כחלון השיטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קריאת טבלת מיוןכחלון השיטה
200px)מרכז
כחלון השיטה זכר, אחד משני
הפרטים שנצפו בירושלים, 19 בספטמבר 2011.
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: פרוקי-רגליים
מחלקה: חרקים
סדרה: פרפראים
תת־סדרה: Glossata
משפחה: כחליליים
סוג: כחלון
מין: כחלון השיטה
שם מדעי
Azanus ubaldus
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כַּחְלוֹן הַשִּׁטָּה (שם מדעי: Azanus ubaldus, שם קודם: כחליל השיטה) הוא פרפר-יום המשתייך למשפחת הכחליליים. כחלון השיטה הוא מין ממוצא אפריקאי אשר חדר לאזורנו דרך השבר הסורי אפריקאי[2] זהו מין טרופי אשר מצוי באזורים יבשים ערבתיים ומדבריים.[3] כחליל השיטה הוגדר בשנת 1782 על ידי פרטים שנמצאו בסרי לנקה.[4]

כחלון השיטה הוא ממיני הפרפרים הקטנים בעולם. המין מתאפיין בעלי דו-פרצופיות או דו-צורתיות זוויגית. הזכרים כחולים והנקבות חומות אפורות. חלק הכנף התחתון אפור בהיר עם קווים כהים, בחלקן התחתון של הכנפיים האחוריות ישנן נקודות כהות קרובות לגוף הפרפר ושתי נקודות כהות בשפת הכנף החיצונית.

אזור מחיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרפרים הבוגרים מעופפים סביב ענפי שיטה סלילנית ושיטת הנגב המהווים צמחים פונדקאים למאכל לזחלי הפרפר אשר ניזונים מכפתורי הפרחים. תפוצתו: דרום תוניס, חופי חצי האי ערב, חצי האי סיני, הודו וסרי לנקה.[5] כחליל השיטה תועד לראשונה בישראל באזור תמנע על ידי דובי בנימיני.[6]

בישראל הוא מצוי בעיקר בדרום הארץ (נצפה באזור באר שבע באזור נחל סוללים),[7] בשדה בוקר, באזור המכתשים, בים המלח ובעין גדי. שני פרטים של כחליל השיטה נצפו בשנת 2011 בירושלים.

הפרפרים הבוגרים נראים בערבה החל מחודש פברואר ולאורכה של השנה עד דצמבר ומקימים כמה דורות במהלך השנה. באזור הר הנגב נצפה מטיל ביצים על שיטה אוסטרלית. בתצפיות בכחלילי השיטה באזור הנגב התברר שאוכלוסיות הפרפר אינן שורדות את ירידת הטמפרטורה בחורף.[8]

שלבי התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הביצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביצה לבנה, עגולה, שטוחה ובעלת זיזים. קוטר הביצה 0.5 מ"מ. היא מוטלת יחידה בין ניצני הפרחים של השיטה.[9][10][11]

הזחל[עריכת קוד מקור | עריכה]

הזחל הבוקע מהביצה צבעו לבן עם ראש שחור והוא שעיר, עם גדילתו משתנה צבעו לירוק ולחום ירוק, השינוי הצבעוני מקנה לו הסוואה טובה על ענפי השיטה. הוא ניזון מכפתורי הפרחים.[12][13][14]

הגולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדומה לגלמי מיני כחליליים רבים גם גולם כחליל השיטה הוא מטיפוס גולם החגורה.[15]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • דובי בנימיני, מדריך הפרפרים בישראל, כתר, 2002, מהדורה שישית 2010, עמ' 180 - 181.
  • דובי בנימיני, גינת הפרפרים בישראל, כתר, 2009, עמ' 216.
  • יצחק איזנשטיין, פרפרי ארץ ישראל, הוצאת המחבר, 2003, עמ' 225.
  • יצחק איזנשטיין, על פרפרים וצמחים בישראל, הוצאת משרד הביטחון, עמ' 130 -131.
  • ביטאון אגודת חובבי הפרפרים - תיאור תצפית על ידי ד"ר צביקה אבני, כרך כז'(2) תשע"א, נובמבר 2010, עמ' 23.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כחלון השיטה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כחלון השיטה באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 180
  3. ^ "פרפרי ארץ ישראל " מאת יצחק איזנשטיין, 2003, עמ' 225
  4. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 180
  5. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 180
  6. ^ "גינת הפרפרים" מאת דובי בנימיני, 2009, עמ' 216
  7. ^ "ביטאון אגודת חובבי הפרפרים"- תיאור תצפית על ידי ד"ר צביקה אבני, כרך כז'(2) תשע"א, נובמבר 2010, עמ' 23
  8. ^ "גינת הפרפרים" מאת דובי בנימיני, 2009, עמ' 216
  9. ^ "גינת הפרפרים" מאת דובי בנימיני, 2009, עמ' 216
  10. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 181-180
  11. ^ "פרפרי ארץ ישראל " מאת יצחק איזנשטיין, 2003, עמ' 225
  12. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 181-180
  13. ^ "פרפרי ארץ ישראל " מאת יצחק איזנשטיין, 2003, עמ' 225
  14. ^ "גינת הפרפרים" מאת דובי בנימיני, 2009, עמ' 216
  15. ^ "מדריך הפרפרים" מאת דובי בנימיני, הוצאת "כתר" הדפסה שישית מעודכנת, 2010 עמ' 180