כיכר וינגייט (ירושלים)
 | |
| כיכר וינגייט. במרכז הפסל "חלומו של זית" וברקע וילה קונסטנטין סלאמה. | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| על שם | אורד צ'ארלס וינגייט, איש צבא בריטי וידיד התנועה הציונית |
| מיקום | |
| מדינה | ישראל |
| עיר | ירושלים |
| שכונה | טלביה |
| רחובות מסתעפים | בלפור, מרכוס, ז'בוטינסקי |
| אתרים | וילה קונסטנטין סלאמה, בית קרן קרב |
| קואורדינטות | 31°46′06″N 35°12′48″E / 31.768388888889°N 35.213444444444°E |
  | |
כיכר אורד וינגייט (נקראה בעבר כיכר סלאמה) היא כיכר עירונית מרכזית בשכונת טלביה שבירושלים.
הכיכר שהוקמה בשנות ה-30 כחלק משכונת טלביה, נמצאת בהצטלבות הרחובות ז'בוטינסקי עם בלפור ומרכוס, שמהווים רחוב המשכי אחד. לכיכר מראה ייצוגי ייחודי, בגלל מידותיה והבתים המפוארים הבנויים בה, ביניהם וילה קונסטנטין סלאמה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
במאה ה-19 מכרו תושבי הכפרים מלחה וליפתא את אדמות האזור לכנסייה היוונית-אורתודוקסית. האדמות היו נטועות זיתים וענבים ונקראו "כרם אל-ענב". הכוונה להקים על השטח את הכיכר ואת הרחובות הצולבים ז'בוטינסקי ובלפור-מרכוס מופיעה כבר בתוכנית גדס משנת 1919 ובתוכנית הולידיי משנת 1930, ובאמצע שנות ה-20 החלה השכונה להיבנות. המבנה הראשון בכיכר היה וילה כתאנה, שנבנתה ב-1926 על ידי איש העסקים הנוצרי אנטוניו כתאנה, ושימשה גם כמכולת. בשנים שלאחר מכן קנה את רוב אדמות השכונה איש העסקים הנוצרי קונסטנטין סלאמה, ובסוף שנות ה-30 בנה את ביתו בכיכר - וילה קונסטנטין סלאמה בתכנון האדריכל הצרפתי קארבו לוסיין, המשמשת היום את הקונסוליה הבלגית. מלבד ביתו בנה סביב הכיכר שלושה בתי דירות נוספים בתכנון האדריכל זולטן הרמט, שהדירות בהם הושכרו לפקידים בריטים ולעשירים מקומיים. המבנים כולם בנויים אבן אדמדמה ומצטיינים בשילוב בין הסגנון המודרניסטי לאלמנטים מזרחיים ומקומיים.
במלחמת העצמאות ננטשו הבתים, ולאחר מכן שוכנו בהם עולים חדשים. שם הכיכר, שנקראה עד אז "כיכר סלאמה", שונה ל"כיכר אורד וינגייט". עם הזמן הפכה השכונה ליוקרתית, ובקרבת הכיכר נבנו האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ומוסדות ציבור נוספים.
תיאור הכיכר[עריכת קוד מקור | עריכה]
לכיכר צורת ריבוע שצלעותיו מחברות את הרחובות המצטלבים, בכל אחת מפינות הכיכר ערוגה גדולה בה שתולים עצים ופרחים עונתיים. במרכז הכיכר מעגל תנועה מדושא ובמרכזו פנס רחוב. צורת הכיכר לא השתנתה מאז ימי המנדט, והיא נחשבת לאחת היפות בירושלים.
במרכז הכיכר מוצב הפסל "חלומו של זית" המתאר עץ זית ונוצר משיתוף פעולה בין האמנים רות הורם וניהאד דביט. מיקומו של הפסל בצומת מסמל את החיבור בין הציבורים והלאומים השונים בעיר. הפסל נוצר לבקשת קרן "ראות ורעות" בירושלים, התומכת בין השאר באמנים עם נכות ראייה[1].
-
"חלומו של זית" -
"חלומו של זית" -
יוצרי הפסל בעבודה
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד קרויאנקר, שכונות ירושלים, טלביה, קטמון והמושבה היוונית, מכון ירושלים לחקר ישראל, כתר הוצאה לאור, 2002
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ניצה אבירם, בתים מספרים (על ירושלים), באתר ynet, מאי 2002
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ חלומו של זית, באתר הורם - אמנות ועוד
| כיכרות ידועות בירושלים | |
|---|---|
|