כיפת מגן
 | |
| מידע בסיסי | |
|---|---|
| ייעוד | מערכת הגנה אקטיבית ימית להגנה אווירית נגד רקטות קרקע-ים, טילים וכלי טיס |
| ארץ ייצור |
 ישראל |
| יצרן |
רפאל - מערכות לחימה מתקדמות |
| עלות יחידה | טיל טמי"ר: כ-50 אלף דולר אמריקני (על פי רוב המקורות)[1] |
| שימוש ראשון | 8 באפריל 2024 |
| פעילות מבצעית | יירוט רקטות ארטילריות מדגמים שונים וכטב"מים במרחב הימי של ישראל |
| מלחמות ומבצעים | מלחמת חרבות ברזל |
| תקופת השירות | 2017 (ניסיוני), 2022 (מבצעי) – הווה |
| משתמשים |
ישראל |
| פלטפורמת שיגור | משגר אנכי ייעודי בקורבטת טילים סער 6 |
| מאפיינים כלליים | |
| הנעה | מנוע רקטי |
| ממדים | |
| אורך | כ-3 מטרים |
| קוטר | 160 מ"מ |
| ראש קרב והנחיה | |
| מרעום | קרבה |
| הנחיה | מכ"ם חיפוש והנחייה |
כיפת מגן (נקראת גם כיפה ימית או C-Dome[2] בשמה הבין-לאומי) היא מערכת הגנה אווירית אקטיבית ימית ניידת ליירוט רקטות, טילים וכלי טיס בלתי מאוישים בשטח ימי, במטרה לאפשר הגנה על כלי שיט וכן הגנה מפני תקיפת תשתיות ימיות או אסדות גז ונכסים אסטרטגיים ימיים אחרים. המערכת פותחה ומיוצרת בישראל על ידי חברת "רפאל - מערכות לחימה מתקדמות". כיפת מגן מהווה מודל המשך למערכת האֵם כיפת ברזל, שנועדה ליירוט בשטח יבשתי.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – כיפת ברזל
מאז עליית חמאס לשלטון ברצועת עזה ב-2007, לאחר נסיגת צה"ל מהרצועה במסגרת תוכנית ההתנתקות, החל ירי רקטי מהרצועה לעבר דרום ישראל מעת לעת. חברות התעשייה הביטחונית של ישראל עמלו על מציאת פתרון להגנה מפני האיום הרקטי, ובסוף מרץ 2011 הושלם פיתוחה של מערכת כיפת ברזל על ידי חברת רפאל - מערכות לחימה מתקדמות. המערכת נקלטה במסגרת גדוד 947 של מערך ההגנה האווירית, והיא אחת מארבע מערכות מבצעיות המהוות את מערכת ההגנה הרב-שכבתית של ישראל. המערכת הציגה ביצועים מצוינים והוכיחה את יעילותה בפעילות מבצעית, הן בגזרת עוטף עזה והן כשהוצבה בגוש דן ובצפון הארץ, כאשר יירטה אלפי רקטות, פצמ"רים וכטב"מים ב-95% הצלחה. עם השנים הועלה הצורך בפיתוח גרסה נוספת לכיפת ברזל שתהיה יעילה לשימוש בתנאי ים, עבור שמירה על תשתיות ונכסים אסטרטגיים ימיים כמו אסדות גז, ולשם כך פותחה מערכת כיפת מגן.
היסטוריית מבצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 2016 פיתחה "רפאל - מערכות לחימה מתקדמות" גרסה ימית של "כיפת ברזל", בשם "C-Dome", וב-18 במאי ערכה בה ניסוי מבצעי ראשון מוצלח: המערכת הותקנה על גבי ספינת טילים של חיל הים ויירטה רקטות מטרה בהצלחה[3].
בעקבות הפיתוח, במרץ 2017 ביקש חיל הים מהמספנות הגרמניות לשנות את מבנה ספינות "סער 6" לצורך הכפלת מספר משגרי המערכת שיותקנו על סיפוניהן נוכח האיומים האסטרטגיים על אסדות הגז[4]. לאחר ניסוי יירוט מוצלח ב-27 בנובמבר 2017, הוכרזה המערכת "כשירה לשימוש מבצעי", והחלה קליטתה בצה"ל[5].
במבצע שומר החומות במאי 2021 נפרשה המערכת על גבי סטי"ל ליד אסדת הגז שמול אשקלון[6].
