כחליל מקושט
 כחליל מקושט
| |
|---|---|
 | |
| מצב שימור | |
 | |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | פרוקי-רגליים |
| מחלקה: | חרקים |
| סדרה: | פרפראים |
| תת־סדרה: | Glossata |
| משפחה: | כחליליים |
| סוג: | Freyeria |
| מין: | כחליל מקושט |
| שם מדעי | |
 Freyeria trochylusFreyer, 1845 | |
| |
כַּחְלִיל מְקֻשָּׁט (שם מדעי: Freyeria trochylus) הוא פרפר קטן ממשפחת הכחליליים. באנגלית מכונה בשם העממי "תכשיט דשא". בישראל הוא מתעופף במרבית אזורי הארץ, מחודש פברואר עד נובמבר.[2][3]
הכחליל המקושט שייך לסוג הקטן Freyeria המכיל סך הכל 3 מינים. השם המדעי של הסוג קרוי על שם כריסטיאן פרידריך פרייר שתיאר לראשונה את הפרפרים בסוג זה בשנת 1845.
טווח תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
טווח תפוצתו של הכחליל המקושט רחב באזור העולם הישן, מדרום-מזרח אירופה עד אפריקה ומדגסקר וממשיך לאסיה דרך הרי ההימלאיה. הוא נפוץ באזור חופי הים התיכון בלוב, מצרים, לבנון, ישראל, יוון, קפריסין, טורקיה, בולגריה (קרוב לגבול יוון) ובמזרח בסיציליה, תוניסיה ואלג'יריה. הוא נצפה גם במקדוניה הצפונית.[4][5]
בישראל הוא נפוץ במרבית אזורי הארץ.[5][6]
בית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכחליל המקושט מעופף בסמוך לקרקע ונח על צמחייה נמוכה. הוא נפוץ בשטחים פתוחים ומדרונות סלעיים בעלי עשבייה דלילה.[5] הוא נצפה בכרי דשא, מדשאות בסוואנות ובשולי שבילים ביערות. טווח הגובה בו הוא מתגורר רחב ונע בין גובה פני הים עד כ-2,000 מטר.[7]
תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכחליל המקושט בעל מוטת כנפיים של 15–18 מ"מ, מה שהופך אותו לפרפר הקטן באירופה ובהודו ולאחד מהפרפרים הקטנים בעולם. תעופתו המהירה והקרובה מאוד לקרקע, יחד עם גודלו הקטן במיוחד מקשים ביותר על זיהויו.[4][5] כנפיו הקדמיות בצבע חום, על חלקן התחתון של הכנפיים התחתונות שניים עד ארבעה כתמים שחורים המוקפים באליפסות כתומות-זהובות[5] שבצדן העליון סהרונים לבנים קטנים. מינים באזורים יבשים בהירים בהרבה ממינים באזורים מרובי גשמים.[8] גבול חום כהה דק תוחם את הכנפיים והשערות בקצות הכנפיים לבנות.
הכנפיים האחוריות בצבע חום בהיר-קרמי, קרוב לגוף הפרפר כתמים שחורים המוקפים בלבן. המין אינו מקיים דו-צורתיות זוויגית וההבדל העיקרי בין הזכר והנקבה הוא צבע חום כהה בכנפיים האחוריות אצל הזכר.[6] בקצה הכנף, בחלקן המעגלי, גבול חום כהה עבה. בחלקן התחתון של הכנפיים האחוריות התחתונות סהרונים כתומים-זהובים שבתוכם ארבעה כתמים שחורים המוקפים בגבול לבן דק ולצידם (בכיוון שקרוב לקצה הכנף) קשקשים ירוקים-כחולים מתכתיים בולטים. קשקשים אלה מעניקים למין את שמו עממי האנגלי "תכשיט דשא".[5]
קצוות המחושים, כיפת הראש והבטן בצבע חום. המחושים בצבע חום עם נקודות לבנות. הראש, הגוף התחתון והחזה בצבע לבן.[8]
מחזור חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכחליל המקושט מקיים דורות רבים בשנה.
