כיכר הרפובליקה (ירוואן)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כיכר הרפובליקהארמנית: Հանրապետության հրապարակ, הידוע באופן מקומי בתור "הרפאראק", או "הכיכר")[1][2] היא הכיכר העירונית המרכזית בירוואן, בירת ארמניה. היא מורכבת משני חלקים: מעגל תנועה אליפטי מסביב, וקטע בצורת טרפז אשר מכיל בריכה עם מזרקות מוזיקליות. הכיכר מוקפת חמישה בניינים גדולים מטוף ורוד וצהוב, בסגנון נאו-קלאסי בתוספת נרחבת של מוטיבים ארמנים.[3][4] האנסמבל האדריכלי כולל את בית הממשלה, את מוזיאון ההיסטוריה והגלריה הלאומית, בית המלון מאריון ארמניה, ומשרדי החוץ, התחבורה והתקשורת. הכיכר תוכננה במקור על ידי אלכסנדר טמניאן בשנת 1924. בניית רוב המבנים הושלמה עד שנות ה-1950; האחרון מביניהם, הגלריה הלאומית, הושלם ב-1977.

במהלך התקופה הסובייטית הוא נקרא כיכר לנין, ופסל של ולדימיר לנין עמד במרכז הכיכר, בה נערכו מצעדים צבאיים פעמיים או שלוש בשנה. לאחר עצמאותה של ארמניה, הוסר הפסל של לנין ושם הכיכר שונה.[5] הכיכר תוארה בתור "המרחב הציבורי החשוב ביותר" של העיר,[6] בתור "נקודת הציון האדריכלית" של ירוואן,[7] ובתור "האנסמבל האדריכלי" המצטיין של העיר.[8] מחברת ספרי המסע דירדרה הולדינג גרסה כי היא "בהחלט אחת הכיכרות המרכזיות המשובחות שנבנו בכל מקום בעולם במהלך המאה ה-20."[9]

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיכר מורכבת משני חלקים. מעגל תנועה אליפטי המרוצף בדפוס אבני שיש במרכזו, שאמור להיראות כמו שטיח ארמני מסורתי מלמעלה. החלק השני הוא בצורת טרפז, ומכיל מזרקה מוזיקלית אל מול מוזיאון ההיסטוריה והגלריה הלאומית.[10] הבניינים מסביב לכיכר בנויים מטוף ורוד וצהוב, על יסוד אבני בזלת.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיכר המרכזית של ירוואן, ב-1916

כיכרות בגדלים ופרופורציות שונים התקיימו באותו המיקום במשך מאות שנים.[11] בשנת 2003 הכיכר עברה שיפוץ נרחב והתבצעו בה חפירות. שכבות מהמאות ה-18 וה-19 נחשפו.[12] הכיכר בדמותה הטרום-סובייטית תוכננה על ידי בוריס מהרביאן כחלק מתוכניתו הכללית לעיר ירוואן לשנים 1906-11.[13]

הכיכר הנוכחית תוכננה על ידי אלכסנדר טמניאן כחלק מתוכניות הכלליות משנת 1924 לעיר ירוואן.[14] הבנייה של הכיכר התחילה בשנת 1926, יחד עם תחילת בניית בית הממשלה,[15][10] והמשיכה על שנות ה-1950, כאשר חמשת הבניינים שסביבה הושלמו ברובם, ורק הגלריה הלאומית הושלמה ב-1977. הכיכר נקראה אז בשם "כיכר לנין" (Լենինի հրապարակ) על שם המנהיג הסובייטי ולדימיר לנין, אשר פסל בדמותו הוקם בכיכר בשנת 1940 ופורק ב-1991, לקראת העצמאות של ארמניה.

אתרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

Building היסטוריה ושימוש
בית הממשלה #1
Plaza de la República, Ereván, Armenia, 2016-10-02, DD 111-112 HDR.jpg
משכנה של ממשלת ארמניה (מועצת שרי הממשלה, לא כל הרשות המנהלת). היא שיכנה במקור את קומיסאריית העם, ממשלת ארמניה הסובייטית. חלקו הצפון-מערבי של הבניין, אשר נבנה בין 29–1926, תוכנן על ידי אלכסנדר טמניאן.[10] בניית יתר הבניין נעשתה אחריותיו של גיבורג טמניאן, בנו של אלכסנדר, ב-1938, והעבודה הושלמה ב-1941.
בית המוזיאונים
Plaza de la República, Ereván, Armenia, 2016-10-02, DD 113-114 HDR.jpg
מוזיאון ההיסטוריה הארמנית, והגלריה הלאומית של ארמניה.

הבנייה החלה בשנות ה-1950, והגלריה הלאומית הושלמה לבסוף בשנת 1977. הבניין תוכנן על ידי מארק גריגוריאן ואדוארד סרפיאן. חלק קטן ממקטע בניינים זה, אולם הקונצרטים ארנו בבג'ניאן, נבנה ב-1916.

בית המלון מאריוט ארמניה
Plaza de la República, Ereván, Armenia, 2016-10-03, DD 10.jpg
גם בניין זה הוא עבודתם של מארק גריגוריאן ואדוארד סרפיאן, ובנייתו הושלמה ב-1958. המלון נקרא פשוט "ארמניה" בתקופה הסובייטית. המלון נחשב למלון הדגל של ארמניה,[16][17] ובו 380 חדרים.[18]
בית הממשלה #2
Plaza de la República, Ereván, Armenia, 2016-10-03, DD 11.jpg
בניין זה תוכנן על ידי סמואן ספריאן, ורזדאט ארבשטיאן, ורפאל ישראליאן,[19] והושלם בשנת 1955. האפריזים מעל חלונות הקומה הראשונה לא הושלמו. הבניין היה משכנו של משרד החוץ בין השנים 1996 ו-2016.[20]
בניין איגודי העובדים והתקשורת
Yerevan Square of Republic.jpg
הבניין תוכנן על ידי מארק גריגוריאן ואדוארד סרפיאן, ונבנה ב-1956. הוא שיכן את משרד התקשורת ואת משרד התחבורה עד 2016.

פסלו של לנין[עריכת קוד מקור | עריכה]

פסל של לנין מול בית הממשלה בירוואן כפי שהופיע על בול סובייטי משנת 1978

הפסל של לנין שהוצב בכיכר בירוואן נישא לגובה של 7-מטר, והיה יצירתו של הפסל סרגיי מרקורוב. הפסל עמד על בסיס בגובה 11 מטרים. חניכת הפסל אירעה בכיכר ב-24 בנובמבר 1940.[21] האנדרטה הוצבה מול האתר המתוכנן של הגלריה הלאומית.[22] הפסל הוסר מבסיסו בתאריך ה-13 באפריל 1991 לקראת פירוקה הרשמית של ברית המועצות. הפסל הונח על גב משאית, וכמו גופת אדם שנפטר, הוסע סביב הכיכר המרכזית, כאילו בארון קבורה, לתרועות הקהל.[23] הפסל כעת ממוקם בחצר של הגלריה הלאומית. הבסיס עליו עמד שרד עד הקיץ של שנת 1996, אז הוא נהרס.

תחליפים[עריכת קוד מקור | עריכה]

האדריכלית טר-גאזריאן כתבה כי "לאחר הסרת האנדרטה ללנין, האיזון של כיכר רפובליקה הופר, החלל הריק שנותר במקום בו לנין נהג לעמוד נהיה הנושא למגוון הצעות, אבל אף אחת לא התקבלה."[22]

ב-31 בדצמבר 2000 הוצב בכיכר, במקום בו היה הפסל, צלב בגובה 24 מטר המואר על ידי נורות. התקנה זו הושלמה בערב השנה החדשה של 2001, אז חגגו המדינה הארמנית והכנסייה הארמנית את יום השנה ה-1700 להיותה אומה נוצרית. הצלב היה מואר על ידי 1700 נורות, כסמל למספר השנים, והוא המשיך להיות במרכז של החגיגות שהתקיימו לאורך כל שנת ההנצחה. עם זאת, בסוף שנת 2001, הסתיימו החגיגות, והצלב פורק. מכיוון שהיה מוגדר כמתקן זמני, לא נערכו דיונים ארוכים לגבי הקמתו או פירוקו.[6]

