כיבוש יריחו (1918)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כיבוש יריחו
מפת הקרב על יריחו
מפת הקרב על יריחו
מערכה: המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה
מלחמה: מלחמת העולם הראשונה
תאריכי הסכסוך 19 בפברואר 191821 בפברואר 1918 (3 ימים)
קרב לפני כיבוש ירושלים (1917)
קרב צליחת מעברות הירקון
קרב אחרי כיבוש בקעת הירדן
קרב בעל חצור
מקום הרי יהודה ויריחו
עילה ייצוב קו שתי העוג'ות
תוצאה ניצחון בריטי מכריע וכיבוש יריחו
הצדדים הלוחמים

בריטניהבריטניה האימפריה הבריטית
אוסטרליהאוסטרליה אוסטרליה
ניו זילנדניו זילנד ניו זילנד
הודו הבריטיתהודו הבריטית הודו הבריטית
.

טורקיהטורקיה האימפריה העות'מאנית
האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמנית האימפריה הגרמנית

מפקדים

בריטניהבריטניה אדמונד אלנבי
בריטניהבריטניה הנרי שובל
בריטניהבריטניה פיליפ צ'טווד
בריטניהבריטניה ג'ון שי

האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמניתאריך פון פאלקנהיין
האימפריה הגרמניתהאימפריה הגרמניתאוטו לימן פון סנדרס

כוחות

הקורפוס ה-20
* הדיוויזיה הלונדונית ה-60
* הדיוויזיה הוולשית ה-53
קורפוס המדבר הרכוב
* דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק

הדיוויזיה ה-60 שכבשה את יריחו בדרכה לירושלים. מרץ 1918
הבריגדה האוסטרלית הרכובה ה-1 (דיביזיית אנזא"ק) בדרך מהרי יהודה ליריחו
מפקדים בריטים בארוחת בוקר לאחר כיבוש יריחו: מייג'ור גנרל אדוארד צ'ייטור, הנרי שובל ופיליפ צ'טווד
הפיקוד הבריטי על הר הזיתים עם סיום כיבוש יריחו. מפקד הפעולה, פיליפ צ'טווד עומד מימין ומסביר על מהלכי הקרב. לידו עומדים הנרי שובל ומפקד הקורפוס ה-21 אדוארד באלפין ומפקד הדיוויזיה ה-60 שי. משמאל עומד אדמונד אלנבי

כיבוש יריחו נערך בתקופת המערכה על סיני וארץ ישראל במלחמת העולם הראשונה על ידי חיל המשלוח המצרי של האימפריה הבריטית, בתאריכים 19 בפברואר עד 21 בפברואר 1918. במסגרת הקרב על יריחו נהדפו כוחות האימפריה העות'מאנית צפונה ומזרחה. מהלך זה השלים ייצוב קו הגנה לרוחב ארץ ישראל בין הים התיכון לירדן (הקרוי גם קו שתי העוג'ות).

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך דצמבר 1917 השלימו הבריטים את כיבוש ירושלים (10 בדצמבר) ואת חציית הירקון (21 בדצמבר). עקב צורך לטפל בלוגיסטיקה של הכוחות ובהדרכה ואימון כוחות חדשים[1] החליט גנרל אדמונד אלנבי לייצב קו הגנה מחוף הים התיכון דרך הרי יהודה (מצפון לירושלים) ועד נהר הירדן:

  • לאחר חציית הירקון תפסו כוחות של הקורפוס ה-21 את צידו המערבי של קו זה מאזור שפיים עד לשפלת יהודה עד 22 בדצמבר.
  • במקביל התקדם הקורפוס ה-20 על גב הרי יהודה והשלים את ייצוב ההגנה בקו רמאללה עד 30 בדצמבר.

לאחר ייצוב הקו החל תכנון הרחבת הקו מזרחה ליריחו וצפון ים המלח כדי למנוע פעילות נגד של הטורקים הפרוסים בעבר הירדן.

