כיבוש חלב (1918)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כיבוש חלב
מערכה: המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
FallsSkMap41toAleppo.jpeg
מפת הקרב על חלב
תאריך התחלה: 25 באוקטובר 1918
תאריך סיום: 25 באוקטובר 1918
קרב לפני: כיבוש דמשק
מקום: מדמשק (הציר המזרחי) ומטריפולי (הציר המערבי)
36°13′00″N 37°10′00″E / 36.2167°N 37.1667°E / 36.2167; 37.1667 
תוצאה: ניצחון בריטי/ערבי מכריע וכיבוש חלב
הצדדים הלוחמים

בריטניהבריטניה האימפריה הבריטית
אוסטרליהאוסטרליה  אוסטרליה
ניו זילנדניו זילנד  ניו זילנד
הודו הבריטיתהודו הבריטית  הודו הבריטית
.

טורקיהטורקיה האימפריה העות'מאנית
האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית  האימפריה הגרמנית

מפקדים

האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית אוטו לימן פון סנדרס
טורקיהטורקיה מוסטפא כמאל
טורקיהטורקיה ניהד פשה

כוחות

דיוויזיה 5 מהקורפוס המדברי הרכוב
דיוויזיה 7 מהקורפוס ה-21
כוח ערבי

פטרול רכוב של יחידה אוסטרלית בתחנת הרכבת של חלב. חלק מהרכבים מצויד במקלעי לואיס
גנרל הנרי שובל (במרכז) וקצינים מקורפוס המדבר הרכוב בתחנת הרכבת של חלב
גנרל הנרי שובל (השמאלי בין שלושת הקצינים) בפתח מפקדתו בחלב. משמר של 5 נושאי רומח הודים משמאל
הגשר על נהר האורונטס לייד העיירה אר-ראסטן (בין חומס לחמה). הגשר חובל על ידי הכוחות הטורקים הנסוגים ותוקן על ידי הבריטים ב-20 באוקטובר
קבוצת חיילים מפטרול המכוניות הקלות ה-1 השייך לדיביזית הפרשים ה-5. צולם בחלב

כיבוש חלב שבצפון סוריה התחולל ב-25 באוקטובר 1918 והיה אחד הקרבות האחרונים במסגרת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה. העיר נכבשה, מידי הטורקים, על ידי כוחותיו הערבים של הנסיך פייסל בסיוע הכוחות הבריטים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרב על חלב היה סופו של מסע הניצחונות של הצבא הבריטי שהחל ב-19 בספטמבר בקרב מגידו. המהלכים לכיבוש חלב אירועו לאחר כיבוש דמשק שהסתיים ב-2 באוקטובר והשתתפו בו 3 דיוויזיות מקורפוס המדבר הרכוב וכן כוחות ערביים בפיקודו של הנסיך פייסל. במסגרת קרב דמשק חצו כוחות של הבריגדה ה-3 של הפרשים הקלים האוסטרלים (פ.ק.א) (מהדיוויזיה האוסטרלית הרכובה) את דמשק ורדפו צפונה אחר הכוחות הטורקים הנסוגים.

הקרב על דמשק הביא לחיסול הכח הטורקי העיקרי[1] והשאיר כוחות טורקיים בודדים בצפון סוריה. לאור המידע על חולשת הצבא הטורקי הורה אלנבי לכוחותיו לכבוש את העיר חלב ולהשלים את כיבוש צפון סוריה.

תוכנית הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

התוכנית לכיבוש חלב הושפעה משני גורמים:

  • קווי האספקה הארוכים: המרכזים הלוגיסטים הבריטים היו רחוקים כ-240 ק"מ מהכוחות בדמשק והתקדמות נוספת של 320 ק"מ תמנע תמיכה לוגיסטית.
  • מחלות כגון מלריה ושפעת פגעו במוכנות של הכוחות האוסטרלים להתקדם צפונה.

לאור אילוצים אלו הוחלט לכבוש ערי נמל (כמו ביירות וטריפולי) שישמשו בסיסים לוגיסטים לכוחות וכן להתקדם צפונה ב-3 שלבים:

הכוחות המשתתפים בקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוחות הבריטים / אוסטרלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קורפוס המדבר הרכוב
  • הקורפוס ה-21
    • בריגדה מדיביזיית הרגלים ה-7
    • רגימנט הפרשים ("יומנרי") של הקורפוס ה-21

הכוחות הערבים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוחות הערבים, בפיקודו של הנסיך פייסל ובסיועו של לורנס איש ערב, סייעו מהאגף המזרחי לכוחות הבריטים שנעו בעבר הירדן צפונה תוך הדיפת הכוחות הטורקים מרבת עמון, דרעא ודמשק.