בחודש פברואר 2004, הוצב בכיכר מסך טלוויזיה ענק אשר הקרין פרסומות מטעם מגוון ארגונים,[24] אך הוא הוסר בשנת 2006.[6]

הצעות

מספר תחרויות נערכו בארמניה כדי לבחור תחליף לפסלו של לנין בכיכר. אחת ההצעות הנפוצות היא להעביר את האנדרטה לסנסוטי דאוויט לכיכר הרפובליקה. על פי טר-גאזריאן, זוהי במידה רבה בחירה בטוחה בשל האופי הא-פוליטי של הגיבור הלאומי הספרותי; עם זאת, היא ציינה שהעברת הפסל הממוקם מול תחנת הרכבת של ירוואן "איננה סבירה."[25]

מזרקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי שנים של אי-פעולה, המזרקות המוזיקליות שופצו על ידי החברה הצרפתית אקווטיק שואו אינטרנשיונל בעלות של כ- €1.4 מיליון.[26] הם נפתחו מחדש בספטמבר 2007.[27]

עץ חג המולד[עריכת קוד מקור | עריכה]

עץ חג המולד מותקן בכיכר בכל דצמבר, לפחות מאז 1950.[28]

ברזייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הברזייה

הברזייה (הידועה גם בשם פולפולאק), ממוקמת ליד בנייני המוזיאונים, והיא כוללת בעצם שבע ברזיות, ועל כן ידועה בכינוי ""שבעת המעיינות". הברזייה הותקנה לראשונה ב-1965, ושופצה בשנת 2010.

אירועים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תהלוכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך התקופה הסובייטית נערכו בכיכר מצעדים צבאיים ב-1 במאי ( יום הפועלים הבינלאומי), וב-9 במאי (יום הניצחון, עד 1969), וב-7 בנובמבר (מהפכת אוקטובר).[29] ההנהגה הסובייטית בארמניה עמדה על הפודיום, לרגלי פסלו של לנין.[29] אחרון מצעדים אלו התקיים בשנת 1988.

מצעדים צבאיים החוגגים את עצמאות ארמניה התקיימו ב-21 בספטמבר 1996 (יום השנה החמישי),[30] 1999 (יום השנה השמיני),[31] 2006 (יום השנה ה-15),[32][33] 2011 (20 שנה),[34] וב-2016 (יום השנה ה-25).[35]

הופעות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 בספטמבר 2006 הזמר הצרפתי-ארמני שארל אזנבור הופיע בכיכר הרפובליקה.[36]

ב-23 באפריל 2015 להקת הרוק הארמנית-אמריקאית System of a Down הופיעה לראשונה בארמניה, בכיכר הרפובליקה. ההופעה החינמית הוקדשה יום השנה ה-100 לרצח העם הארמני, ונכח בה קהל גדול.[37][38][39]

ב-8 ביוני 2017 אמן ההיפ-הופ הרוסי טימטי נתן הופעת חינם בכיכר, שבו השתתפו יותר מ-40,000 אנשים.[40]

הפגנות פוליטיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקופה הסובייטית

ב-24 באפריל 1965 נערכו הפגנות גדולות בכיכר ומחוצה לה בירוואן כדי להנציח את יום השנה ה-50 של רצח העם הארמני.[41][42][43]

בינואר 1974 רמזיק זוהרפיאן, חבר המפלגה הלאומית המאוחדת המחתרתית, שרף בכיכר את דיוקנו של לנין במחאה נגד השלטון הטוטליטרי של ברית המועצות.[44]

