כיתה ח'

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
כיתה ח'
Eighth Grade
כרזת הסרט
כרזת הסרט
בימוי בו ברנהם עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי סקוט רודין
אלי בוש
לילה יעקוב
כריסטופר סטורר
תסריט בו ברנהם עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה ג'ניפר לילי
שחקנים ראשיים אלזי פישר
ג'וש המילטון
אמילי רובינסון
ג'ייק ראיין
פרד השינגר
מוזיקה אנה מרדית' עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום אנדרו ווהד
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה A24, סקוט רודין הפקות עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה A24, Sony Pictures Releasing, וודו עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 19 בינואר 2018 (סאנדנס)
13 ביולי 2018 (ארצות הברית)
משך הקרנה 94 דקות[1]
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה
סרט התבגרות
דרמה קומית
תקציב 2 מיליון דולר[2]
הכנסות 14.3 מיליון דולר[3]
הכנסות באתר מוג'ו eighthgrade
פרסים מועצת ביקורת הקולנוע האמריקנית: עשרת הסרטים הטובים ביותר עריכת הנתון בוויקינתונים
eighthgrade.movie
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כיתה ח'אנגלית: Eighth Grade) הוא סרט התבגרות דרמטי קומי אמריקאי משנת 2018, שכתב וביים בו ברנהם (שסרט זה הוא סרט הביכורים שלו). בסרט מככבת אלזי פישר בתפקיד קיילה דיי, תלמידת כיתה ח', במהלך השבוע האחרון ללימודיה לפני שהיא עוברת מחטיבת הביניים לבית ספר תיכון. על מנת להתמודד עם חרדה חברתית, קיילה מצטלמת לולוג, בו היא מעניקה עצות לחיים.

ברנהם החל לכתוב את התסריט ב-2014 בהשראת המאבקים האישיים שלו בחרדה. הוא התקשה למצוא מימון לפרויקט עד 2016. צילומי הסרט נערכו בספרן ובוייט פליינס שבמדינת ניו יורק בקיץ 2017. פישר לוהקה לאחר שברנהם צפה בה ביוטיוב; יחד איתה, לוהקו לסרט ג'וש המילטון ואמילי רובינסון. הסרט מתמקד בנושאים של שימוש כבד במדיה החברתית, בריאות הנפש ב-דור ה-Z ומיניות.

הסרט הוקרן בהקרנת בכורה עולמית ב-19 בינואר 2018, במסגרת התחרות הדרמטית האמריקאית בפסטיבל הסרטים סאנדנס. לאחר הקרנות בפסטיבלי קולנוע נוספים, הסרט עלה לאקרנים בארצות הברית ב-23 ביולי 2018, בהפצת A24. בארצות הברית, הסרט הוגבל לצפייה מגיל 17 ומעלה, דבר שעורר ביקורת ציבורית, שכן ההגבלה מונעת מתלמידי כיתות ח' מלצפות בסרט באולמות הקולנוע. בתגובה, מפיצי הסרט ערכו הקרנות של הסרט ללא דירוג בחינם ברחבי ארצות הברית. בסופו של דבר, הסרט הכניס מהקרנות בצפון אמריקה 13.5 מיליון דולר, לעומת תקציב של 2 מיליון דולר.

הסרט זכה לשבחים רבים מצד מבקרי הקולנוע, בפרט על התסריט והבימוי של ברנהאם והמשחק של פישר. הסרט נבחר לאחד מעשרת הסרטים המובילים של 2018. הסרט זכה במספר פרסים ומועמדויות, לרבות מועמדות לפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר עבור פישר ומועמדויות לפרס גילדת הכותבים של אמריקה ופרס גילדת הבמאים של אמריקה עבור ברנהם.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיילה דיי (אלזי פישר) היא תלמידת כיתה ח' במהלך השבוע האחרון ללימודיה לפני שהיא עוברת מחטיבת הביניים לבית ספר תיכון. היא מפרסמת ביוטיוב סרטונים, בהם היא מעניקה עצות לחיים בנושאי ביטחון עצמי ודימוי עצמי, הזוכים לצפיות מועטות בלבד. בשל היותה ביישנית המתקשה להתיידד עם אחרים, היא נבחרת על ידי חבריה לכיתה לתואר "התלמידה השקטה ביותר". בינתיים, מארק (ג'וש המילטון), אביה הפרוד מאשתו, מתקשה לתקשר איתה ולמנוע ממנה להסתמך כל כך על מדיות חברתיות.

קיילה מוזמנת למסיבת בריכה שעורכת חברתה לכיתה, קנדי, אשר הזמינה אותה רק לאחר שאמא שלה הכריחה אותה. במסיבה, קיילה סובלת מהתקף חרדה בשירותים אך בסופו של דבר יוצאת החוצה ונכנסת לבריכה, שם היא פוגשת את גייב, בן דודה האקסצנטרי של קנדי. לאחר שהיא מנסה לעזוב את המסיבה מוקדם, קיילה פוגשת את איידן, בחור שהיא מאוהבת בו בסתר, שמציע לה לחזור למסיבה. קיילה מתגברת על המבוכה ועל הפחד, ומתנדבת לשיר קריוקי.

בבית הספר, קיילה מגלה שאיידן נפרד מחברתו האחרונה כיוון שהיא סירבה לשלוח לו תמונות עירום של עצמה. קיילה מנסה להרשים את איידן, ומשקרת לו שיש לה בטלפון שלה תיקייה עם תמונות עירום. איידן מגלה עניין, ושואל אותה אם ביצעה פעם מין אוראלי. קיילה הנבוכה משקרת ואומרת שכן. מאוחר יותר באותו היום, היא צופה בסרטוני הדרכה ביוטיוב כיצד לבצע מין אוראלי, אך נגעלת מכך.

קיילה מצטרפת לתוכנית חונכות, במסגרתו היא פוגשת את אוליביה, תלמידת כיתה י"ב ידידותית שמתנדבת להראות לה את בית הספר התיכון בו תלמד בשנה הבאה. אוליביה נותנת לה את מספר הטלפון שלה, ומזמינה אותה לצאת לקניון עם חבריה. קיילה נהנית בחברתם, עד שהיא מגלה שאביה מרגל אחריהם מרחוק, והיא אומרת לו לעזוב. ריילי, חבר של אוליביה, מציע לקחת את קיילה טרמפ הביתה בשעת לילה מאוחרת. באמצע הדרך, ריילי מחנה את מכוניתו, ויוזם משחק מביך של אמת או חובה שבמסגרתו הוא שואל את קיילה שאלות מביכות על הניסיון המיני שלה, מוריד את החולצה שלו ומבקש ממנה להוריד גם את החולצה שלה. קיילה מסרבת, וריילי מתרגז. בבית, קיילה נשברת בבכי ומתנחמת בזרועות אביה. היא מעלה סרטון בו היא מודיעה שתפסיק לעשות סרטונים, מכיוון שאיננה סבורה עוד שהיא האדם המתאים להעניק עצות לאחרים.

קיילה פותחת קפסולת זמן שהכינה בתחילת כיתה ו', וצופה בסרטון של עצמה. היא מבקשת מאביה שיעזור לה לשרוף את תוכן הקופסה. היא שואלת את אביה אם היא גורמת לו עצב, והוא אומר לה שהיא ממלאת אתו גאווה ושהיא לעולם לא תוכל להעציב אותו, והיא מחבקת אותו.

