כיסנאי דואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןכיסנאי דואה
Sugarglider hp.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
תת־מחלקה: יונקי כיס
סדרה: קנגוראים
תת־סדרה: פוסומים
משפחה: פוסומים מפוספסים
סוג: כיסן דואה
מין: כיסנאי דואה
תת-מינים
  • P.b. ariel
  • P.b. breviceps
  • P.b. longicaudatus
  • P.b. papuanus
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Petaurus breviceps
ווטרהאוס, 1893
תחום תפוצה
Sugar Glider.JPG
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כיסנאי דואה (שם מדעי: Petaurus breviceps, מוכר בשם האנגלי ״שוגר גליידר״ - Sugar Glider), הוא יונק כיס הנפוץ במזרח ובצפון אוסטרליה, גינאה החדשה, מספר איים סובבים, וכן טסמניה. הוא נוהג לדאות מעץ לעץ, כשמו, באמצעות קרומי עור הנמתחים בין ידיו ורגליו, ויכול לדאות עד 50 מטר. הוא פעיל בלילה, מחבב פירות סוכריים ונקטריים (ועל כן מכונה שוגר), ומבלה את מרבית זמנו בצמרות עצים.

הכיסנאי הוא חיית מחמד אקזוטית פופולרית, אך הסחר בו אינו חוקי בחלק מהמדינות, כולל אוסטרליה וחלקים מארצות הברית.[2] בישראל הסחר בו חוקי.

הכיסנאי דומה מאוד במראהו והתנהגותו לסנאי דואה ורבים מבלבלים בניהם, אך הם אינם קרובי משפחה מבחינה טקסונומית. זוהי דוגמה לאבולוציה מתכנסת.

תיאור כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיסנאי דומה לסנאי במראהו. גופו, מאפו לזנבו, אורך בין עשרים וארבעה סנטימטרים לשלושים סנטימטרים. הזכרים שוקלים כ-130 גרם והנקבות כ-120 גרם,[3] ולזכרים בלוטות ריח במצח ובחזה. לכיסנאי חמש אצבעות בכל כף רגל, ולכל אחת טופר, פרט לבוהן האצבע האחורי. ברגליו האחוריות, האצבע השנייה ושלישית ממוזגים באופן חלקי, היוצר מין מסרק. לכיסנאי פרווה רכה בגוון אפור-כחלחל; אך נראו פריטים צהובים, חומים או (לעיתים רחוקות) לבקנים. פס שחור יורד מאפו לאמצע גבו. צבע בטנו, גרונו, וחזהו קרם. מאפינו הבולט ביותר הוא הקרום המשתרע מהאצבע החמישית לבוהן הראשון. כאשר רגליו נמתחות החוצה, קרום זה מאפשר לכיסנאי לדאות מרחק ניכר. הם ישנים בקניהם בשעות היום, ובמהלך הלילה הם צדים חרקים ובעלי חוליות קטנים, ואוכלים פירות מתוקים ואת המוהל המתוק של מינים מסוימים של עצי אקליפטוס, שיטה וגומי. השוגר זקוק לסוכר באופן תמידי כדי לשרוד, ולכן הם אוהבים פירות וצוף ושוהים בצמרות העצים.

תוחלת חיים ממוצעת בטבע היא עד 9 שנים. בשבי הוא חי בדרך כלל עד 12 שנים, ותוחלת החיים המקסימלית שדווחה היא 17 שנים.

תפוצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיסנאי הוא מין אנדמי לחלקים של אוסטרליה, גינאה החדשה וכמה מאיי אינדונזיה. המאובנים הראשונים של השוגר נמצאו במערה בויקטוריה ומתוארכים לפני 15,000 שנה, בזמן תקופת הפלייסטוקן.

הכיסנאים מצויים בכל יער שיש בו מזון מתאים, אך נפוצים יותר ביערות אקליפטוס.

מבנה גוף ואנטומיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מבנה חברתי ורבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיסנאים הם בעלי חיים חברתיים מאוד. הם חיים בקבוצות משפחתיות או מושבות הכוללים עד שבעה בוגרים, והצעירים, שעוזבים את הקן כשהם יכולים, גרים ביחד ומשתפים פעולה להגן על הטריטוריה שלהם. הזכר הדומיננטי מסמן את הטריטוריה שלו ואת חברי הקבוצה עם רוק וריח מיוצרים על ידי בלוטות הריח. פולשים שאין להם את הריח המתאים יגורשו באלימות. כל מושבה מגנה על שטח של כ-2.5 דונם.

הכיסנאים מתרבים פעם או פעמיים בשנה, בהתאם לתנאי האקלים. נקבת כיסנאי ממליטה שני גורים או לעיתים גור אחד, בכל המלטה. תקופת ההריון נמשכת בין 15 ל-17 ימים, ולאחר מכן זוחל הוולד לכיס אמו להמשך התפתחות.[4] הצעירים נשארים בכיס האם כ-60 יום לאחר הלידה, העיניים נפתחות לראשונה סביב 80 יום לאחר הלידה, וצעירים יעזבו את הקן כ -110 ימים לאחר הלידה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כיסנאי דואה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כיסנאי דואה באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ "Facts about the Exotic Pet Trade". Animal planet.com
  3. ^ "Petaurus breviceps". Eol.org
  4. ^ Pasatta, J. "Petaurus breviceps". Animal Diversity Web, 1999