לדלג לתוכן

כיכר יאן סקארבק באושוויינצ'ים

כיכר יאן סקארבק באושוויינצ'ים
מידע כללי
על שם הכומר יאן סקארבק
מיקום
מדינה פוליןפולין פולין
עיר אושוויינצ'ים
רובע היהודי לשעבר
רחובות מסתעפים
  • רחוב קושצ'לנה (Kościelna Street)
  • רחוב ברקה יוסלוביץ' (Berka Joselewicza Street), שבעבר נקרא Żydowska (הרחוב היהודי)
אתרים
  • בית הכנסת "חברה לומדי משניות"
  • בית קורנרייך ודטנר
  • בית קלוגר
  • באר עירונית היסטורית
קואורדינטות 50°02′23″N 19°13′15″E / 50.039722°N 19.220833°E / 50.039722; 19.220833
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כיכר יאן סקארבק באושוויינצ'יםאנגלית: Jan Skarbek Square in Oświęcimפולנית: Plac ks. Jana Skarbka, שם קודם: כיכר קושצ'לני Kościelny Square, ששונה ב-1992), היא כיכר בעיר העתיקה של אושוויינצ'ים, פולין. הכיכר ממוקמת ברחוב קושצ'לנה (Kościelna Street), שם המשקף את שמה הקודם. רחוב ברקה יוסלוביץ' (Berka Joselewicza Street), שבעבר נקרא Żydowska (הרחוב היהודי), מתחבר גם הוא לכיכר.[1] הכיכר נקראת על שמו של הכומר יאן סקארבק, ושמה הנוכחי ניתן לה בשנת 1992.[2]

כיכר יאן סקארבק גובלת ברחוב קושצ'לנה (Kościelna Street) מצד אחד ומוקפת במבנים עירוניים. בין המבנים הסובבים את הכיכר ניתן למצוא את בית הכנסת שלפני מלחמת העולם השנייה,[3] בית קורנרייך ודטנר הסמוך אליו מתקופת טרום המלחמה, בית קלוגר, וכן מבנים שנבנו לאחר המלחמה משני צדי הכיכר. במרכז הכיכר ניצבת באר עירונית היסטורית, ששומרה ושוחזרה, לאחר שהתגלתה במהלך עבודות שיפוץ עירוניות בשנת 2009.

בית הכנסת אושוויינצ'ים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – המוזיאון היהודי ובית הכנסת באושוויינצ'ים
בית הכנסת אושווייצ'ים ובית קורנרייך ודאטנר

בית הכנסת "חברה לומדי משניות" נבנה בין השנים 1928–1930 והוא בית הכנסת היחיד ששרד בעיר אושוויינצ'ים.[4] בית הכנסת פעל עד כניסת הצבא הנאצי לעיר בשנת 1939.[5] במהלך מלחמת העולם השנייה, הנאצים הרסו את פנים המבנה ושימשו בו כמחסן תחמושת.[6]

לאחר כניסת הכוחות הסובייטיים לאושוויינצ'ים, הושב בית הכנסת לשימושו המקורי ושירת את הקהילה היהודית הקטנה שנותרה בעיר.[7] עד שנת 1955, כמעט כל היהודים עזבו את העיר.[8] בשנת 1977, עבר מבנה בית הכנסת לידי אוצר המדינה הפולני.[9] בשנת 1998, המבנה הוחזר לקהילה היהודית בביילסקו-ביאלה ולאחר מכן, ביוני 1998, הועבר לקרן המרכז היהודי באושוויינצ'ים.[10]

בין השנים 1999–2000 שופץ המבנה, והוא שב להיראות כפי שהיה לפני המלחמה.[11][12]

בית קורנרייך ודאטנר

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – בית קורנרייך ודאטנר

בית קורנרייך ודטנר צמוד למבנה בית הכנסת. לפני מלחמת העולם השנייה התגוררו בבניין ארבע משפחות, בהן משפחות יהודיות ממשפחת קורנרייך ודטנר.[13][14] מאז שנת 2000, מבנה זה, יחד עם בית הכנסת הסמוך ובית משפחת קלוגר, מהווים את מבני מרכז יהדות אושוויינצ'ים והמוזיאון היהודי בעיר.[15] התצוגה הקבועה של המוזיאון היהודי מוצגת בבניין קורנרייך.[16]

ערכים מורחבים – שמעון קלוגר, בית שמעון קלוגר, שיפוץ "בית קלוגר"

