כיכר הכנסת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שלט רחוב.svg
כיכר הכנסת
HaKnessetsquare
PikiWiki Israel 12601 herbert samuel square in tel aviv.jpg
המזרקה בכיכר עם החזית אל חוף ירושלים
מדינה ישראל
עיר תל אביב
קרוי על שם "בניין הכנסת הראשונה" שהיה בכיכר
רחובות מסתעפים רחוב הירקון, רחוב אלנבי
קואורדינטות 32°4′25.26″N 34°45′54.84″E / 32.0736833°N 34.7652333°E / 32.0736833; 34.7652333
(למפת תל אביב רגילה)
Tel Aviv map-plain.png
 
כיכר הכנסת
כיכר הכנסת
כיכר הכנסת, מבט מהטיילת
המזרקה בכיכר הכנסת
חיילים מצבא פולין בכיכר האופרה, 1942. ברקע משמאל - בניין מלון סן רמו

כיכר הכנסת נמצאת במפגש הרחובות אלנבי והרברט סמואל (הטיילת) בתל אביב, בסמוך לשפת הים. היא נקראה בתחילה בשם: "כיכר הקזינו" בגלל קזינו גלי אביב ששכן בחוף ירושלים ממול. לאחר קום המדינה הוחלף שמה ל-כיכר הכנסת על שם: "הכנסת הראשונה" שהתארחה בבניין למשך תשעה חודשים עד דצמבר 1949 עת שבה ועלתה לירושלים. לאחר מעברה של האופרה הישראלית לבניין קולנוע קסם ב-1958 נודעה כ"כיכר האופרה".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית הכיכר בשנות ה-20 של המאה ה-20, כשנחנך קזינו גלי אביב על שפת הים, ורחוב אלנבי הוסט מערבה ממסלולו המקביל לים, כדי לקשר את העיר לקזינו. מקום זה (שעדין לא היה צומת) היה בשנות העשרים הנקודה היחידה בתל אביב שבה רחוב ראשי הגיע לחוף הים. ב-1924 נפתחו בסמוך לנקודת המפגש של רחוב אלנבי עם הקזינו חוף רחצה מסודר ובתי מרחצאות. עם הזמן נבנו מתקני חוף נוספים, ורחוב מקביל לחוף הים, הוא רחוב הרברט סמואל של ימינו. בעקבות זאת הפך המקום לכיכר בעל מבנה של מניפה, ונבנה בו מעגל תנועה.

ב-1939 נהרסו בניין הקזינו ומתקני החוף, ונבנתה טיילת. בהזדמנות זו גם שונה עיצובה של הכיכר, ואי התנועה הורחב והפך לכיכר של ממש.

בתחילת שנות ה-30 נבנו בצד הצפוני ובצד הדרומי של הכיכר שני בתי מלון. הבניין הצפוני היה מלון וקפה סן רמו. בשנת 1949 התקיימו ישיבות הכנסת הראשונה בבניין קולנוע קסם, עד שהכנסת עלתה לירושלים בדצמבר אותה שנה. חדריו של מלון סן רמו שמשו לשכות לחברי הכנסת ובו החל דרכו מזנון הכנסת. לאחר מכן השתכנה בבניין האופרה הישראלית מייסודה של אדיס דה פיליפ, אשר פעלה במקום עד לשנת 1982.

כבר בשנות ה-50 החל האזור להידרדר, והציבור הדיר רגליו ממנו. הרחצה בחופים הסמוכים נאסרה בשל זיהום המים. בתי הקפה שלצד הכיכר הפכו לבארים מפוקפקים ולמרכזי הימורים וזנות. בתקופה זו גם בוטל מעגל התנועה שהיה בכיכר והורחבו הרחובות.

בשנות ה-80 הוחלפה הטיילת המוזנחת בטיילת חדשה ורחבה, החופים נוקו, והציבור שב לפקוד את המקום. בשנת 1988 שונתה שוב חזות הכיכר. הכבישים הוצרו, נחסם הכביש מחוף הים אל רחוב אלנבי לצורך הקמת רחבה ומזרקה. בניין קולנוע קסם נהרס, ובמקומו נבנה מגדל האופרה, שכולל מספר קומות מסחריות ומגדל מגורים. הבניין משמר את עיצוב הקשתות של הבניין שנהרס, וכולל פינת הנצחה שמאזכרת את התקופה שבה שימש הבניין הישן כמשכן הזמני של הכנסת. בשנות ה-90 שופצו גם בנינים נוספים סמוך לכיכר.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר הריסתו של בניין קולנוע קסם והכנסת הראשונה הוצבה לוחית זיכרון בבניין מגדל האופרה לציון מושבה של הכנסת הראשונה

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כיכר הכנסת בוויקישיתוף