כיסנאי דואה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןכיסנאי דואה
Sugarglider hp.jpg
מצב שימור
נכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חששconservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: יונקים
תת־מחלקה: יונקי כיס
סדרה: קנגוראים
תת־סדרה: פוסומים
משפחה: פוסומים מפוספסים
סוג: כיסן דואה
מין: כיסנאי דואה
תת-מינים
  • P.b. ariel
  • P.b. breviceps
  • P.b. longicaudatus
  • P.b. papuanus
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Petaurus breviceps
ווטרהאוס, 1893
תחום תפוצה
Sugar Glider.JPG
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כיסנאי דואה (שם מדעי: Petaurus breviceps) הוא יונק כיס הנפוץ במזרח ובצפון אוסטרליה, גינאה החדשה, מספר איים סובבים, וכן הוכר גם לטסמניה. נוהג לדאות מעץ לעץ, כשמו. פעיל בלילה, בעל העדפה לפירות סוכריים ונקטריים, ומבלה את מרבית זמנו בצמרות עצים. מסביב לעולם הכיסנאי מבוקש כחיית מחמד אקזוטית. היא גם אחת מבעלי החיים הנפוצים בסחר בלתי חוקי של חיות מחמד.[2]

תיאור כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיסנאי דומה לסנאי במראהו. גופו, מאפו לזנבו, אורך בין עשרים וארבעה סנטימטרים לשלושים סנטימטרים. הזכרים שוקלים כ-130 גרם והנקבות כ-120 גרם,[3] ולזכרים בלוטות ריח במצח ובחזה. לכיסנאי חמש אצבעות בכל כף רגל, ולכל אחת טופר, פרט לבוהן האצבע האחורי. ברגליו האחוריות, האצבע השנייה ושלישית ממוזגים באופן חלקי, היוצר מין מסרק. לכיסנאי פרווה רכה בגוון אפור-כחלחל; אך נראו פריטים צהובים, חומים או (לעיתים רחוקות) לבקנים. פס שחור יורד מאפו לאמצע גבו. צבע בטנו, גרונו, וחזהו קרם. מאפינו הבולט ביותר הוא הקרום המשתרע מהאצבע החמישית לבוהן הראשון. כאשר רגליו נמתחות החוצה, קרום זה מאפשר לכיסנאי לדאות מרחק ניכר. הם ישנים בקניהם בשעות היום, ובמהלך הלילה הם צדים חרקים ובעלי חוליות קטנים, ואוכלים את המוהל המתוק של מינים מסוימים של עצי אקליפטוס, שיטה וגומי.

בית גידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הם מצויים בכל יער שיש בו מזון מתאים, אך נפוצים יותר ביערות אקליפטוס.

מבנה החברה ורבייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכיסנאים הם בעלי חיים חברתיים מאוד. הם חיים בקבוצות משפחתיות או מושבות הכוללים עד שבעה בוגרים, והצעירים, שעוזבים את הקן כשהם יכולים, גרים ביחד ומשתפים פעולה להגן על הטריטוריה שלהם.

הזכר הדומיננטי מסמן את הטריטוריה שלו ואת חברי הקבוצה עם רוק וריח מיוצרים על ידי בלוטות הריח. פולשים שאין להם את הריח המתאים יגורשו באלימות. כל מושבה מגנה על שטח של כ-2.5 דונם. הכיסנאים מתרבים פעם או פעמיים בשנה, בהתאם לתנאי האקלים. נקבת כיסנאי ממליטה שני גורים או לעיתים גור אחד, בכל המלטה. תקופת ההריון היא 15–17 ימים, ולאחר מכן, הוולד זוחל לכיס אימו להמשך התפתחות.[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כיסנאי דואה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]