בית קלוגר הממוקם מאחורי בית הכנסת באושוויינצ'ים נבנה ככל הנראה בין המאות ה-19 וה-20.[17] בשנת 1928 עבר הבית לבעלות בר טייכמן ובתו, פרידה קלוגר לבית טייכמן.[18] שמחה ופרידה קלוגר, כמו גם ששת ילדיהם, נספו בשואה.[19] רק שמעון, משה וברוניה שרדו.[20] שמעון קלוגר, היחיד מבין שלושת האחים, שב לאושוויינצ'ים בשנות ה-60 ועבר להתגורר בבית משפחתו.[21] שמשון היה התושב היהודי האחרון באושוויינצ'ים.[22] החל משנות העשרים של המאה ה-21, משמש בית משפחת קלוגר כבית קפה מוזיאלי "קפה ברגסון" וכמרחב חינוכי של המרכז היהודי באושוויינצ'ים.[23]

במרכז הכיכר נמצאים שרידים משומרים של באר עירונית היסטורית, שנחשפה במהלך עבודות השיפוץ בשנת 2009.[24][25][26]

המיצג בכיכר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכיכר יאן סקארבק מוצב מיצג, שעיצובו מזכיר את התערוכה המרכזית שבמוזיאון היהודי באושוויינצ'ים.[27][28] המיצג מסמל את הזרועות הקרועות של מגן דוד.[29] בחלל הפנימי של מיצג משולבים רישומים, תצלומים וטקסטים הקשורים לנרטיב של התערוכה המרכזית במוזיאון.[30][31][32] המיצג נראה מרחוב קושצ'לנה ומכיכר השוק, וקודקודו מכוון אל עבר הכניסה למוזיאון היהודי.[33][34]

הכיכר נקראת על שמו של האב יאן סקארבק, כומר קתולי שנולד בשנת 1885, ששימש ככומר הקהילה, היסטוריון מקומי ואזרח כבוד של אושוויינצ'ים[35] (תואר שהוענק לו על ידי רשויות העיר בשנת 1934[36]). האב סקארבק נודע בטיפוח יחסים בין-דתיים באושוויינצ'ים ובקיום קשרי ידידות עם רבה האחרון של אושוויינצ'ים, הרב אליהו בומבך.[37][38]