במהלך טקס סיום הלימודים, קיילה מתעמתת עם קנדי, על כך שהתנהגה אליה בצורה לא יפה, בעוד קיילה הייתה כל הזמן רק נחמדה כלפיה. בהמשך, קיילה אוכלת ארוחת ערב יחד עם גייב, בביתו, והשניים נהנים מאוד מהבילוי המשותף. קיילה מכינה קפסולת זמן חדשה שהיא ואביה קוברים בחצר האחורית; היא משאירה סרטון וידאו לעצמה, בו היא מעודדת את עצמה להתמיד גם בזמנים קשים.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צוות השחקנים כולל את:[4]

שם השחקן/ית שם הדמות אודות הדמות
אלזי פישר קיילה דיי תלמידת כיתה ח'
ג'וש המילטון מארק דיי אביה של קיילה
אמילי רובינסון אוליביה תלמידת כיתה י"ב המתיידדת עם קיילה
קתרין אוליבייר קנדי חברתה לכיתה של קיילה
ג'ייק ראיין גייב בן-דודה של קנדי
לוק פראל איידן וילסון חבר לכיתה של קיילה
דניאל זלדגר ריילי חבר של אוליביה
פרד השינגר טרבור חבר של אוליביה
אימאני לואיס אניה

אודות הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט עוסק בחרדה.[5][6] פרופסור ג'וליאנה וו. מיינר, שפרסמה בשנת 2018 מאמר על הסרט, כתבה כי 22% מבני הנוער נאבקים בדיכאון ובחרדה, ונערות מתבגרות התאבדו בשיעורים גבוהים יותר בשנת 2015 לעומת השיעורים שהיו בארבעים השנים הקודמות.[7] החרדה המתוארת היא טיפוסית בחטיבת הביניים, אך לדברי הכתבת ולרי שטראוס, משקפת גם את החיים בשנת 2018 בהם אנשים בכל הגילאים רואים "קקופוניה של אדישות ושוויון נפש".[8] גם המילים "אה..." ו-"כזה / כאילו" בתסריט משקפות את "תהליך המאבק", ולאו דווקא את חוסר האינטליגנציה של הדמויות.[9]

שליחת מסרונים ושימוש במדיה חברתית מוצגים באופן בולט בסרט.

המבקר אוון גלייברמן כתב שזהו סרט פורץ דרך בעיסוקו בבני נוער שמעולם לא הכירו עולם ללא אינטרנט, ואף עוסק בשליחות של מסרונים בעלי תכנים מיניים.[10] ב-CBS News ציינו כי מלבד העיסוק הרגיל ב-"חרדות ואקנה" (המאפיינים סרטים וסדרות על בני נוער), הסרט ”כיתה ח” מתאר כיצד קיילה מבלה זמן רב באינטרנט ועוסקת בשליחה של מסרונים. הדבר משקף מגמות כלליות בדור ה-Z, בשונה מדור ה-Y, בו 94% מבני הנוער השתמשו בסמארטפונים בטרם מלאו להם 14.[11] סקר אמריקאי משנת 2018 העלה כי 45% מבני הנוער דיווחו כי הם משתמשים באינטרנט "כמעט כל הזמן". 24% סברו כי השפעותיו "לרוב שליליות", בעוד 45% מאפיינים את השימוש באינטרנט כ-"לא שלילי ולא חיובי".[12]

לדברי אלזי פישר (השחקנית הראשית בסרט ‏כיתה ח'‏), "עבור קיילה המדיה החברתית היא כמעט [פולחן] דתי".[12] בו ברנהם (במאי הסרט) הסביר: "המדיה החברתית גרמה לי לחשוב אחרת כאדם. זה גרם לי לחרדה רבה יותר, אני חושב". הפרופסור לפסיכולוגיה ז'אן טנג'נג מצאה קשר בין העלייה בשימוש באינטרנט לבין הירידה בבריאות הנפש של בני הנוער.[11] גלייברמן כתב כי הסרט בוחן את המצוקות חסרות התקדים שבני נוער נמצאים בהן כיום.[10] הסופר רוברט בארקר ערך השוואה בין ”כיתה ח'” לבין סרטי התבגרות מוקדמים יותר, כגון נעורים בקצב מהיר (1982) וילדות רעות (2004). הוא כתב שבמקום להשתייך לקליקה חברתית, קיילה וחבריה מצאים ב"מלחמה דיגיטלית של כולם כנגד כולם, העמדות פנים, ומתייחסים לעצמם כאל קהל אנונימי". בארקר ראה גם בשליחות של מסרונים מיניים בין הדמויות כעדות לאובדן התמימות.[13] NPR פירשה את ההשפעה של האינטרנט במהלך גיל ההתבגרות כ"אחד מנושאי המפתח בסרט", והעירה כי המדיה החברתית הוסיפה סיבוכים לבני הנוער שבגיל זה, שלא היו בעבר. אף על פי כן, NPR הצהירה כי קיילה עדיין מצליחה להתבגר ולהתגבר, למרות האתגרים הגדולים הניצבים מולה.[14]

על פי המבקר קייל בוכנאן, "התעלומה הגדולה ביותר עבור ... [קיילה] היא המין השני", בהתחשב בהתעניינותה באיידן וסרטוני ההדרכה המקווננים בהם היא צופה על מנת ללמוד כיצד לבצע מין אוראלי.[15] עם זאת, העיתונאי כריס או'פלט הציע שקיילה לא באמת מוכנה לקיים יחסי מין, אלא פשוט "נלחצת לעשות שימוש במיניותה על מנת לזכות בקבלה חברתית".[16] המגזין טיים הזכיר את דבריה (השקריים) של קיילה לאיידן, כאשר טענה שיש לה צילומי סלפי של עצמה בעירום, כאחת מה-"חוויות המשפילות הקלאסיות של חטיבת הביניים", כפי שהן מתוארות בסרט.[17]

ברנהם מתח ביקורת גם על החינוך המיני האמריקאי, שאינו עוסק בהסכמה מינית, כפי שהיא באה לידי ביטוי בסצנה בה משחקים הילדים "אמת או חובה".[18] אף על פי שבתחילת הסרט קיילה נראית משתתפת בשיעור לחינוך מיני, היא לא יודעת כיצד להגיב כאשר ריילי מנסה לנצל אותה מינית, והיא מתנצלת בפניו על כך שהיא מסרב להצעותיו.[15][19] מבקרי קולנוע קישרו את הסצנה הזו לתנועת Me Too‏,[20] אם כי התסריט לסרט נכתב עוד לפני שהתנועה קמה. בהקרנות של הסרט בפסטיבלי קולנוע, צופים רבים חשו שלא בנוח במהלך הקרנת סצנה זו.[21]

בנוסף, עלילת הסרט בוחנת את מערכת היחסים שבין קיילה לבין אביה, מארק, בן דור ה-X‏,[9] שממנו היא מנסה להתנתק, תוך שהיא מפגינה התנהגות טיפוסית לגילה.[8] הוא מנסה שוב ושוב לתקשר איתה, אך חווה תסכול כתוצאה מהקיבעון שיש לה כלפי הסמארטפון שלה.[22] עם זאת, העיתונאית סוניה ראו מצאה לנכון לציין שדווקא מארק הוא "הנוכחות הקבועה היחידה בחייה";[23] מארק מקדיש את כל חייו לקיילה ומאוחר יותר אף אומר לה עד כמה הוא גאה בה.[24]

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיתוח[עריכת קוד מקור | עריכה]

בו ברנהם, תסריטאי ובמאי הסרט. אמר כי החל לכתוב את התסריט ב-2014 בהשארת המאבקים האישיים שלו בחרדה.

