הר הבנים
 | |
| הנוף הנשקף מצפון להר הבנים ברמת גן, בתחתית התמונה ניתן לראות את השמורה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| גובה |
60 מ'  |
| מדינה |
ישראל |
| מיקום |
רמת גן, ישראל |
| קואורדינטות | 32°04′36″N 34°49′18″E / 32.076527777778°N 34.821583333333°E |
|
(למפת גוש דן רגילה)   הר הבנים  מצפון ומערב: __ תל אביב-יפו ממזרח: __ בני ברק , __ גבעת שמואל, __ קריית אונו, __ מחנה דורי מדרום: __ אור יהודה, __ פארק אריאל שרון | |
  | |
הר הבנים הוא אתר הטבע המרכזי שנותר ברמת גן הוותיקה. זאת גם הגבעה הגבוהה ביותר בעיר (רום 79 מ' מעל פני הים) והשנייה בגובהה בכל המרחב.
באתר נמצא שטח הכורכר הגדול בעיר (7 דונם) ובו צמחיית כורכר אופיינית ומיוחדת ומגוון פרחי בר עונתיים. בסקר שנערך בשנת 2008 תועדו באתר כ־90 מיני צומח. [1]
מורדו הצפוני של ההר הוכרז בשנת 1978 שמורת טבע עירונית. [2]
גן הבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – גן הר הבנים
גן הבנים לא נכלל בתוכנית "עיר גנים" המקורית של ריכרד קאופמן (שכללה את גן שאול וגן אברהם). עם סיפוח שכונת רמת יצחק לרמת גן ב-1943 הוחלט על הקמת הגן על הגבעה (שכונתה אז הר הלוויתן או el Mu'allaqa כלומר "התלוי"), בהתאם לעקרונותיה. הגן היה אמור לכלול בריכת נוי גדולה שבמקומה נבנה בית יד לבנים. הגן תוכנן על ידי מתכנן הנוף שלמה אורן ויינברג[3]. בהמשך נוספה רחבת שבטי ישראל, כיכר עגולה ובה 12 עצי דקל ו-12 פסיפסים של שבטי ישראל. הכיכר כללה בעבר בריכת נוי, אך זו הוחלפה ב-1988 באנדרטה לציון נספי השואה. מדרונו הצפוני של הגן נותר כמעט כולו שטח בר פתוח, כאשר מדרום וממזרח נבנו שבילים וטראסות, המחברים את הגן לרחובות סביבו.
מבנים ואנדרטאות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ערך מורחב – רובע תרבות ורוח ברמת גן
על צידו הצפוני של ההר הוקם רובע תרבות ורוח ברמת גן, הכולל את הספרייה העירונית, התיאטרון העירוני, את המוזיאון העירני ואת בית צבי. בית יד לבנים רמת גן תוכנן על ידי האדריכל משה ספיר, ונחנך במקום ב-1965,[4] כשלצידו נבנה מגדל תצפית. בית יד לבנים מכיל בתוכו את המשכן לאמנות יהודית המציג תערוכה קבועה של יצירות דוד לבקובסקי וכן תצוגות מתחלפות של אגודת הציירים והפסלים בגבעתיים-ר"ג.[5] על הר הבנים נערכים טקסים ממלכתיים ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל.
כח התקווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
את האנדרטה "כח התקווה" לציון נספי השואה יצרה רות שטייף רוז'ר (1986), ניצולת אושוויץ שגם תרמה את הפסל. באנדרטה מתוארת דמות התוקעת בשופר ולצדה הריסות אבנים ושש ארובות לזכר ששת מיליון היהודים שנספו בשואה. ברחבת האנדרטה נערך הטקס הראשי ברמת גן לציון יום השואה.
נפגעי פעולות האיבה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2008 נוספה אנדרטה להנצחת תושבי העיר נפגעי פעולות האיבה, בעיצוב האדריכלית רחל אסף[6].
סמוך להר נבנו שני בניינים ייחודיים שהקים האדריכל צבי הקר, בית דובינר ובית הספירלה וכן בית צופי רמת גן.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- לב רמת גן - טיול מכיכר רמב"ם אל "הר הבנים", באתר הטיולים "טבע ונופים בישראל".
- גני הפסגות ברמת גן מאמר מאת צעירה מרואני
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מנדלסון עמית, טבע עירוני - מקרה בוחן עיר הגנים רמת גן
- ^ עמית מנדלסון, לרה פארן, חמוטל בירן, ענת ברקאי-נבו, טבע עירוני ברמת גן
- ^ תוכניות נוף - גנים ציבוריים בר"ג, ארכיון שלמה אורן ויינברג, הספרייה הלאומית
- ^ על הר הבנים ברמת גן הופעל "בית יד לבנים", מעריב, 20 באוקטובר 1965
- ^ המוזיאונים העירוניים לאמנות באתר עיריית רמת גן
- ^ אתרי הנצחה וזיכרון בית אברהם קריניצי