במסגרת ההתארגנות לכיבוש חלב התפצל הכח הערבי ל-2 שדרות:

  • כח של 1500 לוחמים בפיקוד קולונל נורי ביי
  • כח של 1500 לוחמים בפיקודו של שריף נאסיר.

הכוחות הטורקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוב הכוחות הטורקים שהתבצרו מדרום לחלב וסביבה היו שייכים לקבוצת ארמיות ילדרים וחלקם הקטן מהכוחות שנסוגו מדמשק. הפיקוד הגרמני, בראשות אוטו לימן פון זאנדרס, נסוג מדמשק, עבר בחלב והתארגן בעיר טרסוס שבדרום טורקיה. הכוחות בעיר חלב ובסביבתה מנו כ-20,000 חיילים כשחלקם היו מגויסים חדשים לצבא הטורקי. הפיקוד על כח זה הועבר למוסטפא קאמל וניהד פשה.

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהלכי הקורפוס ה-21 לכיבוש נמלי לבנון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מהלכי הדיוויזיה ה-5 (קורפוס המדבר הרכוב)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ב-3 באוקטובר יצאה דיביזיית הפרשים ה-5 מדמשק לעיירה ריאק (כ-40 ק"מ מזרחית לביירות וצפונית לדמשק).
  • מריאק המשיך הכח לבעלבק שם פיצל מאק-אנדריו את הכח ל-2 שדרות שהתקדמו אחת בעקבות השנייה.
  • ב-16 באוקטובר הגיעה הדיוויזיה לחומס שנכבשה זמן קצר לפני כן על ידי כוחותיו הערבים של שריף נאסיר.
  • המשך התנועה צפונה נעצרה לאחר שהצבא הטורקי הנסוג חיבל בגשר מעל נהר האורונטס בקרבת העיירה אר-ראסטן. הגשר תוקן רק ב-20 באוקטובר והדיוויזיה ה-5 כבשה את העיר חמה.
  • ב-23 באוקטובר נתקל סיור קודמני בכוחות טורקים מבוצרים כ-5 ק"מ מדרום לחלב. לפי הוראת מפקד הדיוויזיה מאק-אנדריו הגיש הסיור הצעת כניעה לכוחות הטורקים. המפקד הטורקי מוסטפא קאמל דחה את ההצעה.
  • לאור דחיית ההצעה המתינו הכוחות הקדמיים להגעת הבריגדה הרכובה ה-15 מתוך כוונה לתקוף את העיר ב-26 באוקטובר. לפי תוכנית התקיפה הבריגדה ה-15 תוכננה לתקוף את העיר ממערב, הכוחות הממונעים מדרום והערבים של פייסל ממזרח.
  • ב-25 באוקטובר, ובניגוד לתוכנית, נכבשה העיר על ידי הכוחות הערבים בקרב קשה.
  • ב-26 באוקטובר נכנס מאק-אנדריו לעיר יחד עם הכוחות הממונעים של הדיוויזיה.

מהלכי הכח הערבי של הנסיך פייסל[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכום הקרב והמלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר כניעת חלב ב-26 באוקטובר הורה מאק-אנדריו ל-2 רגימנטים הודים של הבריגדה ה-15 לרדוף אחרי הכוחות הנסוגים לכוון אלכסנדרטה. כוחות אלו נתקלו בכוחות נסוגים חזקים שהשיבו מלחמה ואילצו את ההודים לסגת בחזרה לחלב.

כדי לתגבר את הכוחות בחלב הורה הפיקוד הבריטי לדיוויזיה האוסטרלית הרכובה (בפיקוד מייג'ור גנרל הנרי הודג'סון), ששהתה בדמשק כחיל מצב, להתקדם לחלב. הדיוויזיה עזבה את דמשק ב-27 באוקטובר אולם בהגיעה לחומס ב-31 באוקטובר נחתם הסכם שביתת הנשק והמלחמה הסתיימה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כיבוש חלב בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ בדמשק נאספו כ-20,000 שבויים טורקים כתוצאה מהקרבות במבואות העיר ובעיר עצמה
  2. ^ למעשה ביירות נכבשה כבר ב-6 באוקטובר על ידי כוחות רכובים של דיוויזיות הפרשים ה-4 וה-5 (שהגיעו ממזרח) בסיוע ספינות קרב של צרפת