כקומיקאי שנמצא בסיבוב הופעות, בו ברנהם, תסריטאי ובמאי הסרט, סבל מהתקפי חרדה הקשורים להופעותיו מאז 2013. בעוד שהכוונה המרכזית שלו הייתה לכתוב סיפור על חרדה, הוא בחר לספר אותו מנקודת המבט של תלמידה בכיתה ח' מאחר שחש כי "החרדה גורמת לי להרגיש מבועתת כמו ילד בן שלוש עשרה".[25] כמו כן, הוא הביע את דעתו כי כיתה ח' היא שנה מכרעת לגיבוש מודעות עצמית:[26]

רציתי לדבר על חרדה ואיך זה מרגיש להיות בחיים כרגע, ומה זה להיות חסר ביטחון ועצבני. זה הרגיש לי יותר כמו חטיבת ביניים מאשר בית ספר תיכון. אני חושב שהמדינה והתרבות מתנהגים כרגע כאילו הם בכיתה ח'.[27]

בורנהאם קיבל השראה לסרט מהתבוננות בבחורה בקניון שצילמה תמונות סלפי של עצמה כשהיא לבדה; הוא האמין שהיא מודאגת מהופעתה.[28] בהתחשב בכך שהקריירה שלו התחילה בהפקת סרטוני יוטיוב שזכו להצלחה, הוא רצה לחקור את חייה של דמות שיוצרת סרטונים שלהם מספר מצומצם מאוד של צפיות.[29] העבודה על התסריט החלה במרץ 2014.[30] בטיוטות הראשונות של התסריט, קיילה לא הייתה הגיבורה היחידה, אך בסופו של דבר ברנהאם החליט להתמקד בה מכיוון שקולה הרגיש הכי נכון מבין הדמויות.[25] הוא החליט שדמות הגיבור של הסרט שלו תהיה בת, ולא בן, לאחר שצפה ביוטיוב והבחין כי "הבנים מדברים על מיינקראפט והבנות מדברות על חייהן ... כנראה משום שבנות פשוט מתבגרות מהר יותר ומשם שהתרבות שואלת בנות שאלות עמוקות יותר בגיל מוקדם יותר לעומת בנים".[26] הוא גם אהב את הרעיון של גיבורה על מנת להימנע מהשלכה של הזכרונות האישיים שלו מכיתה ח' כבן.[29] במקור, שמו של הסרט היה ”הילדה המגניבה ביותר בעולם” (באנגלית: "The Coolest Girl in the World").‏[31]

על מנת לכתוב את הדיאלוגים בין בני דור ה-Z, ברנהאם צפה ביוטיוב.[27] דעותיו האישיות של ברנהאם על ההבדלים בין דור זה לקודמיו היוו השראה לסצנה בה דמותו של טרבור מתארת כיצד הגישה לרשתות החברתיות כבר בגיל צעיר עיצבה את הדור הזה.[32] מערכת היחסים של קיילה ומארק מבוססת על מערכת היחסים של ברנהאם עם אמו.[33] ברנהאם ראה במערכת היחסים של נער מתבגר עם הוריו כשלב בחיים שבו "אתה רוצה עצמאות, ואתה רוצה גם חיזוק".[34]

את הסרט הפיקו סקוט רודין, אלי בוש ו-A24 עם תקציב של 2 מיליון דולר.[2] מנהלת A24, ניקולט אייזנברג, ציינה שהסרט היה "אישי" עבורה.[35] במשך שנים ברנהאם חיפש מימון לסרט, וסבר שיצליח לשווק זאת תוך שימוש בהצלחתו כקומיקאי כמנוף.[36][37] אף על פי שמעולם לא ביים סרט באורך מלא בעבר, ברנהאם היה נחוש בדעתו לביים בעצמו, ובמשך שמונת החודשים שקדמו לצילומים הוא עסק בקריאת ספרים כמו "Making Movies" מאת סידני לומט.[2]

ליהוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

חמישים בנות עשרה עשו אודישנים לתפקיד של קיילה.[27] ברנהאם גילתה את אלזי פישר ביוטיוב, והיה עליה לעבור שלושה אודישנים על מנת לקבל את התפקיד.[38] פישר, באותה העת בת 13, אמרה כי היא התקשתה למצוא תפקיד המציג באופן מציאותי חייו של מתבגר לפני שהגיעה לאודישן לסרט.[39] ברנהאם ליהק את פישר מכיוון שהיא הייתה "היחידה שהרגישה כמו ילדה ביישנית שמעמידה פנים כבעלת ביטחון - כל האחרים הרגישו כמו ילדים בעלי ביטחון המעמידים פנים שהם ביישנים".[27] פישר אמרה כי אחת הסיבות שהיא חששה באודישן הראשון הייתה שהיא מעריצה של ברנהאם. היא נמשכה לתפקיד מכיוון שגינוני הדיבור של קיילה דומים לשלה.[36] היא עצמה סיימה כיתה ח' שבוע לפני תחילת ההפקה.[40] לאחר שסקר את התסריט, אביה של פישר צעק וקילל כאשר קרא את סצנת המשחק "אמת או חובה", אך דאג לכך שלבתו יהיה נוח עם החומר.[39]

ברנהאם סבר שלג'וש המילטון הייתה "תחושה של אבא".[31] דניאל זולגדרי לוהק לתפקיד ריילי. בגלל סצנת משחק "אמת או חובה", שחקנים צעירים רבים שהגיעו לאודישנים שיחקו את התפקיד כדמות של אדם מרושע, אך ברנהאם הדריך את זולגדרי להיות "ההפך מקריפי".[31] אמילי רובינסון ואימני לואיס היו שתיהן בגיל העשרה כאשר לוהקו, ושתיהן אמרו שחשו הזדהות עם האופן שהוא הוצגה חרדה בסרט.[41] ג'ייק ריאן, שגילם את גייב, העיר כי בתסריט גייב "היה אמור להיות off-centered", ומאחר ולא ידע מה משמעות הביטוי הזה, הוא פשוט שיחק את עצמו.[42]

ניצבים רבים בסרט היו מורים אמיתיים ותלמידים אמיתיים, שלימדו/למדו בחטיבת הביניים "סופרן" בניו יורק, כאשר המנהל בריאן פוקס אמר כי בין 5 ל-10 מתלמידיו לוהקו לסרט.[43] במהלך תהליך האודישן של תפקידי תלמידי כיתות ח', תלמידה אחת טענה כי אקזמה היא "הכישרון המיוחד" שלה בעוד תלמיד אחר אכל פלפל כאילו היה תפוח, כחלק מהאודישן שלו. ברנהאם אישר זאת.[44] המורה למוזיקה דייב ירינגטון אמר שברנהאם ליהק אותו כי הוא "אהב את המראה שלי".[43]

צילומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרכז הקניות "Palisades Center" בניו יורק, אחד מהלוקיישנים בהם צולם הסרט.

הסרט צולם בסופרן, ניו יורק בקיץ 2017, במשך 27 יום,[2][26] כאשר הצילומים בבית הספר התיכון סופרן נערכו בחודש יולי.[27][43] עבור סצינות הקניון, צילומי החוץ התקיימו ב-Palisades Center שבווסט ניאק, ניו יורק, בעוד צילומי הפנים התקיימו ב-The Galleria at White Plains שבוייט פליינס.[45]

ברנהאם בחר שלא לטשטש את המראה הטבעי של עורה של פישר,[33] שהשתמשה במעט מאוד איפור, אך האקנה שלה נותר גלוי.[41] השימוש של קיילה בביטוי "גוצ'י!" כדי לסיים את בלוגי הווידאו שלה, הגיע מהרגלה של פישר עצמה לסיים כך את שיחותיה בצורה זו; ברנהאם, כמו גם אנשים אחרים על הסט, חיקו התנהגות זו.[38] הרגלים אחרים של פישר, למשל הליכה השפופה, שולבו גם הם בדמותה של קיילה.[46] יוצרי הסרט אימצו את עצתה של פישר לפיה "אף אחד כבר לא משתמש בפייסבוק", ועל כן היא נראית בסרט משתמשת באינסטגרם.[47] מעבר לשינויים קלים, לעיתים רחוקות נעשה שימוש באלתור בצילומי הסרט.[48]

כאשר עלה הצורך להציג על המסך דמויות כשהן שולחות הודעות טקסט, ברנהאם סירב לעשות זאת באמצעות אפקטים חזותיים המציגות הודעות טקסט בצורת בועות על המסך, כמו בסדרה "בית הקלפים". במקום זאת, הוא בחר לעשות זאת על ידי צילום הטלפונים עצמם.[12] בלוגי הווידאו של קיילה צולמו באמצעות מקבוק פרו‏.[48] מכיוון שהאינטרנט מוצג על המסך מספר רב של פעמים במהלך הסרט, מעצב ההפקה סם ליזנקו ומעצבת האביזרים אריקה סברסון יצרו חשבונות פיקטיביים רבים של אינסטגרם וטוויטר.[29] יוצרי הסרט השתמשו בעיקר במצלמות קולנוע דיגיטליות אדומות ובעדשות רחבות, כאשר ברנהאם העדיף את השימוש במצלמת זום.[48]

סצנת המשחק "אמת או חובה" צולמה כאשר פרט לשחקנים, נכחו על הסרט שמונה אנשי צוות בלבד.[31] בזמן הצילומים, פישר הניחה את התסריט על ברכיה, על מנת לקרוא ממנו כאשר דמותה משפילה מבטה ומביטה מטה.[49] היא התייחסה אל צילומי סצנה זאת, בכך שאמרה: "רק רצינו לנקוט בגישה רגישה ופשוט להיות כנים בקשר לזה ולתאר סוג של אירוע רעיל שיכול לקרות".[50] מאחר שפישר הייתה קטינה בעת צילומי סצנת הבננות, סצנה זו צולמה באופן דומה - עם צוות מינימלי.[51]

פוסט-פרודקשן[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנה מרדית' (אנ'), מלחינת הסרט.

