כחלון הפלרגון
 כחליל הפלרגון
| |
|---|---|
 | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | פרפראים |
| תת־סדרה: | Glossata |
| משפחה: | כחליליים |
| סוג: | Cacyreus |
| מין: | כחליל הפלרגון |
| שם מדעי | |
 Cacyreus marshalliButler, 1898 | |
| תחום תפוצה | |
| |
| |
כַּחְלוֹן הַפֵּלַרְגּוֹן (שם מדעי: Cacyreus marshalli) או כַּחְלִיל הַפֵּלַרְגּוֹן הוא פרפר יום קטן ממשפחת הכחליליים.
מקורו בדרום אפריקה אך הפרפר הובא לראשונה לאירופה בסוף המאה ה-20, שם התפשט במהירות לאזורים רבים בדרום ומזרח אירופה. מאז כניסתו לאירופה, הפך כחלון הפלרגון למזיק למינים של צמחי הגרניון והפלרגוניום המתורבתים. נעשים מאמצים להכיל את התפשטות פרפרי הברונזה הגרניום וכן לקבוע את חומר ההדברה היעיל ביותר למין.[2][3]
בנובמבר 2019, נצפה הפרפר לראשונה בישראל, בירושלים.[4]
בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בישראל, בדומה לשאר המדינות אליהן הובא בטעות, ככל הנראה יחד עם ייבוא פרחים וצמחי נוי, נחשב למין פולש המזיק לצמחי הגרניון והפלרגוניום.[5] עם זאת, נשיא אגודת חובבי הפרפרים בישראל דובי בנימיני הביע אופטימיות בנוגע למין זה. הוא ציין כי ביוון למשל, הפרפר התרבה והטיל ביצים באופן משמעותי על צמחי בר ונוי, בשנה הראשונה בה הוא נצפה. אך עם הזמן אוכלוסייתו הופחתה והתאזנה, ככל הנראה כתוצאה מטורפים וטפילים. במחקר הפורסם ב-2018, על תצפיות שהתרחשו ביוון וטורקיה, האנטמולוג ג'ון קוטסיס כתב כי בעקבות המגמה האחרונה של הדעיכה בנזקי המין: "כחלון הפלרגון עשוי להיות תוספת יפה לחיי הטבע הפלארקטיים".[4][6]
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
מוטת כנפיו של כחלון הפלרגון בוגר נעה בין 15–23 מ"מ אצל זכרים ו-18–23 מ"מ אצל נקבות.[7] הכנפיים הקדמיות הן בצבע חום ברונזה עם גבול לבן בשולי הכנפיים. הכנפיים האחוריות הן בצבע אפור-חום עם פסים כהים יותר התחומים בפסים לבנים, היוצרים הדפס מורכב.[7] בקצה הכנפיים התחתונות כתם שחור המדמה עין הנועד להגן מפני טורפים.[8] במין זה לא קיימת דו-צורתיות זוויגית.
