כירת גז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תנור גז

כירת גז הן כיריים, המשתמשות בגז דליק כגון גז הסינתיזה, גז טבעי, פרופאן, בוטאן, גז פחמימני מעובה או גז דליק אחר. לפני השימוש בגז, השתמשו בתנורי בישול בדלקים מוצקים (אנ') כמו פחם או עץ.

תנורי הגז הראשונים פותחו בשנות ה-20 של המאה ה-19, וב-1836 הוקם המפעל הראשון לייצור כירות גז אשר היה ממוקם באנגליה. היתרון המרכזי של טכנולוגיית בישול זו על פני אלו שקדמו לה, היה שניתן היה לכבות את התנור בקלות כאשר לא היה בשימוש. תנור הגז הפך להצלחה מסחרית רק בשנות ה-80 של המאה ה-19. הגורם העיקרי לעיכוב זה היה הצמיחה האיטית של תשתית צינורות הגז במהלך המאה ה-19. תנורי גז הפכו נפוצים בעיקר בעולם המערבי בתחילת המאה ה-20.

תנורי הגז הם מקור משמעותי לזיהום אוויר בתוך הבית,[1] ולכן חייבים לוודא שהבית מאוורר היטב כאשר משתמשים בהם על מנת לשמור על איכות אוויר סבירה. מחקר בשנת 2022 העריך כי פליטת המתאן מתנורי גז בארצות הברית שוות ערך לפליטת גזי חממה של 500,000 מכוניות. נמצא כי כ-80% מפליטת מתאן מתרחשת גם כאשר תנורים כבויים, כתוצאה מדליפות זעירות בקווי גז.[דרוש מקור]

בכיריים גז מודרניות ניתן למצוא התקן ניתוק גז אוטומטי, המפסיק את זרימת הגז במקרה של התכבות הלהבה.

גלריית תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כירת גז בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Blum, Dani (11 בינואר 2023). "Gas Stoves Are Tied to Health Concerns. Here's How to Lower Your Risk.- Emissions from gas stoves have been connected to an increased risk for childhood asthma, among other things. You can mitigate the effects with a few simple steps". The New York Times. נבדק ב-13 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)