הפגנות בכיכר הרפובליקה ב-20 באפריל 2018
ארמניה העצמאית

בעקבות הבחירות לנשיאות של 2008, הנשיא הנבחר סרז' סרקזיאן הוביל עצרת של 60,000–70,000 תומכים לכאורה, אשר הובאו באוטובוסים ממקומות שונים ברחבי ארמניה. רבים מהם נהרו לעבר כיכר החופש, שם נערכה עצרת מתחרה של לבון טר-פטרוזיאן.[45] במרץ, בעקבות הדיכוי האלים של המחאות של תומכי טר-פטרוזיאן, הכיכר הוחזקה במשך תקופה על ידי צבא ארמניה.[46]

ב-4 במאי 2012, במהלך עצרת והופעה של המפלגה הרפובליקנית לקראת הבחירות לפרלמנט, פוצצו עשרות בלונים מלאים במימן, וכתוצאה נפצעו לפחות 144 אנשים.[47][48]

מה-17 ועד 23 באפריל 2018, התקיימו הפגנות המוניות בכיכר הרפובליקה בהנהגת ניקול פשיניאן נגד הממשלה וראש הממשלה הטרי סרז' סרקזיאן. ב-22 באפריל, כאשר נעצר מנהיג האופוזיציה פשיניאן, כוחות משטרה הוצבו בכיכר. עשרות מפגינים נעצרו.[49][50] אך עד אותו הערב, כ-115,000 מפגינים מילאו את הכיכר ואת הרחובות הסמוכים.[51] למחרת, ב-23 באפריל, לאחר שסרקזיאן התפטר, ההפגנה הפכה לחגיגה מאסיבית.[52][53] ב-24 באפריל, יום הזיכרון לרצח העם הארמני, עשרות המחאות התאחדו כדי לנקות את הכיכר ואת הרחובות הסמוכים מהזבל שנאגר במהלך אירועי הימים הקודמים.[54]

ביבליוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כיכר הרפובליקה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Pechakjian, Pauline (28 באפריל 2016). "The 10 Best Hotels & Inns in Yerevan, Armenia". theculturetrip.com. ...Republic Square, referred to by locals as the Hraparak... 
  2. ^ "De-Sovietized Streets". Armenian International Magazine: p. 17. ספטמבר 2001. The street just off Hraparak... 
  3. ^ Louis, Victor E.; Louis, Jennifer M. (1987). Louis motorist's guide to the Soviet Union. Pergamon Press. עמ' 517. ISBN 9780080318172. The centre of Erevan is Lenin Square; it was built as an architectural whole using the Armenian national style of architecture. 
  4. ^ Gregorian, Vartan (2008). The Road to Home: My Life and Times. Simon and Schuster. עמ' 178. ISBN 9781439129111. Buildings around the square were designed to reflect some features of ancient Armenian architecture. 
  5. ^ Schmemann, Serge (8 ביולי 1992). "In the Caucasus, Ancient Blood Feuds Threaten to Engulf 2 New Republics". The New York Times. On the former Lenin Square, now Republic Square, the statue of Lenin is gone and his pedestal is being prepared for demolition. 
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 Ter-Ghazaryan 2013, p. 584.
  7. ^ Travel to the USSR (92-103): iii. 1983. The city's architectural highlight is Lenin Square, with its statue of Lenin, Government House, the Armenia Hotel, the picture gallery and other buildings. The main streets branch out from Lenin Square. 
  8. ^ Gross, Eugenie Harris; Gross, Jeffrey (1977). The Soviet Union: a guide for travellers. J. Murray. עמ' 255. Lenin Square, at the center of the city, contains the most outstanding architectural ensemble in Yerevan. The buildings surrounding the square express a single architectural concept. 
  9. ^ Holding, Deirdre (2014). Armenia: with Nagorno Karabagh. Bradt Travel Guides. עמ' 128. ISBN 9781841625553. 
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 Tigranian 1985, p. 25.
  11. ^ Brookes, Richard (1820). The General Gazetteer; or Compendious Geographical Dictionary (מהדורה 17th). London. עמ' ERN-ERZ. Erivan ... The Meidan is and open square, 400 paces over, in which are very fine trees. 
  12. ^ "Yerevan Walking Tour: Republic Square Excavations". armenianheritage.org. Armenian Monuments Awareness Project. 
  13. ^ "Հանրապետության հրապարակ". yerevan.am. 
  14. ^ Ter-Ghazaryan 2013, p. 579.
  15. ^ Avetisyan 1979, p. 80.
  16. ^ "Armenia Marriott Hotel Yerevan". marriott.com. 
  17. ^ Karanian, Matthew; Kurkjian, Robert (2002). Edge of Time: Traveling in Armenia and Karabagh. Stone Garden Productions. עמ' 78. ISBN 9780967212029. The country's flagship hotel is still the massive Hotel Armenia, which faces Republic Square in the heart of the city. In 2003 the hotel will be renamed the Armenia Marriott Hotel Yerevan to reflect its new ownership. 
  18. ^ "Marriott". Asian Hotel & Catering Times 26: 7. 2001. ...the 380-room Armenia Marriott Hotel Yerevan. 
  19. ^ "Սամվել Սաֆարյան վաստակավոր ճարտարապետ [Samvel Safaryan]". archmuseum.am. National Museum-Institute of Architecture of Armenia. ...Կառավարական 2-րդ շենքը Երևանի Հանրապետության հրապարակում (համահեղինակներ՝ Ռ.Իսրաելյան, Վ.Արևշատյան)... 
  20. ^ "History". mfa.am. Ministry of Foreign Affairs of the Republic of Armenia. אורכב מ-המקור ב-4 August 2016. 
  21. ^ /news/2015/07/10/%D4%B1%D6%80%D5%B1%D5%A1%D5%B6/19710 "Խոսող կոթողներ. Լենինի արձան". 1tv.am. Public Television of Armenia. 10 ביולי 2015. אורכב מ-/news/2015/07/10/%D4%B1%D6%80%D5%B1%D5%A1%D5%B6/19710 המקור ב-8 August 2016. 
  22. ^ 22.0 22.1 Ter-Ghazaryan 2013, p. 583.
  23. ^ Verdery, Katherine (1996). What Was Socialism, and What Comes Next?. Princeton University Press. עמ' 232. ISBN 9781400821990. 
  24. ^ Tuayeva, Salima (6 בפברואר 2004). "From Vladimir to Video: Action movies replace a stoic dictator in Republic Square". ArmeniaNow. 
  25. ^ Ter-Ghazaryan 2013, p. 585.
  26. ^ "Հրապարակում ջրային հրավառություն է լինելու". Aravot. 25 ביוני 2007. 