-
כנפיים אחוריות -
כנפיים אחוריות -
כנפיים קדמיות
טווח תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
כחלון הפלרגון תועד לראשונה באזורים של דרום אפריקה, בפרובינציות קייפ ובקוואזולו-נטאל, ובמדינות שכנות בהן: אסוואטיני, בוטסואנה, זימבבואה, לסוטו ומוזמביק.[9] הוא הובא בטעות לאירופה בשנת 1978.[10] לאחר שתועד באנגליה, אוכלוסייה של כחלון הפלרגון נמצאה במיורקה בשנת 1990, ומאז התפשטה לרוב האזורים בדרום אירופה. בשנת 1996, הפרפר תועד לראשונה ברומא, איטליה, והתפשט במהירות לאורך אזורי החוף האדריאטי והטירני לפני שהתפשט פנימה.[11] מאז הקים המין מושבות בבלגיה, גרמניה, הולנד, איטליה, צרפת, יוון, מלטה, ספרד, פורטוגל, דרום שווייץ, סלובניה, קרואטיה ובאזור הים התיכון הצרפתי.[12]
מקורות מזון[עריכת קוד מקור | עריכה]
זחל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר הבקיעה, הזחלים ניזונים מניצני הפרחים, העלים הצעירים והגבעולים הרכים של הצמח הפונדקאי שלהם, בדרך כלל מהסוגים פלרגוניום וגרניון. על מנת לאכול את הגבעול של הצמחים הללו, הזחלים סוללים את דרכם באכילה אל תוך הגבעולים וגורמים נזק לצמחים.[10]
בוגר[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרפרים הבוגרים ניזונים מנקטר.[13]
מחזור חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ביצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביצה זעירה ובצבע ירקרק שהופך לבן ואז לחום או צהוב בהיר לפני בקיעת הזחל. הביצה באורך 0.5 מ"מ ובגובה 0.3 מ"מ. הביצים מוטלות בדרך כלל קרוב לניצני הפרחים, אך מדי פעם מוטלות על העלים. הביצים מוטלות בבודדים. הטלת הביצים מתרחשת לרוב בחודשי הקיץ, בעוד פעילות הזחלים נרשמה בקיץ, בסתיו ובחורף.[10]
זחל[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר בקיעתו, הזחל עובר דרך גבעול הצמח הפונדקאי ונמצא בדרך כלל בתוך הגבעול או בניצני הפרחים. גבעול הצמח הופך בדרך כלל לשחור לאחר שפלשו אליו הזחלים. הזחל ניזון מהצמח הפונדקאי עד שהוא נכנס לשלב הגולם.[8]
בשלב הראשון, אורכו הממוצע של הזחל הוא 1 מ"מ, שיגדל ל-2 מ"מ במהלך 8 הימים הבאים.[8] זחלים בשלב השני גדלים ל-3 מ"מ בממוצע; בשלב שלישי עד 6 מ"מ; ובשלב הרביעי עד לגודל של 13 מ"מ. השלב השני, השלישי והרביעי מתרחשים למשך 8, 8 ו-9 ימים, בהתאמה. צבע הזחלים יכול להשתנות. רוב הזחלים הם צהובים או ירוקים, ועשויים להיות בעלי סימנים ורודים.[8]
גולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
במרבית מיני הצמח הפונדקאי, הזחל מתגלם על חלקו התחתון של עוקץ התפרחת. חלק זה בצמח מציע את ההגנה הטובה ביותר עבור הזחלים, וזו הסיבה שהזחלים יישארו בדרך כלל בבסיס הפרח עד להתרחשות המטמורפוזה.[10] הוצע כי כחלון הפלרגון חרוף כזחל או כגולם, אם כי יש צורך בנתונים נוספים כדי לאשר טענה זאת.[10]
צבע הגולם משתנה, אבל בדרך כלל הוא בצבע ירוק, צהוב חיוור או חום. הגולם שעיר ואורכו לרוב 9 מ"מ.[8]
-
זחל כחלון הפלרגון צעיר -
ביצת כחלון הפלרגון
נדידה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרפרים הבוגרים מתעופפים כל השנה באזורים חמים יותר, אך בדרך כלל מאוגוסט עד מאי בדרום אפריקה. בגבהים גבוהים יותר, הפרטים הבוגרים נמצאים בתעופה בדצמבר ובינואר.[14]
כחלוני הפלרגון התפשטו מבית גידולם הטבעי בדרום אפריקה לאזורים רבים בדרום ומזרח אירופה.[8] זה נבע ככל הנראה מייצוא מקרי של צמחים הנגועים בזחלי כחלון הפלרגון ולא בשל דפוסי נדידה טבעיים כלשהם. מין זה עף לפרקי זמן קצרים ולעיתים קרובות נמצא במנוחה.[8]