העורכת ג'ניפר לילי וברנהאם השלימו את כל עבודת הפוסט-פרודקשן על הסרט שלושה ימים בלבד לפני הקרנת הבכורה בפסטיבל הסרטים סאנדנס בינואר 2018.‏[2] בסרט נעשה שימוש בהקלטה של פישר מגיל 11, כשהיא שרה "Masha and the Bear".‏[49]

המוזיקאית הבריטית אנה מרדית' (אנ'), אשר מתמחה במוזיקה אלקטרונית, כתבה והקליטה את פסקול הסרט באולפן שלה בלונדון. ברנהאם, שבכוונה רצה להימנע ממוזיקה "חמודה", פנה למוזיקה האלקטרונית, משום ש"החוויה של קיילה מרגישה בעיניי כה אינטנסיבית", ובחה במרדית' מכיוון שסגנונה לא היה דומה "להרבה מוזיקה אלקטרונית [...] קר מאוד וגברי".[48] עבור מרדית', היה זה סרט הקולנוע הראשון לו הלחינה פסקול, והיא תיארה את התהליך כ"אתגר", והדגישה שכמלחינה "אתה לא מציג רק את המוזיקה שאתה רוצה. אתה מנסה לעשות את מה שהסרט זקוק לו".[52]

ברנהאם השתמש בשיר "Orinoco Flow" (אנ') בביצוע המוזיקאית האירית אניה לסצנת המונטאז' של קיילה הגולשת ברשתות החברתיות. הוא רצה להשתמש בשיר כדי להעביר את התחושה שהאינטרנט היה "דתי" ו"רוחני" עבור קיילה. ברנהאם כתב מכתב לאניה וביקש את אישורה האישי להשתמש בשיר, והיא הסכימה.[26]

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט הוקרן בהקרנת בכורה במסגרת התחרותית של פסטיבל הסרטים סאנדנס לשנת 2018, ב-19 בינואר,[53][54] ולאחר מכן הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בסן פרנסיסקו באפריל.[55] הסרט הוקרנה גם בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בסיאטל ביוני 2018.[56]

חברת A24 הפיצה את הסרט, תחילה בצורה מוגבלת ב-13 ביולי,[57] ולאחר מכן בהפצה רחבה ב-3 באוגוסט.[58] איגוד הסרטים הקולנועיים של אמריקה (MPAA) העניק לסרט דירוג ‏R‏ (לגילאי 17 ומעלה) בגין גסויות ותוכן העוסק במין אוראלי.[59] לברנהאם הייתה אפשרות לערוך את הסרט כדי להבטיח דירוג ‏PG-13‏ מתירני יותר (לגילאי 13 ומעלה), אך בחר שלא לעשות זאת, ואמר: "זה לא הרגיש כמו האחריות שלנו להציג מציאות שמתאימה לילדים, אלא לתאר את המציאות שבה הילדים חיים בפועל".[60] מבקרי הקולנוע מתחו ביקורת על החלטת ה-MPAA בכך שהיא מונעת ממתבגרים לצפות בסרט שבו מסרים חיוביים.[61] נציג ה-MPAA, כריס אורטמן, הצהיר כי A24 מעולם לא ערערה על דירוג ה-R, אף שהייתה לה הזכות לעשות זאת.[62] ברנהאם הצטער על הדירוג משום שהוא מדיר בני נוער בגילאי חטיבת הביניים.[33] כדי לעקוף את הדירוג, A24 ארגנה הקרנה בחינם ללא דירוג בכל מדינה בארצות הברית ב-8 באוגוסט.[59] ברנהאם הביע את שביעות רצונו מהדירוג "לגילאי 14 ומעלה" שהסרט קיבל בקנדה. הסרט עלה לאקרנים ברחבי בקנדה ב-3 באוגוסט.[63]

בספטמבר 2018 רכשה Sony Pictures World Acquisitions את זכויות ההפצה הבינלאומיות לסרט.[64] חברת Lionsgate השיקה את מהדורות ה-DVD וה-Blu-ray של הסרט באזור 1 עם פרשנות של הבמאי וסצינות שנמחקו[65] החל מה-9 באוקטובר.[66] הסרט יצא לאקרנים בבלגיה ובהולנד בפברואר 2019.[67][68] הפצת הסרט בממלכה המאוחדתת ובאירלנד החלה ב-26 באפריל 2019.‏[69][70]

תגובות וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הכנסות ורווחים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף השבוע הראשון להקרנתו, הסרט הוצג ב-14 בתי קולנוע בלבד החל מה-13 ביולי, והכניס בסך הכל 252,284 דולר, ממוצע של 63,071 דולר למסך.[71] בכך, הסרט עקף את "אי הכלבים" של וס אנדרסון (60,011 דולר) והיה לסרט הרווחי ביותר (בממוצע למסך) לשנת 2018,‏[72][73] עד אשר עקף אותו "סולו חופשי" (75,201 דולר) בסוף ספטמבר.[74] בסוף השבוע השני להקרנתו, הסרט הופץ ב-33 אולמות קולנוע, והכניס 794,370 דולר,[75] ובסוף השבוע השלישי להקרנתו הכניס 1.3 מיליון דולר מהקרנות ב-158 אולמות קולנוע.[76] הפצתו הנרחבת של הסרט החלה ב-3 באוגוסט ב-1,084 אולמות קולנוע;[58] עד ל-6 באוגוסט הסרט הכניס 6.6 מיליון דולר.[77]

עד ל-16 באוגוסט הסרט הכניס 10.5 מיליון דולר, הסרט העצמאי השישי הרווחי ביותר של הקיץ בהכנסות בארצות הברית.[78] עד ל-26 בספטמבר הסרט הכניס 13.5 מיליון דולר בצפון אמריקה.[64] נכון ל-20 ביוני 2019, הסרט הכניס 14.3 מיליון דולר ברחבי העולם.[3]

ביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

באתר האינטרנט Rotten Tomatoes לסרט יש דירוג של 99% המבוסס על 299 ביקורות, עם ציון ממוצע של 8.84 מתוך 10. על פי דעת הרוב באתר, נכתב על הסרט כי הוא "בוחן את פרק הזמן [של שנת הלימודים בכיתה ח'] בקול נדיר ואמיתי תוך כדי פריצות הדרך של התסריטאי-במאי בו ברנהאם והכוכבת הכובשת אלזי פישר".[79] באתר Metacritic לסרט ציון ממוצע משוקלל של 90 מתוך 100, בהתבסס על 49 מבקרים.[80]

ריצ'רד רופר כתב כי הסרט "מתוק ונבון" ושיבח את פישר בזכות "הופעה אותנטית וטבעית לחלוטין".[81] טיי בר גם כן התייחס להופעתה של פישר, וכתב שהראתה "מבוכה מעולה ללא כל שמץ של ריקנות" ושיבח אף את ג'וש המילטון על משחקו האמפתי.[82] מנוהלה דרגיס מהניו יורק טיימס התייחסה אל ג'וש המילטון כ"מושלם".[83] אן הורנאדיי מוושינגטון פוסט כתבה כי הופעתה של פישר הייתה "גולמית ונדיבה במיוחד".[84] פיטר דבריג' (וראייטי) כתב כי הסרט "כנה עד כאב" אך קלישאתי, בכך שקיילה התאהבה בילד אחד (בגילומו של לוק פראל) והתעלמה ממושא אהבה טוב יותר (אותו גילם ג'ייק ריאן) עד לשלב מאוחר בסרט.[4]