  27. ^ "Երևանի Հանրապետության հրապարակի շատրվանները կգործարկվեն մինչև նոյեմբերի 1֊ը". Armenpress. 27 בספטמבר 2007. 
  28. ^ "Ամանորը եւ տոնածառը Երեւանում` կենդանի պատմություն". mediamax.am. Mediamax. 26 בדצמבר 2012. 
  29. ^ 29.0 29.1 Ter-Ghazaryan 2013, p. 582.
  30. ^ "Զորահանդես. 7 տարվա ընթացքում ոչ մի նոր տեխնիկա". A1plus. 21 בספטמבר 2006. אורכב מ-המקור ב-9 August 2016. ...1996 եւ 1999 թվականների զորահանդեսների... 
  31. ^ "Armenia Marks Independence Anniversary With Military Parade". Asbarez. 21 בספטמבר 1999. 
  32. ^ "Հանրապետության հրապարակում անցկացվեց զորահանդես` նվիրված ՀՀ անկախության 15րդ տարեդարձին". Armenpress. 21 בספטמבר 2006. אורכב מ-המקור ב-9 August 2016. 
  33. ^ "Military parade is over in Yerevan: Armenian tricolor in the sky and 15 artillery salvos (photo report)". REGNUM News Agency. 21 בספטמבר 2006. אורכב מ-המקור ב-25 May 2009. 
  34. ^ Danielyan, Emil (21 בספטמבר 2011). "Armenia Parades Military Might On Independence Day". azatutyun.am. Radio Free Europe/Radio Liberty Armenian Service. 
  35. ^ "Military Parade Highlights Independence Day Celebrations in Armenia". Asbarez. 21 בספטמבר 2016. 
  36. ^ "Charles Aznavour’s concert in Armenia". repatarmenia.org. Repat Armenia Foundation. 
  37. ^ Westcott, Lucy (23 באפריל 2015). "System of a Down's Pilgrimage to Commemorate the Armenian Genocide". Newsweek. 
  38. ^ "Watch System of a Down's First Ever Armenian Show". Rolling Stone. 23 באפריל 2015. 
  39. ^ "Tankian’s Message: SOAD vocalist speaks to crowd on Genocide during concert in Yerevan". ArmeniaNow. 24 באפריל 2015. 
  40. ^ "Տիմատիի բացօթյա համերգին Երևանում ավելի քան 40.000 հանդիսատես էր հավաքվել". PanARMENIAN.Net. 9 ביוני 2017. 
  41. ^ Malkasian, Mark (1996). Gha-ra-bagh!: The Emergence of the National Democratic Movement in Armenia. Wayne State University Press. עמ' 76. ISBN 9780814326046. They were also among the university students who skipped classes on 24 April 1965, marching instead toward Yerevan's Lenin Square... 
  42. ^ Petrone, Karen (2011). The Great War in Russian Memory. Indiana University Press. עמ' 288. ISBN 9780253001443. 
  43. ^ Lieberman, Benjamin (2013). The Holocaust and Genocides in Europe. A&C Black. עמ' 213. ISBN 9781441194787. On the fiftieth anniversary of the Armenian Genocide thousands gathered in Lenin Square in the Yerevan... 
  44. ^ Payaslian, Simon (2011). The Political Economy of Human Rights in Armenia: Authoritarianism and Democracy in a Former Soviet Republic. I.B. Tauris. עמ' 87. ISBN 9780857731692. In January 1974, Razmik Zohrapyan, a member of the NUP, burned Lenin‖s picture in Lenin Square (now Republic Square) in protest of Soviet totalitarian rule. 
  45. ^ Pennington, Joseph (28 בפברואר 2008). "LTP AND SARGSIAN HOLD DUELING RALLIES; LTP WINS HANDS DOWN". WikiLeaks. Embassy of the United States, Yerevan. 
  46. ^ Tavernise, Sabrina (3 במרץ 2008). "Emergency Order Empties Armenian Capital’s Streets". The New York Times. By Sunday night, military units moved in, taking up position at places like the government buildings at Republic Square. 
  47. ^ "Vote 2012: Accident at RPA rally causes 144 injuries". ArmeniaNow. 4 במאי 2012. 
  48. ^ Stepanian, Ruzanna; Shoghikian, Hovannes (4 במאי 2012). "Scores Injured As Balloon Blasts Spark Chaos At Armenian Election Rally". azatutyun.am. Radio Free Europe/Radio Liberty Armenian Service. 
  49. ^ "Armenian Protesters Detained At Yerevan's Central Square". Radio Free Europe/Radio Liberty. 22 באפריל 2018. 
  50. ^ "Police forces deployed to Republic Square, protesters being detained (VIDEO)". news.am. 22 באפריל 2018. 
  51. ^ Kucera, Joshua (22 באפריל 2018). "Armenian opposition leader arrested, but protesters rally". eEurasianet. 
  52. ^ Navasardian, Boris (23 באפריל 2018). "Armenia looks to the future as protesters celebrate resignation of Prime Minister Serzh Sargsyan". The Independent. 
  53. ^ "Thousands Celebrate As Armenia's Longtime Ruler Sarkisian Steps Down". RFE/RL. 23 באפריל 2018. 
  54. ^ Ghazaryan, Diana (24 באפריל 2018). "Yerevan's Republic Square: Protest Epicenter Gets Citizen Clean-Up". Hetq Online.