ב-21 בפברואר 2022 נערך ניסוי מוצלח של כיפת מגן, ובו מיירטים ששוגרו מספינת סער 6 יירטו כטב"ם, רקטות ארטילריות וטיל שיוט[7].
ב-29 במאי 2023 זרוע הים בצה"ל ומנהלת "חומה" במפא"ת של משרד הביטחון, יחד עם חברת רפאל והתעשייה האווירית, השלימו בהצלחה סדרת ניסויי יירוט של מערכת "כיפת מגן" בספינת המגן סער 6. לוחמי שייטת הסטי"לים הובילו את הפעלת המערכת בניסוי. במהלך המבצע המיירטים ששוגרו ממשגר אנכי ייעודי בספינת סער 6 הפילו כטב"ם ורקטות ששוגרו לעבר הספינה. בניסוי שולבו מערכות הספינה במערך ההגנה הרב-שכבתי ונבחנו טכנולוגיות חדשות להגברת האפקטיביות המבצעית של מערך ההגנה האווירית[8].
שימוש מבצעי[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-8 באפריל 2024 קצת לפני חצות, במסגרת מלחמת חרבות ברזל, כוחות חיל הים זיהו מטרה אווירית חשודה שחצתה לשטח מדינת ישראל מכיוון מזרח ויירטו את המטרה בהצלחה באמצעות המערכת המותקנת על גבי ספינת סער 6 הקרובה לאילת. זהו היירוט המבצעי הראשון של המערכת.[9][10][11]
ב-14 באפריל 2024 בסביבות השעה 22:00, במסגרת מלחמת חרבות ברזל, כוחות חיל הים זיהו מטרה אווירית חשודה שחצתה לשטח מדינת ישראל ממרחב ים סוף ויירטו את המטרה בהצלחה באמצעות המערכת המותקנת על גבי ספינת סער 6 הקרובה לאילת[12].
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שלב נוסף במבצוע מערכת ההגנה "כיפת מגן" ימית בספינות סער 6, סרטון בערוץ "משרד הביטחון", באתר יוטיוב (אורך: 02:58)
"כיפת מגן" השלימה ניסויי יירוט מול איומים מתקדמים. צפו, באתר צה"ל, 29 במאי 2023- יואב זיתון, מבוססת על כיפת ברזל, מורכבת על ספינות להגנה גם על האסדות: זו "כיפה ימית", באתר ynet, 9 באפריל 2024
- פלד ארבלי, היסטוריה בשמי אילת: כל מה שאפשר לספר על מערכת ההגנה שיירטה את הכטב"ם, באתר מעריב אונליין, 9 באפריל 2024
- היירוט הראשון של ספינת הטילים 'סער 6' | את"צ, סרטון בערוץ "עדכוני צה"ל", באתר יוטיוב (אורך: 00:26), 9 באפריל 2024
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ מנכ"ל רפאל, האלוף (מיל') ידידיה יערי, בפאנל בנושא ביטחון כלכלי, באתר ישראל דפנס
- ^ בדמיון לצליל המילה האנגלית sea, שפירושה ים.
- ^
יואב זיתון, בפעם הראשונה: יירוט של כיפת ברזל מלב ים, באתר ynet, 18 במאי 2016.
- ^ דן ארקין, חיל הים מכפיל את מספר משגרי כיפת ברזל על ספינות 'סער 6' באתר IsraelDefense 29 במרץ 2017
- ^ מערכת "כיפת ברזל" ימית הוכשרה לשימוש מבצעי, אתר צה"ל, 27 בנובמבר 2017.
- ^ לילך שובל, חמאס ניסה לשגר רקטות לעבר אסדת הגז "תמר", באתר ישראל היום, 16 במאי 2021
- ^ צפו ביירוטים ראשונים של "כיפת מגן" ימית מספינת סער 6, באתר צה"ל.
- ^ "כיפת מגן" השלימה ניסויי יירוט מול איומים מתקדמים. צפו, באתר צה"ל, 29 במאי 2023.
- ^ מנחם הלפגוט, לראשונה: מטרה אווירית חשודה יורטה באמצעות מערכת "כיפה ימית", באתר עכשיו 14, 8 באפריל 2024.
- ^ 'סער 6' יירטה לראשונה כטב"ם באמצעות מערכת "כיפה ימית", באתר צה"ל, 9 באפריל 2024.