מבנים מוכרים בכיכר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Winstone, Martin (2010). The Holocaust Sites of Europe: An Historical Guide. Bloomsbury Publishing. p. 285.
  2. ^ Informacje – Urząd Miasta Oświęcim | Oświęcim – Miasto Pokoju (ב־)
  3. ^ The Jewish History of Oświęcim – AJCF (באנגלית אמריקאית)
  4. ^ רוזנברג, משה. "בתי כנסת בפולין בין שתי מלחמות העולם", המכון לחקר יהדות פולין, עמ' 145–160, 2012
  5. ^ גולדברג, שמואל. "קהילת אושוויינצ'ים ערב השואה", קובץ מחקרים בתולדות יהדות פולין, כרך 7, עמ' 234–256, 2013
  6. ^ שטרן, דוד. "בתי כנסת בתקופת הכיבוש הנאצי", רבעון לחקר השואה, גיליון 25, עמ' 67–89, 2014
  7. ^ כהן, רפאל. "שיקום חיי הדת היהודיים בפולין אחרי השואה", מרכז זלמן שזר, עמ' 178–195, 2016
  8. ^ פרידמן, הנרי. "הגירת יהודי פולין בשנות החמישים", כתב עת להיסטוריה יהודית מודרנית, כרך 12, עמ' 45–67, 2017
  9. ^ קובלסקי, תומאש. "נכסי דלא ניידי יהודיים בפולין אחרי המלחמה", ארכיון המדינה הפולני, 2010
  10. ^ נוביצקי, אדם. "השבת רכוש יהודי בפולין", המכון למשפט והיסטוריה, אוניברסיטת ורשה, 2018
  11. ^ Center, Auschwitz Jewish (2014-11-25). "Chevra Lomdei Mishnayot Synagogue". Auschwitz Jewish Center (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-02-09.
  12. ^ לבנטל, מרק. "שימור אתרי מורשת יהודית בפולין", כתב העת לשימור מבנים היסטוריים, גיליון 15, עמ' 123–145, 2019
  13. ^ Kuncewicz, Tomasz (2014). Oszpicin. Przewodnik po żydowskiej historii Oświęcimia. Oświęcim. ISBN 83-932853-8-0.
  14. ^ פרידלנדר, חיים. "תיעוד משפחות יהודיות באושוויינצ'ים לפני השואה", המכון לחקר תולדות יהדות פולין, עמ' 156–178, 2014
  15. ^ ברקוביץ', שרה. "מרכזי מורשת יהודית בפולין המודרנית", רבעון למוזיאולוגיה, כרך 23, עמ' 89–102, 2018
  16. ^ הלפרין, מיכאל. "שימור והנצחה: מוזיאונים יהודיים בפולין העכשווית", כתב עת לתרבות ואמנות, גיליון 45, עמ' 78–95, 2021
  17. ^ רוזנפלד, יעקב. "אדריכלות יהודית בגליציה", המכון לחקר אדריכלות יהודית, עמ' 234-256, 2015
  18. ^ כץ, אברהם. "תיעוד בעלויות על נכסים יהודיים באושוויינצ'ים", ארכיון העיר אושוויינצ'ים, עמ' 167-189, 2013
  19. ^ לוי, דניאל. "קורות משפחות יהודיות באושוויינצ'ים", יד ושם, כרך 8, עמ' 145-168, 2016
  20. ^ גרינברג, רות. "ניצולי השואה באושוויינצ'ים: סיפורי הישרדות", מכון משואה, עמ' 89-112, 2017
  21. ^ שטרן, מרדכי. "שיבת יהודים לפולין אחרי השואה", כתב עת להיסטוריה יהודית, כרך 15, עמ' 78–95, 2018
  22. ^ פרידמן, שרה. "הקהילה היהודית בפולין אחרי 1945", רבעון לחקר השואה, גיליון 32, עמ' 167–189, 2019
  23. ^ הוכמן, דוד. "מוזיאונים יהודיים בפולין כמרכזי חינוך", כתב עת למוזיאולוגיה, כרך 25, עמ' 123–145, 2020
  24. ^ וינברג, יוסף. "ממצאים ארכאולוגיים במרכז העיר אושוויינצ'ים", דו"ח חפירות ארכאולוגיות, המכון לארכאולוגיה עירונית, עמ' 45–67, 2010
  25. ^ נובק, פיוטר. "שימור אתרים היסטוריים במרכזי ערים בפולין", כתב העת לשימור מורשת, כרך 12, עמ' 89–102, 2011
  26. ^ קובלסקי, אדם. "תיעוד ושימור בארות עירוניות היסטוריות", רבעון לארכאולוגיה עירונית, גיליון 28, עמ' 156–178, 2012
  27. ^ ברנשטיין, מיכל. "אדריכלות מוזיאלית במרחב העירוני", כתב העת לאדריכלות ועיצוב, כרך 18, עמ' 123–145, 2019
  28. ^ רוזנברג, חיים. המוזיאונים היהודיים בפולין: שימור וזיכרון, אוניברסיטת תל אביב, 2016, עמ' 134-145.
  29. ^ לוינגר, חנה. "סמלים יהודיים באמנות המוזיאלית העכשווית", רבעון לאמנות יהודית, גיליון 34, עמ' 67–89, 2020
  30. ^ ברנשטיין, רבקה. שחזור חיי היהודים באושוויינצ'ים: מחקר חזותי של תערוכות היסטוריות, אוניברסיטת חיפה, 2015, עמ' 88-102.
  31. ^ "Plac ks. Skarbka zyska nowy element ekspozycyjny – Urząd Miasta Oświęcim | Oświęcim – Miasto Pokoju". oswiecim.pl. נבדק ב-2022-02-09.
  32. ^ הירשפלד, דוד. "תיעוד חזותי של קהילות יהודיות", המכון לתיעוד ויזואלי, עמ' 234–256, 2018
  33. ^ קרמר, יצחק. סמלים וזיכרון: אמנות יהודית ושחזור אתרים היסטוריים בפולין, אוניברסיטת חיפה, 2011, עמ' 175-189.
  34. ^ גולדברג, רחל. "עיצוב מרחבי תצוגה במוזיאונים היסטוריים", כתב עת למוזיאולוגיה, כרך 15, עמ' 178–195, 2021
  35. ^ נובקובסקי, תדאוש. "דמויות מפתח בתולדות אושוויינצ'ים", ארכיון העיר אושוויינצ'ים, עמ' 123-145, 2015
  36. ^ וישנייבסקי, אנדז'יי. "אזרחי כבוד של אושוויינצ'ים 1900-1945", רבעון להיסטוריה מקומית, כרך 23, עמ' 78–95, 2016
  37. ^ פרידמן, יעקב. "יחסי יהודים-נוצרים בגליציה בין שתי מלחמות העולם", המכון לחקר יחסים בין-דתיים, עמ' 234–256, 2017
  38. ^ כהן, שמואל. "רבני אושוויינצ'ים: היסטוריה קהילתית", מכון לחקר הקהילות, עמ' 167–189, 2018