ונפשי, ביטחון עצמי, והיכולת לתפקד בתנאי אי-ודאות, עייפות, רעב ולחץ.

לפיתוח ושימור רמת הכושר הקרבי נדרשים אימון יומיומי לאורך זמן, וידע מקצועי. תוכניות אימונים מסודרות והדרגתיות, לפי סרגל מאמצים, מונעות נזקים רפואיים, כמו שברי הליכה, העלולים להיגרם עקב אימון יתר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערך הכושר הקרבי הוא הסמכות העליונה בתחומי הכושר הגופני והקרבי בצה"ל. ראשיתו ב"שרות אימון גופני" שהוקם בתקופת מלחמת העצמאות, כהמשך לפעילויות הספורט השימושי והחינוך הגופני המורחב (חג"ם) בהגנה.[1] מדריכי ספורט (מד"סים), ומאוחר יותר מדריכי אימון גופני (מדא"גים), שולבו ביחידות צה"ל מראשיתו. השימוש בשם "כושר קרבי", מאז שנות ה-90, מסמן מעבר לתפיסה רחבה יותר ומקצועית יותר של התחום.

המערך כפוף למפקדת קצין חיל רגלים וצנחנים ראשי בזרוע היבשה.[2] בין תפקידיו, לאשר תוכניות אימונים להגברת הכושר, ולבצע בקרה על רמת הכושר הקרבי. כלקח ממלחמת לבנון השנייה ב-2006 הוגברה הפעילות. בין הרמ"חים הבולטים לאורך השנים היו יוסי היימן ואבי מויאל.[3] הרמ"ח הנוכחי הוא אל"ם אורן גיל,[4] בעברו מפקד היחידה המטכ"לית לאבטחת בכירים.[5] בית הספר לכושר קרבי (בה"ד 8) צמוד למכון וינגייט. מפקד בית הספר לכושר קרבי הוא סא"ל עמוס גופר. מאז 2002 מתקיימת אחת לשנה אליפות צה"ל למפקדים, שהתפתחה ל-18 מקצועות תחרותיים ו-16 מקצועות עממיים.[6]

אף שרוב הפעילות מתנהלת ביחידות קרביות, במהלך הכשרות ואימונים, עוסק מערך הכושר הקרבי גם באנשי הקבע. תוכנית "אורח חיים בריא", שהתגבשה ב-2008, מסייעת למשתתפיה בתחומי התזונה, הכושר הגופני, והפסקת עישון.

אנשי המילואים נמצאים רוב זמנם מחוץ לצבא, ושימור הכושר הקרבי שלהם אינו בשליטתו. הבעיה מוכרת מאז שנות ה-50, ועלתה גם בעקבות מבצע קדש.[7] בעקבות מלחמת יום הכיפורים (1973) עסקה ועדת אגרנט גם בשאלת הכושר הקרבי, וקבעה שיש צורך בתוכניות אימונים מיוחדות שיאפשרו לאנשי מילואים לשמור על הכושר הגופני שלהם. הבעיה חזרה ועלתה בעקבות מלחמת לבנון השנייה.[8]

לפני הגיוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

צבאות רבים עורכים למתגייסים, בפרט למועמדים לשרות בכוחות מיוחדים, מבחני מיון. בישראל מתקיימים קורסים פרטיים להכנה לצה"ל, הכוללים פיתוח של הכושר הקרבי, והם מוצעים לבני נוער לפני גיוסם, במיוחד לקראת גיבושים של יחידות מובחרות. עמדת צה"ל כלפי חוגים אלה השתנתה, מביקורת[9] ואף התנגדות[10] בעבר, לתמיכה וקשר ממוסד[11] בשנים האחרונות. עיריות, מתנ"סים ובתי ספר מקיימים קורסים דומים ללא תשלום.[12]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ק. בנימין, עשר שנות אימון גופני וספורט שימושי בהגנה, דבר, 2 בדצמבר 1948, המשך.
  2. ^ אביחי בקרקצין רזה לדוגמה, באתר הארץ, 20 בנובמבר 2001.
  3. ^ אמיר בוחבוט, צה"ל פותח עוד חזית: המלחמה בעודפי השומן, באתר nrg‏, 3 באוקטובר 2008.
  4. ^ המאמן האגדי פורש, "ישראל דיפנס", 2 במאי 2012.
  5. ^ הדס דובדבני, אתר צה"ל, ‏אל"ם אבי מויאל פורש מצה"ל: "המערך הלוחם יעמוד באתגרים הפיזיים", באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 2 במאי 2012.
  6. ^ אליפות צה"ל למפקדים 2010 - הגדולה בכל הזמנים, מאת תמרה בן נתן, 6 באוקטובר 2010, באתר דובר צה"ל.
  7. ^ מכתב מקצין מילואים - על הכשירות לקרב של חי"ר המילואים, מערכות 104, ינואר 1957 .
  8. ^ יונתן אוריך, ‏מילואימניק לרוץ איתו, באתר צה"ל (דרך ארכיון האינטרנט), 18 בפברואר 2010.
  9. ^ אמיר בוחבוט, "קורסי כושר קרבי עלולים לגרום לנזק", באתר nrg‏, 26 ביולי 2004
  10. ^ אנשיל פפרחיל האוויר יוצא למלחמה בקורסי ההכנה הפרטיים לגיבוש הטיס, באתר הארץ, 4 באוגוסט 2009.
  11. ^ צה"ל מחבק את חוגי ההכנה, מאת דקלה שניידר, 9 בנובמבר 2009, באתר דובר צה"ל.
  12. ^ כושר קרבי באתר שבוז.