טורפים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כחלון הפלרגון לא דווח כמזיק בסביבתו הטבעית בדרום אפריקה ובאזורים הסמוכים. הסברה הרווחת היא כי פרפר זה אינו מזיק באזורים אלו בגלל טורף מקומי או טפיל שהשאיר את אוכלוסיית הפרפרים נמוכה. הטורף טרם זוהה.[2]
מנגנוני הגנה אימהיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הטלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
נקבות כחלון הפרגון מעדיפות להטיל את ביציהן על ניצני הפרחים של מיני גרניון שונים.[15] לעיתים רחוקות יותר הן יטילו על העלים ומתחתיהם ובמקרים נדירים על הגבעולים עצמם. מין זה הוא רב דוריים, כלומר הנקבה תטיל שניים או יותר דורות בשנה.[15]
בחירת צמחים להטלת ביצים[עריכת קוד מקור | עריכה]
נקבת כחלון הפלרגון תטיל בדרך כלל ביצים על צמחים מהסוגים פלרגוניום וגרניון, ממשפחת הגרניים.[10] לאחר הבקיעה, צמחים אלה ישמשו כפונדקאים לזחלים.[10] בשנת 2008, החוקרת אמברה קוואצ'יה מצאה כי כחלוני הפלרגון באיטליה הראו עדיפות להטלת ביצים על מיני הגרניון: Geranium sanguineum, Geranium sylvaticum, ו-Geranium pratense[15] הנתונים נאספו מתצפית של שנתיים באזורים שונים של פיימונטה ועמק אאוסטה באיטליה. נבדק הקשר בין העדפת הצמחים וכושר הצאצאים (באמצעות מוטת כנפיים כסמן לכושר), אך לא נמצא מתאם מובהק סטטיסטית.[15]
יחסים עם האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]
כמזיק עבור צמחים[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרפרי כחלון הפלרגון מהווים איום גדול על מיני הפלרגוניום באירופה.[15] הארגון האירופי והים תיכוני להגנת הצומח מגדיר כיום את כחלון הפלרגון כמזיק בהסגר A2 לאירופה, ומזיק בהסגר A1 לטורקיה.[12] אם מספרי המין באיטליה ובאזורים אחרים באירופה ימשיכו לעלות, ייתכן שהם יהפכו לאיום גדול יותר לא רק על הצמחייה המקומית, אלא גם על המגוון הביולוגי המקומי. כחליל הפלרגון עשוי להתחיל להתחרות עם מיני כחליליים מקומיים אחרים שמקור המזון היחיד שלהם הוא צמחי גרניון, כמו Eumedonia eumedon ו- Aricia nicias.[15]
כמזיקים, פרפרים אלו גרמו גם לבעיות כלכליות. במדינות כמו ספרד, מיני צמח הגרניום משמשים לנוי בבתים רבים. צמחים אלו בעלי חשיבות רבה כלכלית רחבה ופגיעה זו פוגעת הן ברוכשים והן במועסקים. בספרד לבדה יש ארבע חברות גדולות לגידול ומכירה של צמחי גרניון, המרוויחות יחד מעל 30 מיליון דולר בשנה. חברות רבות ראו ירידה במכירות עקב השפעת הפרפרים על הצמח. עדיין לא נמצא פתרון הדברתי המונע את נזקי הפרפרים, מרבית קוטלי החרקים חזקים מדי מבחינה כימית על הצמחים כך ששימוש בהם עשוי לפגוע גם בצמחים עצמם.[16]
חומרי הדברה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתבצע מחקר נרחב על השימוש בחומרי הדברה על פרפרי כחלון הפלרגון. חומרי הדברה במגע נמצאו ללא השפעה על הפרפר, מכיוון שהזחל מבלה את רוב חייו בתוך הצמח, ועקב הרגלים אנדופיטיים אחרים.[15] החוקר מריו הררו, מצא כי החיידק Bacillus thuringiensis עשוי להיות יעיל בשליטה על כחלון הפלרגון.[2] בנוסף ל-Bacillus thuringiensis, קוטלי החרקים: diflubenzuron, flufenoxuron, hexaflumuron, lamda-cyhalothrin, alphamethrin ו-benfuracarb יעילים גם הם.[17]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כחלון הפלרגון, באתר NCBI (באנגלית)
- כחלון הפלרגון, באתר Animal Diversity Web (באנגלית)