פיטר טרוורס שיבח את הסרט על היותו "מיוחד וייחודי" בשל האמפתיה שבו, וכתב שאף על פי שהסרט שומר על עמדה נייטרלית בנוגע להשפעות האינטרנט על החברה, ברור כי קיילה עצמה מכורה למסכים.[85] במגזין הניו יורקר, נעמי פריי שיבחה את הסרט על היותו "אמיתי להחריד" ועל בחינת ההשפעה של המדיה החברתית על חייהם של בני נוער.[86] בפורבס, דני די פלסידו כתב כי ייצוג השימוש בטכנולוגיה היה טוב יותר מאשר ברוב הסרטים, והראה שהם "כלים תקשורתיים רבי עוצמה שיכולים לבודד אותנו, או לקרב אותנו, תלוי איך נבחר להשתמש בהם".[87] מייקל פיליפס מהשיקגו טריביון כתב כי בהתחשב באיך שברנהאם עצמו התפרסם באמצעות האינטרנט, הרי שהוא מכיר מקרוב את "הפיתויים המסעירים של חיינו המקוונים".[88]

השחקנית מולי רינגוולד פרסמה בטוויטר שבחים רבים על ”כיתה ח'” כסרט ההתבגרות הטוב ביותר בכל הזמנים.

בלוס אנג'לס טיימס כתב ג'סטין צ'אנג כי הסרט "חד, רגיש ובעל השפעה רבה מאוד".[89] אנטרטיינמנט ויקלי העניק לסרט דירוג "A", כאשר כריס נשואטי שיבח את ברנהאם על כך שהציג את חרדותיה ואת תקוותיה של קיילה "בכל יופיין המופלא, המרתיע, האוניברסלי".[90] אתר האינטרנט The A.V. Club ציין את הסצנות המשותפות לפישר ולהמילטון כסצנות "המצחיקות והנוקבות ביותר".[91] מבקר SF Gate, פיטר הרטלאוב, כתב שהסרט כולל קומדיה בשילוב עם "אימה חברתית ומינית טהורה".[92] בעיתון הגרדיאן, בנג'מין לי התייחס לפסקול הסרט, וכתב כי השימוש במוזיקה אלקטרונית היה בלתי צפוי אך "יעיל".[93]

מספר אמצעי תקשורת דיווחו על השבחים שהעניקה לסרט השחקנית מולי רינגוולד.[94] רינגוולד צייצה בטוויטר: "ראיתי עכשיו [את הסרט] וחשבתי שזה הסרט הטוב ביותר על גיל ההתבגרות שראיתי מזה זמן רב. אולי [הטוב ביותר] אי פעם".[95] רינגוולד השוותה בין הסצנה המינית בסרט כיתה ח' לזו שמוצגת בסרטו משנת 1985 של ג'ון יוז "מועדון ארוחת הבוקר", בו כיכבה, וסיכמה כי לדעתה סרטו של ברנהאם מעודכן יותר לתקופתנו.[96] רבים הישוו לטובה את הסרט ”כיתה ח'” עם סרטיו של יוז.[97]

אדם צ'יטווד כתב ביקורת מעורבת ב-Collider.com, וכינה את הסרט "טיוטה גסה" שזקוקה לעריכה כדי להעביר את המסרים שלה.[98] ריצ'רד ברודי (הניו יורקר) כתב כי הסרט מאכזב משום שהוא "סנטימנטלי, סטריאוטיפי ובעל כוונות טובות", ולמרות הופעתו של פישר, "קיילה נותרה רק אוסף של מאפיינים".[99] מולי לאיץ' (Missoula Independent) השווה את הריאליזם של הסרט לטיפול "אצל רופא שיניים".[100]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט נכלל בתחרות על הפרס הגדול מטעם חבר השופטים של פסטיבל הסרטים סאנדנס לשנת 2018.[4] הוא היה מועמד לארבע פרסי אינדפנדנט ספיריט, לרבות הסרט הטוב ביותר,[101] וזכה בקטגוריית תסריט הביכורים הטוב ביותר.[102] פישר קיבלה את מועמדותה הראשונה לפרס גלובוס הזהב בקטגוריית השחקנית הטובה ביותר,[103] אולם הסרט עצמו לא היה מועמד לפרס גלובוס הזהב לסרט הטוב ביותר - קומדיה או מוזיקלי, אף על פי שהעיתונאי קייל ביוקנן סבר שהיה זה המועמד הטוב ביותר של חברת ההפקות A24 לקטגוריה זו.[104]

ברנהאם ופישר זכו כל אחד בפרס גותהאם בקטגוריות פריצת דרך בבימוי ופריצת דרך במשחק, בהתאמה.[105] בנוסף, הסרט זכה בשני פרסי המועצה הלאומית לביקורת, ואף נכלל ברשימת עשרת הסרטים המובילים של שנת 2018;‏ [106] גם מכון הסרטים האמריקאי כלל אותו ברשימת עשרת הסרטים הטובים של השנה.[107] הסרט היה מועמד לשלושה פרסי סטלייט, בין השאר עבור הסרט העצמאי הטוב ביותר,[108] ושלושה פרסי בחירת המבקרים, מתוכם זכה בקטגוריית הופעת המשחק הצעירה הטובה ביותר, שהוענק לפישר.[109] כמו כן, ברנהאם זכתה בפרס גילדת הבמאים של אמריקה על סרט הביכורים הטוב ביותר ובפרס גילדת התסריטאים של אמריקה על התסריט המקורי הטוב ביותר.[110][111]