ביצה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הביצה בצבע לבן-ירקרק, שטוחה ומרושתת ברשת המורכבת מכ-20 צלעות. אורכה כ-0.45–0.6 מ"מ וגובהה כ-0.3 מ"מ. הנקבה מטילה את הביצים בבודדים על עלי הצמח או על הגבעולים של שלוחית קרחת ומינים מהסוג עוקץ העקרב.[5][7]
זחל[עריכת קוד מקור | עריכה]
הזחלים בוקעים לאחר כ-5–6 ימים ולא אוכל את הקליפה. ראשו של הזחל שחור, בוהק, קטן משאר גופו ומוסתר לחלוטין בעת מנוחה. שאר גופו בצבע ירוק דשא, עם פס שחור-סגלגל לאורך גבו מהקטע השלישי עד השנים-עשר. גופו מכוסה בשערות לבנות דקיקות. על צדי גופו פסים ורודים בהירים דקיקים. גודלו המרבי של הזחל הוא 6–9 מ"מ ורוחבו כ-3–4 מ"מ. הזחל ניזון בעיקר מצמחים ממשפחת החלבלוביים, במיוחד שלוחית קרחת, ומינים מהסוגים עוקץ עקרב ו-Indigofera.[5][8][7] הזחל חי בעיקר על העלים, הפרחים והניצנים. תקופת הזחל נמשכת בין 8 עד 11 ימים.[7]
גולם[עריכת קוד מקור | עריכה]
ההתגלמות קורית על הצמח או על האדמה. אורכו של הגולם כ-8–5 מ"מ. צבעו תחילה ירוק בהיר, ועם התבגרותו הופך לחום לקריאת הבקיעה. הגולם מכוסה כולו באופן הדוק מלבד אזור הכנפיים המכוסות בשכבה דקה יותר. תקופת הגולם היא כשבוע.[5][8] במהלך תקופת החורף הגולם עובר דיאפאוזה.
יחסים עם נמלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בדומה למינים אחרים במשפחת הכחליליים, הזחל מקיים יחסי גומלין עם נמלים. קשר זה מגן עליהם מטורפים טבעיים כמו צרעות וזבובים. הם נצפו מקיימים יחסי גומלין עם נמלי עבודה ממשפחת הנמליים, ככל הנראה המין Camponotus piceus ו-Pheidole quadrispinosa,[8] הנפוץ במדינות מזרח התיכון. הנמלים ניזונות מנוזל המופרש על ידי זחלי הפרפר, לאחר הנשל השלישי והרביעי, הפרשות נוזליות אלו מכילות חומצות אמינו וסוכרים חיוניים עבור הנמלים. הנמלים בתמורה מגנות על הזחלים מטורפים.[4]
שימור[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפרפר מוגדר כפרפר מוגן בחוק היווני. לפי הרשימה האדומה של IUCN הוא מוגדר במצב ללא חשש.[4]
תת־מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ישנם ארבעה תת־מינים של הכחליל המקושט:
- Freyeria trochylus trochylus – המזרח התיכון, אפריקה, אסיה מינור, דרום אסיה
- Freyeria trochylus formosanus – טאיוואן
- Freyeria trochylus orientalis – נפאל, קטמנדו (נפוץ בגבהים בין 1500–1700 מטר)
- Freyeria trochylus persa – איראן
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יצחק איזנשטין, על פרפרים וצמחים בארץ־ישראל, משרד הביטחון, תשמ"ח, עמ' 133–134, מסת"ב 965-05-0380-3
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- כחליל מקושט, בבסיס הנתונים ARKive (באנגלית)
- כחליל מקושט, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- כחליל מקושט, באתר GBIF (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ כחליל מקושט באתר הרשימה האדומה של IUCN
- ^ כחליל מקושט, באתר מן השדה, 2013-10-04
- ^ כחליל מקושט, באתר parpar (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 כריסטוס גלנוס, Bionomics of Freyeria trochylus (Freyer, 1844) and Zizeeria karsandra (Moore, 1865) (Lepidoptera, Lycaenidae) on Rodos Island, Greece, Nota Lepidopterologica 43, 2020-04-15, עמ' 139–150 doi: 10.3897/nl.43.48535
- ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 9 יצחק איזנשטין, על פרפרים וצמחים בארץ־ישראל, משרד הביטחון, תשמ"ח, עמ' 133–134, מסת"ב 965-05-0380-3
- ^ 1 2 כחליל מקושט, באתר parpar
- ^ 1 2 3 4 Genus Chilades (עמ' 8), www.metamorphosis.org.za
- ^ 1 2 3 4 5 Charles Thomas Bingham, Butterflies. Vol. I-II., London : Taylor and Francis; Calcutta and Simla, Thacker, Spink, & Co.; [etc.,etc.], 1905-1907