- כחלון הפלרגון, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- כחלון הפלרגון, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כחליל הפלרגון באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ 1 2 3 Herrero, Salvador; Borja, Marisé; Ferré, Juan (17 במאי 2002). "Extent of Variation of the Bacillus thuringiensis Toxin Reservoir: the Case of the Geranium Bronze, Cacyreus marshalli Butler". Applied and Environmental Microbiology. 68 (8): 4090–4094. doi:10.1128/aem.68.8.4090-4094.2002. PMC 124026. PMID 12147511.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ A.F. Martinou', D. Papachristos and P.G. Milonas, https://www.cabi.org/isc/FullTextPDF/2012/20123224316.pdf, Hellenic Plant Protection Journal
- ^ 1 2 אורן אוסטר, בא לשכונה פרפר חדש : כחליל הפלרגון, באתר מדע גדול, בקטנה, 2019-11-18
- ^ רשימת פרפרי ישראל - Butterflies of Israel, באתר www.gluecad-bio.com
- ^ Eddie John, Bethan Thomas, Onat Başbay, Zeynel Cebeci, The arrival of Cacyreus marshalli Butler, 1898 (Lepidoptera: Lycaenidae, Polyommatinae) in Crete, with additional notes on range expansion in Greece and along coastal areas of northwestern Turkey, Entomologist's Gazette 69, 2018-04-28, עמ' 85–97 doi: 10.31184/G00138894.692.1669
- ^ 1 2 Woodhall, Steve (2005). Field Guide to Butterflies of South Africa. South Africa: Struik. ISBN 9781868727247.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Martinou, A.F.; Papachristos, D.; Milonas, P.G. (2011). "Report of the Geranium Bronze Butter y, Cacyreus marshalli for mainland Greece". Hellenic Plant Protection Journal. 4.
- ^ Ambra Quacchia, Chiara Ferracini, Simona Bonelli, Emilio Balletto, Can the Geranium Bronze, Cacyreus marshalli, become a threat for European biodiversity?, Biodiversity and Conservation 17, 2008-06, עמ' 1429–1437 doi: 10.1007/s10531-008-9350-3
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Kučinić, Mladen; Randić, Marko; Mihoci, Iva; Koren, Toni; Mrnjavčić Vojvoda, Ana; Lauš, Boris; Burić, Ivona. "Contribution to knowledge of the distribution of the geranium bronze Cacyreus marshalli (butler, 1898) (lepidoptera, lycaenidae) in Croatia with note on eCology and ethology". Entomol. Croat.
- ^ Favilli, L; Manganelli, G (2006). "Life history of Cacyreus marshalli, a South African species recently introduced into Italy (Lepidoptera Lycaenidae)". Bollettino della Società Entomologica Italiana. 138 (1): 51–61.
- ^ 1 2 "Cacyreus marshalli(CACYMA)". EPPO Global Database. EEPO Global Database. נבדק ב-28 בספטמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Cacyreus marshalli on euroButterflies by Matt Rowlings, www.eurobutterflies.com
- ^ Woodhall, Steve (2005). Field Guide to Butterflies of South Africa. Cape Town, South Africa: Struik. ISBN 978-1-86872-724-7.
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 Quacchia, Ambra; Ferracini, Chiara; Bonelli, Simona; Balletto, Emilio; Alma, Alberto (20 בפברואר 2008). "Can the Geranium Bronze, Cacyreus marshalli, become a threat for European biodiversity?". Biodiversity and Conservation. 17 (6): 1429–1437. doi:10.1007/s10531-008-9350-3.
{{cite journal}}: (עזרה) - ^ Víctor-Sarto I Monteys, El barrinador del gerani (Cacyreus marshalli)., 2010 doi: 10.13140/2.1.4376.2564
- ^ "Cacyreus marshalli (pelargonium butterfly)". www.cabi.org. Invasive Species Compendium, CAB International. נבדק ב-2019-09-07.