פרס תאריך קטגוריה מועמד/ים תוצאה הערות
Alliance of Women Film Journalists 10 בינואר 2019 התסריט המקורי הטוב ביותר בו ברנהם מועמדות [112]
הופעת פריצת הדרך הטובה ביותר אלזי פישר מועמדות
American Film Institute 4 בינואר 2019 עשרת הסרטים של השנה Eighth Grade זכייה [107]
Austin Film Critics Association 7 בינואר 2019 התסריט המקורי הטוב ביותר בו ברנהם מועמדות [113][114]
השחקנית הטובה ביותר אלזי פישר מועמדות
סרט הביכורים הטוב ביותר בו ברנהם זכייה
פריצת דרך אמנותית אלזי פישר מועמדות
פרס מיוחד לשם כבוד בו ברנהם, אלזי פישר, ג'וש המילטון זכייה
Boston Society of Film Critics 16 בדצמבר 2018 הקולנוען החדש הטוב ביותר בו ברנהם זכייה [115]
Chicago Film Critics Association 8 בדצמבר 2018 התסריט המקורי הטוב ביותר מועמדות [116]
הקולנוען המבטיח ביותר מועמדות
השחקן המבטיח ביותר אלזי פישר זכייה
Critics' Choice Movie Awards 13 בינואר 2019 התסריט המקורי הטוב ביותר בו ברנהם מועמדות [109]
השחקנית הטובה ביותר בקומדיה אלזי פישר מועמדות
השחקן הצעיר הטוב ביותר זכייה
Dallas–Fort Worth Film Critics Association 17 בדצמבר 2018 הסרט הטוב ביותר Eighth Grade מקום תשיעי [117]
Detroit Film Critics Society 3 בדצמבר 2018 הסרט הטוב ביותר Eighth Grade זכייה [118][119]
הבמאי הטוב ביותר בו ברנהם מועמדות
השחקנית הטובה ביותר אלזי פישר מועמדות
שחקן המשנה הטוב ביותר ג'וש המליטון זכייה
האנסמבל הטוב ביותר צוות השחקנים מועמדות
פריצת הדרך בו ברנהם זכייה
אלזי פישר מועמדות
התסריט הטוב ביותר בו ברנהם מועמדות
Directors Guild of America 2 בפברואר 2019 סרט הביכורים הטוב ביותר זכייה [120]
Florida Film Critics Circle 21 בדצמבר 2018 התסריט המקורי הטוב ביותר מקום שני [121]
סרט הביכורים הטוב ביותר זכייה
פריצת הדרך אלזי פישר זכייה
Georgia Film Critics Association 2019 הסרט הטוב ביותר Eighth Grade מועמדות [122]
השחקנית הטובה ביותר אלזי פישר מועמדות
התסריט המקורי הטוב ביותר בו ברנהם זכייה
פריצת הדרך אלזי פישר זכייה
Golden Globes 6 בינואר 2019 השחקנית הטובה ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי מועמדות [123]
Golden Trailer Awards 29 במאי 2019 הקמפיין הויראלי הטוב ביותר A24, GrandSon מועמדות [124]
Gotham Awards 26 נובמבר 2018 פריצת דרך בבימוי בו ברנהם זכייה [125]
פריצת דרך במשחק אלזי פישר זכייה
Guild of Music Supervisors Awards 13 בפברואר 2019 Best Music Supervision for Films Budgeted Under 5 Million Dollars ג'ו ראדג' זכייה [126]
Heartland Film Festival 11-21 באוקטובר 2018 Truly Moving Picture Award Eighth Grade זכייה [127]
Houston Film Critics Society 3 בינואר 2019 הסרט הטוב ביותר Eighth Grade מועמדות [128]
התסריט הטוב ביותר בו ברנהם מועמדות
Independent Spirit Awards 23 בפברואר 2019 הסרט הטוב ביותר אלי בוש, סקוט רודין, כריסטופר סטורר, לילה יאקוב מועמדות [129]
השחקנית הראשית הטובה ביותר אלזי פישר מועמדות
שחקן המשנה הטוב ביותר ג'וש המילטון מועמדות
התסריט הטוב ביותר בו ברנהם זכייה
IndieWire Critics Poll דצמבר 2018 סרט הביכורים הטוב ביותר מקום שני [130]
National Board of Review 27 בנובמבר 2018 עשרת הסרטים הטובים ביותר Eighth Grade זכייה [106]
סרט הביכורים הטוב ביותר בו ברנהם זכייה
New York Film Critics Circle ינואר 2019 סרט הביכורים הטוב ביותר זכייה [131]
New York Film Critics Online 9 בדצמבר 2018 סרט הביכורים הטוב ביותר זכייה [132]
הופעת משחק פורצת דרך אלזי פישר זכייה
עשרת הסרטים הטובים ביותר Eighth Grade זכייה
Online Film Critics Society 2 בינואר 2019 הסרט הטוב ביותר מקום שמיני [133]
התסריט המקורי הטוב ביותר בו ברנהם מועמדות
סרט הביכורים הטוב ביותר מועמדות
San Diego Film Critics Society 10 בדצמבר 2018 הבמאי הטוב ביותר מועמדות [134][135]
התסריט המקורי הטוב ביותר זכייה
השחקנית הטובה ביותר אלזי פישר מועמדות
אמן פורץ דרך הטוב ביותר מועמדות
בו ברנהם מועמדות
San Francisco Film Critics Circle 9 בדצמבר 2018 התסריט המקורי הטוב ביותר מועמדות [136]
San Francisco International Film Festival ‏4 – 17 באפריל 2018 הסרט העלילתי הטוב ביותר זכייה [137]
Santa Barbara International Film Festival 5 בפברואר 2019 Virtuoso Award אלזי פישר זכייה [138]
Satellite Awards 17 בפברואר 2019 השחקנית הטובה ביותר - סרט קומדיה או מוזיקלי מועמדות [139]
התסריט המקורי הטוב ביותר בו ברנהם מועמדות
הסרט העצמאי הטוב ביותר A24 מועמדות
Seattle Film Critics Society 17 בדצמבר 2018 ההופעה הצעירה הטובה ביותר אלזי פישר זכייה [140]
Seattle International Film Festival 17 במאי - 10 ביוני 2018 הסרט הטוב ביותר בו ברנהם זכייה [141]
השחקנית הטובה ביותר אלזי פישר זכייה
St. Louis Film Critics Association 16 בדצמבר 2018 התסריט המקורי הטוב ביותר בו ברנהם מועמדות [142]
Sundance London Film Festival 31 במאי – 3 ביוני 2018 חביב הקהל זכייה [143]
Toronto Film Critics Association 9 בדצמבר 2018 סרט הביכורים הטוב ביותר מקום שני [144]
Vancouver Film Critics Circle 17 בדצמבר 2018 התסריט הטוב ביותר מועמדות [145]
Washington D.C. Area Film Critics Association 3 בדצמבר 2018 הופעת פריצת הדרך הטובה ביותר אלזי פישר זכייה [146]
התסריט המקורי הטוב ביותר בו ברנהם מועמדות
Women Film Critics Circle 21 בדצמבר 2018 סרט המשפחה הטוב ביותר Eighth Grade זכייה [147]
השחקנית הצעירה הטובה ביותר אלזי פישר זכייה
Writers Guild of America Awards 17 בפברואר 2019 התסריט המקורי הטוב ביותר בו ברנהם זכייה [148]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Howell, Peter (11 באוקטובר 2018). "Bo Burnham's Eighth Grade is exquisitely awkward". The Toronto Star. ארכיון ארכיון מהמקור מ-27 ביולי 2018. נבדק ב-19 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 4 5 Sandberg, Bryn Elise (20 בנובמבר 2018). "Making of 'Eighth Grade': How Bo Burnham Brought His Anxiety to Screen in the Form of a 13-Year-Old Girl". The Hollywood Reporter. ארכיון ארכיון מהמקור מ-20 בנובמבר 2018. נבדק ב-23 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ 1 2 "Eighth Grade (2018)". The Numbers. נבדק ב-20 ביוני 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 3 Debruge, Peter (20 בינואר 2018). "Film Review: 'Eighth Grade'". Variety. ארכיון ארכיון מהמקור מ-15 ביוני 2018. נבדק ב-5 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Fox, Jesse David (2 ביולי 2018). "How Kanye Helped Bo Burnham Go From Having Panic Attacks Onstage to a Creative Breakthrough to Making Eighth Grade". Vulture.com. ארכיון ארכיון מהמקור מ-4 בדצמבר 2018. נבדק ב-20 בדצמבר 2018. Burham: 'I wanted to make a movie about someone that’s living with the internet as a texture, someone that’s living with their anxiety untethered'. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ Gross, Terry (18 ביולי 2018). "Director Bo Burnham On Growing Up With Anxiety — And An Audience". NPR. ארכיון ארכיון מהמקור מ-19 בדצמבר 2018. נבדק ב-20 בדצמבר 2018. Burnham says the character was inspired by a period in his early 20s when he was dealing with panic attacks onstage. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Miner, Julianna W. (6 בספטמבר 2018). "How to use 'Eighth Grade' to jump-start some important conversations with your teen". The Washington Post. ארכיון ארכיון מהמקור מ-9 בספטמבר 2018. נבדק ב-8 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ 1 2 Strauss, Valerie (16 באוגוסט 2018). "Bo Burnham's dead-on film 'Eighth Grade' is about more than the angst of eighth grade". The Washington Post. ארכיון ארכיון מהמקור מ-9 בספטמבר 2018. נבדק ב-8 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 Knight, Chris (19 ביולי 2018). "How Bo Burnham uses, like, language to, um, capture an age of, like, anxiety in Eighth Grade". National Post. ארכיון ארכיון מהמקור מ-9 בספטמבר 2018. נבדק ב-8 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 Gleiberman, Owen (5 באוגוסט 2018). "'Eighth Grade' Is the First Movie to Nail Youth Culture in the Digital Age". Variety. ארכיון ארכיון מהמקור מ-8 בספטמבר 2018. נבדק ב-7 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ 1 2 D'Amelio, John (18 ביולי 2018). "Social media, the scourge of adolescence". CBS News. ארכיון ארכיון מהמקור מ-9 בספטמבר 2018. נבדק ב-7 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ 1 2 3 Arkin, Daniel (14 ביולי 2018). "'Eighth Grade' goes inside the mind of an iPhone-addled teen girl". NBC News. ארכיון ארכיון מהמקור מ-17 באוגוסט 2018. נבדק ב-7 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ Barker, Robert (31 באוגוסט 2018). "Coming of Digital Age: On Bo Burnham's Eighth Grade". Bright Lights Film Journal. אורכב מ-המקור ב-8 בספטמבר 2018. נבדק ב-7 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Chang, Justin (12 ביולי 2018). "'Eighth Grade' Captures Awkwardness And Impermanence Of American Adolescence". NPR. ארכיון ארכיון מהמקור מ-22 באוגוסט 2018. נבדק ב-7 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ 1 2 Buchanan, Kyle (20 בינואר 2018). "How Bo Burnham's Eighth Grade Reflects Our #MeToo Moment". Vulture.com. ארכיון ארכיון מהמקור מ-19 באוגוסט 2018. נבדק ב-8 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ O'Falt, Chris (14 ביולי 2018). "'Eighth Grade': Why 13-Year-Olds Aren't Allowed to See a Movie About Themselves". IndieWire. ארכיון ארכיון מהמקור מ-10 במאי 2019. נבדק ב-10 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Luscombe, Belinda (12 ביולי 2018). "How Bo Burnham Turns Anxiety Into a Work of Art". Time. ארכיון ארכיון מהמקור מ-17 ביולי 2018. נבדק ב-8 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Chval, Lauren (31 ביולי 2018). "Q&A: 'Eighth Grade' director Bo Burnham says sex ed needs to be better". Chicago Tribune. ארכיון ארכיון מהמקור מ-9 בספטמבר 2018. נבדק ב-8 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Williams, Trey; Verhoeven, Beatrice (16 ביולי 2018). "'Eighth Grade' Director on Why 'Uncomfortable' Car Scene Reflects 'Culture's Failure of These Kids'". The Wrap. ארכיון ארכיון מהמקור מ-9 בספטמבר 2018. נבדק ב-8 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ דוגמאות:
  21. ^ Ryan, Patrick (12 ביולי 2018). "Why that disturbing #MeToo moment in 'Eighth Grade' has everyone talking". USA Today. ארכיון ארכיון מהמקור מ-9 בספטמבר 2018. נבדק ב-8 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ Schwartz, Dana (20 ביולי 2018). "Eighth Grade: Dad trying to relate to his 13-year-old is most relatable scene of the year". Entertainment Weekly. ארכיון ארכיון מהמקור מ-9 בספטמבר 2018. נבדק ב-8 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Rao, Sonia (16 בספטמבר 2018). "Sensitive single dads raising daughters have taken over our movie screens". Daily Herald. ארכיון ארכיון מהמקור מ-17 בספטמבר 2018. נבדק ב-11 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Kang, Inkoo (23 ביולי 2018). "Eighth Grade Is a Great Movie About a Dad Who Is Hot". Slate.com. ארכיון ארכיון מהמקור מ-23 באוגוסט 2018. נבדק ב-8 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ 1 2 Schulman, Michael (2 ביולי 2018). "Bo Burnham's Age of Anxiety". The New Yorker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2 באוגוסט 2018. נבדק ב-3 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ 1 2 3 4 Blickley, Leigh (11 ביולי 2018). "That Time Bo Burnham Wrote A Sappy Letter To Enya For 'Eighth Grade'". The Huffington Post. ארכיון ארכיון מהמקור מ-4 בספטמבר 2018. נבדק ב-3 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ 1 2 3 4 5 Ryan, Patrick (10 ביולי 2018). "Why 'Eighth Grade' is the most painfully real middle-school movie you've ever seen". USA Today. ארכיון ארכיון מהמקור מ-4 בספטמבר 2018. נבדק ב-3 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Telford, Taylor (12 ביולי 2018). "Bo Burnham made a movie to work out his anxiety. It ended up explaining our Instagram age". The Washington Post. ארכיון ארכיון מהמקור מ-9 בספטמבר 2018. נבדק ב-8 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ 1 2 3 Burnham, Bo (2018). You're Not Alone: Life in Eighth Grade. Eighth Grade (Blu-ray). Elevation Pictures.
  30. ^ Menta, Anna (13 ביולי 2018). "Bo Burnham On 'Eighth Grade' And Why The Internet Makes Him Anxious". Newsweek. ארכיון ארכיון מהמקור מ-22 באוגוסט 2018. נבדק ב-8 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ 1 2 3 4 Burnham, Bo (2018). Eighth Grade audio commentary (Blu-ray). Elevation Pictures.
  32. ^ Hill, Logan (18 ביולי 2018). "Bo Burnham on 'Eighth Grade,' Anxiety and Why Social Media Is a Curse". Rolling Stone. ארכיון ארכיון מהמקור מ-4 בספטמבר 2018. נבדק ב-3 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ 1 2 3 Rubin, Rebecca (20 ביולי 2018). "Bo Burnham Wishes 'Eighth Grade' Wasn't Rated R". Variety. ארכיון ארכיון מהמקור מ-15 באוגוסט 2018. נבדק ב-3 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Beck, Julie (1 באוגוסט 2018). "In Middle School, 'You're Trying to Build a Parachute as You're Falling'". The Atlantic. ארכיון ארכיון מהמקור מ-4 בספטמבר 2018. נבדק ב-3 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Barnes, Brooks (3 במרץ 2018). "The Little Movie Studio That Could". The New York Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-17 ביוני 2018. נבדק ב-5 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ 1 2 Nemiroff, Perri (2018). "Bo Burnham & Elsie Fisher on 'Eighth Grade' and Avoiding Teen Tropes". Collider.com (Interview). ארכיון ארכיון מהמקור מ-23 באוגוסט 2018. נבדק ב-5 בספטמבר 2018. {{cite interview}}: (עזרה)
  37. ^ Johnson, Eric (30 ביולי 2018). "'Eighth Grade' director Bo Burnham is happy that a lot of people 'have no idea who I am'". Recode. ארכיון ארכיון מהמקור מ-31 ביולי 2018. נבדק ב-4 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  38. ^ 1 2 Fisher, Elsie; Bo, Burnham (2018). "Gucci! How 'Eighth Grade' Got Their Catch Phrase". Variety (Interview). ארכיון ארכיון מהמקור מ-6 בספטמבר 2018. נבדק ב-5 בספטמבר 2018. {{cite interview}}: (עזרה)
  39. ^ 1 2 Bahr, Lindsey (12 ביולי 2018). "Bo Burnham explores the awkwardness of 'Eighth Grade'". Los Angeles: Associated Press. ארכיון ארכיון מהמקור מ-24 באוגוסט 2018. נבדק ב-9 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ Bitran, Tara (12 ביולי 2018). "How Casting a Girl Kept Bo Burnham's 'Eighth Grade' Current". Variety. ארכיון ארכיון מהמקור מ-6 בספטמבר 2018. נבדק ב-5 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ 1 2 Juzwiak, Rich (23 ביולי 2018). "What Eighth Grade Means to Its Teen Stars". Jezebel.com. ארכיון ארכיון מהמקור מ-26 ביולי 2018. נבדק ב-6 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ Young, Susan (10 בינואר 2019). "Scene Stealer Jake Ryan Just Tried to Be Himself in 'Eighth Grade'". Variety. ארכיון ארכיון מהמקור מ-5 בינואר 2019. נבדק ב-4 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ 1 2 3 Goldblatt, Rochel Leah (19 ביולי 2018). "Suffern students talk about appearing in movie 'Eighth Grade' and being in eighth grade". The Journal News. ארכיון ארכיון מהמקור מ-10 בספטמבר 2018. נבדק ב-3 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ Dickerson, John; King, Gayle; Dickerson, John (23 ביולי 2018). "Bo Burnham talk about his new acclaimed coming of age film Eighth Grade". CBS This Morning (Interview). {{cite interview}}: (עזרה)
  45. ^ Zucker, Dave (25 ביולי 2018). "Spot the Local Scenery in Bo Burnham's Debut Film 'Eighth Grade'". Westchester Magazine. ארכיון ארכיון מהמקור מ-20 באוגוסט 2018. נבדק ב-9 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ Fisher, Elsie (2018). You're Not Alone: Life in Eighth Grade. Eighth Grade (Blu-ray). Elevation Pictures.
