כיפל חארת'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כיפל חארת' (כפר)
كفل حارث
Kifl Harith 2.jpg
הכפר כיפל חארת'
טריטוריה הרשות הפלסטיניתהרשות הפלסטינית  הרשות הפלסטינית
נפה סלפית
ראש העיר אחמד בוזיה
שטח 9,335 דונם
גובה 494 מטרים
אוכלוסייה
 ‑ בכפר 844 (נכון ל־2017)
קואורדינטות 32°07′07″N 35°09′25″E / 32.118616666667°N 35.15695°E / 32.118616666667; 35.15695 
אזור זמן UTC +2

כיפל חארת' או כיפל חארסערבית: كفل حارث או كفل حارس) הוא כפר פלסטיני בשומרון, הנמצא צפון-מערבית לאריאל, שישה קילומטרים צפון-מערבית לסלפית ו-18 קילומטרים מדרום לשכם.

במקרה של איות השם בערבית "כפל חארס", אפשר לפרשו "הכפר של השומר". ייתכן כי שם המקום ניתן בעקבות מקום קבורתו של זולפיקאר כיפל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפי עדויות ארכאולוגיות הכפר היה מיושב כבר מהתקופה ההלניסטית.

בשנת 1517, הכפר שולב באימפריה העותמאנית עם שאר ארץ ישראל, ובשנת 1596, כיפל חארת' הופיע במרשמי המס העות'מאניים כ'נאחיה' (נפה) קובאל. בכפר נרשמו 54 משקי בית, כולם מוסלמים. הם שילמו מיסים על הכנסות מזדמנות, עזים או כוורות בנוסף לסכום קבוע[2].

בשלהיי התקופה העותמאנית, בשנת 1870, החוקר הצרפתי ויקטור גרן הגיע לכפר, לאחר ההליכה ב"מטעים יפים של תאנים וזיתים". הוא העריך כי בכפר היו 600 תושבים[3]. שם המקום הוכר לגרן ככפיל חארת' וסומן על מפת הקרן לחקר ארץ ישראל בסוף שנות ה-80 של המאה ה-19 כ'שייח אתא'. כמו כן, הוא מפנה את תשומת לב לשרידי מגדלי השמירה הישנים שנבנו באבנים גדולות, גזורות היטב, בין דיר איסתיא לכיפל חארת'. בשנת 1882, הוא תואר כ"כפר קטן במקצת על קרקע גבוהה, עם מטעי זיתים במזרח[4].

במפקד 1922 שנערך על ידי שלטונות המנדט הבריטי, בכיפל חארת' הייתה אוכלוסייה של 373 נפש, 394 כולם מוסלמים[5]. במפקד 1931 היו 562 תושבים מוסלמים אשר גרו ב-130 בתים[6]. בשנת 1945 האוכלוסייה הייתה 720, כולה מוסלמית, ושטח הקרקע הכולל היה 11,516 דונם, כשמתוכו הוקצו 964 דונמים למטעים ואדמות השקיה, 2,055 לגידולי דגנים, ואילו 41 דונם סווגו כשטח בנוי[7].

בעקבות מלחמת 1948, ולאחר הסכמי שביתת-הנשק של 1949, עבר זאוויה משליטה בריטית לירדנית.

לאחר 1967[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות מלחמת ששת הימים, ב-1967, עבר הכפר משליטה ירדנית לישראלית.

ב-1984, הוקמה אריאל מדרום מזרח לכפר. כמה מאות דונמים של אדמה חקלאית ששימשה את הכפר הופקעו לצורך הקמת ההתנחלות[8]. כמו כן הופקעו קרקעות לצורך סלילת כביש חוצה שומרון וכביש 5 באזור[9]

ב-29 במאי 1989 פשטו כ-30 מתנחלים חמושים על הכפר וירו לכל עבר[10]. מן הירי נהרגה אבתיסאם בוזיה, בת 16 ואחיה נפצע[11]. ארבעה מהתוקפים הורשעו בהתפרעות שסופה גרימת נזק, בהצתה, בהיזק בזדון, בהיזק לבעל חיים ובפציעה בנסיבות מחמירות[12].