- ^ מוצב של כיפת ברזל בלב הים: תיעוד מספינת הטילים המתקדמת ביותר של צה"ל, סרטון בערוץ "כאן חדשות", באתר יוטיוב (אורך: 04:31), 10 באפריל 2024.
- ^ בפעם השנייה: בוצע יירוט מוצלח של "כיפה ימית" בעומק המפרץ, באתר ערוץ 7, 14 באפריל 2024
| אמצעי לחימה מתוצרת רפאל מערכות לחימה מתקדמות
| ||
|---|---|---|
| טילים ורקטות | אנקור (אנקור כחול • אנקור כסוף • אנקור שחור) • ברק • גיל • גיל 2 • דרבי • לוז • מטאדור • סיימון • ספייק • פופאי • פיתון • שפריר • משגר השביט • תמוז • CARPET • Sea Breaker | |
| עמדות שליטה מרחוק בנשק | טייפון • מאג רפא"ל • קטלנית • רואה-יורה | |
| מערכות הגנה אווירית | ברק • כיפת ברזל • כיפת מגן • מגן אור • קלע דוד ("שרביט קסמים") • קלע חד • SPYDER • כיפת רחפן | |
| לויינים | אביר • ונוס | |
| רכבי שטח, כלי שיט וכלי טיס | גולן • זאב • חצצית • סקיילייט • פרוטקטור • רקון • מעוז | |
| שונות | אזוב • מאמין • מאמין קל • "מעיל רוח"/TROPHY • ספייס • לייטנינג • Sky Shield • THOR - אש קרה | |
הגנה מפני טילים בישראל 
| ||
|---|---|---|
| מערך ההגנה הרב-שכבתית של ישראל נגד רקטות וטילים | ||
| חץ 4 (בפיתוח) | טיל נגד טילים אקסו-אטמוספירי, מיועד לירוט טילים בליסטיים בעלי ראשי קרב מתפצלים בחלל |  
|
| חץ 3 | טיל נגד טילים, מערכת הגנה אקסו-אטמוספירית נגד טילים בליסטיים ובפרט נגד טילים בליסטיים בין-יבשתיים | |
| חץ 2 | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים ארוכי-טווח ובפרט נגד טילים בליסטיים | |
| קלע חד (בפיתוח) | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד טילים היפר-סוניים | |
| קלע דוד | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילי קרקע-קרקע לטווחים בינוניים-ארוכים ונגד טילי שיוט וכלי טיס | |
| יהלום | מערכת טילי MIM-104D פטריוט משופרים נגד מטוסים ונגד רקטות וטילים לטווחים בינוניים | |
| כיפת ברזל | טיל נגד טילים, מערכת הגנה נגד רקטות וטילים לטווחים קצרים ובינוניים, וכן נגד מטוסים. התצורה הימית מכונה כיפת מגן. | |
| מגן אור | מערכת הגנה מקומית מבוססת נשק לייזר נגד פצצות מרגמה ורקטות קצרות-טווח, ידועה גם כ"קרן ברזל". מערכת דומה, שככל הנראה בעלת יכולות קטנות יותר נקראת "להב אור". | |
| מערכות ההגנה נגד טילים לכלי רכב, כלי טיס וכלי שיט | ||
| לכלי טיס | לוחמה אלקטרונית • מוץ • נור • מגן רקיע | |
| לכלי שיט | לוחמה אלקטרונית • ברק 1 • ברק 8 • ברק MX • כיפת מגן • תותח אוטומטי פלנקס (נוקמני) | |
| לכלי רכב | מעיל רוח • חץ דורבן • מעגל איתן • כיפת רחפן | |
| מערכות גילוי והתראה | ||
| מכ"מים ומערכות התראה | מתקן המכ"ם בדימונה • מכ"ם אורן ירוק • מכ"ם אורן אדיר • מכ"ם ר"ז EL/M-2084 • מכ"ם EL/M-2083 • טל שמיים • הילה • צבע אדום | |
| ערכים קשורים | ||
| ראו גם |  מערך ההגנה האווירית של צה"ל • תעשייה ביטחונית בישראל • מנהלת חומה • רפאל מערכות לחימה מתקדמות • התעשייה האווירית לישראל • אלתא מערכות • אמפרסט מערכות • חץ (מערכת נגד טילים)
| |