בטרם תחילת הפעולה נדרש הפיקוד הבריטי להשלים אספקה לכל הכוחות הפרוסים. פעילות זו התבצעה במהלך ינואר ובחצי הראשון של פברואר.

הכוחות המעורבים במערכה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוחות הבריטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכוחות הטורקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגנת בקעת הירדן נמסרה לשתי דיוויזיות רגלים, ה-26 וה-53. שתיהן השתייכו לקורפוס ה-20 של הארמייה ה-4 (שמפקדת בעמאן), שבאחריותה להגן על קו בקעת הירדן ועבר הירדן. דיוויזיות אלו מנו כ-4,000 לוחמים.

כוחות אלו תפסו עמדות במספר נקודות אסטרטגיות על הדרכים היורדות ליריחו (כמו ב"טלעת-א-דם" הוא מצד אדומים ובג'אבל מונטר) וכן מסביב ליריחו.

תוכנית הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

תוכנית הקרב הייתה כדלקמן:

  • הדיוויזיה ה-60 תתקוף את יריחו ממערב, מכוון מכמש בסדר הבא:
    • הבריגדה ה-181 באגף השמאלי (צפוני)
    • הבריגדה ה-180 במרכז
    • הבריגדה ה-179 באגף הימני (דרום)
  • הכוחות של דיוויזיית הרגלים הרכובים אנזא"ק אבטחו את האגף הימני של דיוויזיה 60 (מדרום) תוך שהם מתפצלים ל-2 שדרות:
    • בריגדת הרובאים הרכובים הניו זילנדים
    • בריגדת הפרשים הקלים האוסטרלים (פ.ק.א) ה-1
  • הכוחות של הדיוויזיה ה-53 אבטחו את האגף השמאלי של דיוויזיה 60 (מצפון).

מהלך הקרב[עריכת קוד מקור | עריכה]

הדיוויזיה ה-60[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוצאת ב-14 בפברואר מירושלים לכוון מכמש.
  • ב-19 בפברואר החלו שלוש הבריגדות של הדיוויזיה בקרבות נגד הטורקים.
  • ב-20 באוקטובר ממשיכים הבריגדות בקרבות נגד הטורקים המבוצרים על מורדות הרי יהודה כדי לשלוט על הדרכים היורדות לבקעת הירדן.
  • ב-21 באוקטובר מייצבת הדיוויזיה קו לאורך המצוק בין נבי מוסה לקרנטל.

הדיוויזיה ה-53[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיביזיית אנזא"ק[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיכום הקרב והמהלכים שלאחריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרבות לכיבוש יריחו התקיימו למעשה על הדרכים שהובילו אליה ועל נקודות אסטרטגיות שחלשו על אותן דרכים. לאחר כיבוש אותן נקודות מפתח הבינו הטורקים שהפסידו בקרב ונסוגו מהעיר עצמה. עם כיבוש יריחו וההתייצבות לאורכו של ואדי עוג'ה ונהר הירדן השלים הצבא הבריטי את ייצוב קו שתי העוג'ות.

פעילות הכוחות לאחר סיום הקרב:

  • הדיוויזיה ה-60 נסוגה לאחור תוך שהיא משאירה מוצבים מאוישים בנקודות מפתח.
  • דיביזיית אנזא"ק חזרה לאזור ראשון לציון.
  • רגימנט אוקלנד, מדיביזיית אנזא"ק, נשאר לסייר ולתצפת לאורך נהר הירדן על מנת לחשוף את היקף הכוחות הטורקים בעברו המזרחי של הירדן.

מצב כוחות זה נמשך עד הפקודה שהעביר קבינט המלחמה הבריטי לאלנבי, ב-6 במרץ, לכבוש את עבר הירדן. תהליך שהחל בכיבוש בקעת הירדן והמשיך במספר מבצעים לכיבוש עבר הירדן.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כיבוש יריחו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פיקוד הצבא הבריטי החליט להעביר כוחות מנוסים לחזית אירופה ולהביא כוחות הודיים חדשים ממסופוטמיה