כיזאן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כיזאן מקורי ברובע המוסלמי
כיזאן ברובע הנוצרי

כִּיזָאן הוא אלמנט אדריכלי במעקה, המאפשר פרטיות וחציצה מחד, ואוורור מאידך.

כיזאן הוא שמה הערבי של טכניקת עיצוב מעקה גג או מרפסת, בה משולבים גלילי חרס חלולים בתוך יציקת מלט או בטון. הגלילים מאפשרים מעבר אוויר ורוח, כך שלמרות שהגג או המרפסת מוסתרים מהרחוב, המעקה שלהם אינו חוסם את הבריזה הטבעית, ומאפשר לשוהים על הגג או המרפסת ליהנות ממנה.

גלילי החרס מזכירים בצורתם כלי חרס פשוטים נטולי תחתית, והם משולבים באופן מסודר בתוך יציקת המלט או הבטון. העיצוב המקובל ביותר לסידור גלילי החרס של הכיזאן הוא במשולשים, כך שהמעקה משמש הן מבחינה פונקציונלית, והן מבחינה עיצובית-עיטורית.

שימוש אחר בכיזאן, שהתפתח מן השימוש המקורי, הוא ה"כיזאן אטום", המשולב בכיפות ובגגות ולא במעקות. במקרה זה ישולבו גלילי החרס ביציקת הגג, אך במקום שיהיו פתוחים משני צדיהם, ייסתם צד אחד שלהם בזכוכית אטומה, ולעיתים אף צבעונית. מטרת "כיזאן אטום" היא לשמש לתאורה טבעית מן החוץ להיכנס אל המבנה, תוך שמירה מרבית על פרטיות באי הבית, או חסימה מפני גשמים ולכלוך.

השימוש בכיזאן היה נפוץ מאוד בירושלים במשך מאות שנים, עד ראשית המאה ה-20, ורבים מבתי הרובע המוסלמי מעוטרים עד ימינו במעקות כיזאן. דוגמאות יפות ל"כיזאן אטום" ניתן למצוא בתוף הכיפות של בתי הכנסת הספרדיים, שם ישנו כיזאן צבעוני; וכן בחמאם הטורקי בעכו, שם הבטיחו את פרטיותם של הרוחצים על ידי הכיזאן האטום. במסגרת שיפוצי החמאם והפיכתו לאתר תיירות בראשית שנות ה-2000, הוחלף חלק מהכיזאן האטום בזכוכית רגילה, שאין לה ולא כלום עם ייעודו המקורי של הכיזאן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]