לפי נתוני ארגון OCHA של האו"ם, 3 פלסטינים תושבי הכפר נהרגו במהלך האינתיפאדה הראשונה ואחד נוסף במהלך האינתיפאדה השנייה.

ב-14 במרץ 2013, אדל ביטון נפצעה אנושות יחד עם אמה ושתי אחיותיה אשר נפצעו באורח בינוני במהלך תאונת דרכים שנוצרה בעקבות יידוי אבנים של פלסטינים בסמוך לכפר. חמישה נערים מהכפר הועמדו לדין בידי בית משפט צבאי בעקבות אחריותם לאירוע שלא הגיע להכרעה[13].

קבר יהושע בן נון[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – קבר יהושע בן נון

ציון קבר יהושע בן נון מיוחס למספר אתרים בשומרון, ל"נבי ינון" שבכפר יאנון שליד שכם, לחירבת תיבנה" ("ח'רבת תִּבְּנֶה") שליד הכפר דיר ניזאם, אך ב-1968, הרבנות הצבאית החליטה שקבר שייח בכפר, הוא "קבר יהושע בן נון" ולא "נבי ינון" או "ח'רבת תִּבְּנֶה"[14]. הרבנות הצבאית הציבה בו שלט וקבע בו את ציון "קבר יהושע בן נון"[15]. זאת כנראה, על פי המסורת השומרונית, בשנת 1877 צוינו הקברים של יהושע בן נון וכלב בן יפונה בכפר.[דרוש מקור] המסורת ממקמת את קברו של יהושע בן נון וכלב בן יפונה ספר יהושע בתמנת חרס המיוחס למיקום הנוכחי של כיפל חארת'.[דרוש מקור] אלפים נוהגים לעלות לרגל לקבריהם ביום ההילולה השנתי למותו של יהושע, כ"ו בניסן בלוח השנה העברי.[16]

בכפר מבנה נוסף, הקרוי בערבית "נבי תול כפל", ויש יהודים המזהים אותו כקבר קבר כלב בן יפונה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כיפל חארת' בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מפקד אוכלוסין 2016, באתר של הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה
  2. ^ Hütteroth and Abdulfattah, 1977, p. 131
  3. ^ Guérin, 1875, p. 161
  4. ^ Conder and Kitchener, 1882, SWP II, pp. 284-285
  5. ^ Barron, 1923, Table IX, Sub-district of Nablus, p. 25
  6. ^ Mills, 1932, p. 61.
  7. ^ Government of Palestine, Department of Statistics. Village Statistics, April, 1945. Quoted in Hadawi, 1970, p. 157</
  8. ^ Kifl Haris Town Profile, ARIJ, p. 17
  9. ^ עמירה הסמתנחלים בשומרון חידשו את ההתנכלויות לפלשתינאים, באתר הארץ, 20 במרץ 2001
  10. ^ איתן לוין, זעזוע במערכת הביטחון: "מתנחלים ירו כמו מטורפים והרגו נערה", מעריב, 30 במאי 1989
  11. ^ אהוד רבינוביץ, המשטרה: חקירת ארועי כפל חראס בקשיים בגלל שתיקת כל הצדדים, מעריב, 14 ביוני 1989
  12. ^ דו"ח בצלם על אכיפת החוק על אזרחים ישראלים בשטחים, מרץ 1994, עמוד 16
  13. ^ חיים לוינסוןמתה הילדה אדל ביטון, שנפצעה לפני שנתיים מזריקת אבנים, באתר הארץ, 17 בפברואר 2015
  14. ^ Guérin, 1875, p. 105
  15. ^ אל קברו יהושע בן נון, על המשמר, 13 במרץ 1969
  16. ^ אלכס ליבקקבר יהושע בן נון - ברחבת המסגד הם רוקדים, הברסלבים, באתר הארץ, 1 במאי 2007