  47. ^ Loughrey, Clarisse (25 במאי 2018). "Bo Burnham's Eighth Grade finally tells the truth about growing up with the internet". The Independent. ארכיון ארכיון מהמקור מ-9 בספטמבר 2018. נבדק ב-8 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ 1 2 3 4 Mulcahey, Matt (17 ביולי 2018). "'Zooms are Totally Underutilized': Bo Burnham on Eighth Grade". Filmmaker Magazine. ארכיון ארכיון מהמקור מ-6 בספטמבר 2018. נבדק ב-6 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  49. ^ 1 2 Fisher, Elsie (2018). Eighth Grade audio commentary (Blu-ray). Elevation Pictures.
  50. ^ Erbland, Kate (12 ביולי 2018). "'Eighth Grade': How a Twentysomething Dude Made the Year's Best Film About Female Coming-of-Age". IndieWire. ארכיון ארכיון מהמקור מ-16 באוגוסט 2018. נבדק ב-6 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  51. ^ Geschwind, Max (10 באוגוסט 2018). "'Eighth Grade' Director, Star Talk 'Sexually Suggestive' Scenes, Casting 'Real-Life Kids'". The Hollywood Reporter. ארכיון ארכיון מהמקור מ-10 במאי 2019. נבדק ב-9 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  52. ^ Maddocks, Fiona (8 ביולי 2018). "Anna Meredith: 'Is it classical, is it pop? I don't really think about it that way'". The Guardian. ארכיון ארכיון מהמקור מ-7 בספטמבר 2018. נבדק ב-7 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  53. ^ Debruge, Peter (29 בנובמבר 2017). "Sundance Film Festival Unveils Full 2018 Features Lineup". Variety. Penske Business Media. ארכיון ארכיון מהמקור מ-30 בנובמבר 2017. נבדק ב-1 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  54. ^ "'My Own Feeling of Unease in Living with and on the Internet': Director Bo Burnham, Eighth Grade". Filmmaker Magazine. 19 בינואר 2018. ארכיון ארכיון מהמקור מ-6 בספטמבר 2018. נבדק ב-5 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  55. ^ Staff (18 באפריל 2018). "2018 San Francisco International Film Festival offers profound variety of films". The Daily Californian. ארכיון ארכיון מהמקור מ-7 בספטמבר 2018. נבדק ב-7 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  56. ^ Harris, Hunter (6 ביוני 2018). "SIFF 2018: The best of the fest's final weekend". Seattle Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-6 בספטמבר 2018. נבדק ב-5 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  57. ^ Harris, Hunter (14 במרץ 2018). "Eighth Grade Trailer: Being a Tween Right Now Looks Rough". Vulture.com. ארכיון ארכיון מהמקור מ-6 בספטמבר 2018. נבדק ב-5 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  58. ^ 1 2 Mendelson, Scott (4 באוגוסט 2018). "Friday Box Office: 'Teen Titans Go' Drops 66% As 'Incredibles 2' Passes 'The Dark Knight'". Forbes. ארכיון ארכיון מהמקור מ-30 בספטמבר 2018. נבדק ב-30 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  59. ^ 1 2 Axelrod, Josh (8 באוגוסט 2018). "'Eighth Grade' fights its R rating with free screenings Wednesday". CNN. ארכיון ארכיון מהמקור מ-22 באוגוסט 2018. נבדק ב-5 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  60. ^ Clinton, Alexanda (21 ביולי 2018). "Bo Burnham refused to edit R-rated 'Eighth Grade' into PG-13 and advises teenagers to 'sneak in'". Salon.com. ארכיון ארכיון מהמקור מ-23 באוגוסט 2018. נבדק ב-5 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ Examples:
  62. ^ Seely, Taylor (8 באוגוסט 2018). "Bo Burnham's 'Eighth Grade' isn't trying to teach you anything, and that's the beauty of it". USA Today. ארכיון ארכיון מהמקור מ-22 באוגוסט 2018. נבדק ב-6 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  63. ^ Porter, Ryan (26 ביולי 2018). "'Eighth Grade' directorsays film's 14A rating in Canada reflects ideal audience". Times Colonist. אורכב מ-המקור ב-6 בספטמבר 2018. נבדק ב-5 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ 1 2 D'Alessandro, Anthony (26 בספטמבר 2018). "'Eighth Grade' Graduates: Sony Pictures WW Takes Foreign As A24 Positions Bo Burnham's Indie Wonder For Awards Season". Deadline. ארכיון ארכיון מהמקור מ-26 בספטמבר 2018. נבדק ב-27 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  65. ^ Murray, Noel (28 בספטמבר 2018). "New video: 'Eighth Grade' is a sublime and profound look at the world of a young teen". Los Angeles Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-4 באוקטובר 2018. נבדק ב-7 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ Bentley, Rick (4 באוקטובר 2018). "New on DVD Oct. 9: Have no reservations about 'Hotel Artemis' on DVD". Providence Journal. ארכיון ארכיון מהמקור מ-6 באוקטובר 2018. נבדק ב-7 באוקטובר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  67. ^ Staff (19 בפברואר 2019). "Le charme de Robert Redford opère toujours: nos critiques des sorties cinéma". Le Soir (בצרפתית). ארכיון ארכיון מהמקור מ-10 במאי 2019. נבדק ב-9 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  68. ^ Staff (21 בפברואר 2019). "Deze films draaien vanaf deze week in de bioscoop (week 8)". Nu.nl (בהולנדית). ארכיון ארכיון מהמקור מ-10 במאי 2019. נבדק ב-9 במאי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  69. ^ White, James (28 בינואר 2018). "UK Trailer For Eighth Grade". Empire. ארכיון ארכיון מהמקור מ-8 בפברואר 2019. נבדק ב-25 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  70. ^ Brady, Tara (25 בפברואר 2019). "Bo Burnham takes to red carpet for Irish premiere of 'Eighth Grade'". Irish Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-26 בפברואר 2019. נבדק ב-25 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  71. ^ Kelley, Sonaiya (16 ביולי 2018). "'Screenscaper' collapses as 'Hotel' Soars". The Los Angeles Times. {{cite news}}: (עזרה)
  72. ^ Fuster, Jeremy (15 ביולי 2018). "'Eighth Grade' Lights Up Indie Box Office With Best Per Screen Average of 2018". The Wrap. ארכיון ארכיון מהמקור מ-15 באוגוסט 2018. נבדק ב-30 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  73. ^ D'Alessandro, Anthony (15 ביולי 2018). "'Skyscraper' Up In Flames With $24M+ As 'Hotel Transylvania 3' Books $42M+ Weekend Voyage". Deadline Hollywood. Penske Business Media. ארכיון ארכיון מהמקור מ-15 ביולי 2018. נבדק ב-15 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  74. ^ Rubin, Rebecca (30 בספטמבר 2018). "'Free Solo' Documentary Climbs Indie Box Office With Best Screen Average of 2018". Variety. ארכיון ארכיון מהמקור מ-30 בספטמבר 2018. נבדק ב-30 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  75. ^ Brooks, Brian (22 ביולי 2018). "'McQueen' Stylish And 'Blindspotting' Solid In Debuts, 'Eighth Grade' Gets High Marks In Week 2 – Specialty Box Office". Deadline Hollywood. ארכיון ארכיון מהמקור מ-30 בספטמבר 2018. נבדק ב-4 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  76. ^ D'Alessandro, Anthony (29 ביולי 2018). "'Mission' Accomplished: 'Fallout' $61M+ Opening Reps Record For Tom Cruise Franchise – Sunday". Deadline Hollywood. Penske Business Media. ארכיון ארכיון מהמקור מ-29 ביולי 2018. נבדק ב-29 ביולי 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  77. ^ McClintock, Pamela (6 באוגוסט 2018). "'Eighth Grade': Free Screenings Across Country Won't Enforce R-Rating". The Hollywood Reporter. ארכיון ארכיון מהמקור מ-20 באוגוסט 2018. נבדק ב-30 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  78. ^ Clark, Travis (16 באוגוסט 2018). "The 7 highest-grossing indie movies at the US box office this summer". Business Insider. ארכיון ארכיון מהמקור מ-20 באוגוסט 2018. נבדק ב-30 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  79. ^ "Eighth Grade (2018)". Rotten Tomatoes. Fandango. ארכיון ארכיון מהמקור מ-16 באוגוסט 2018. נבדק ב-10 ביולי 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  80. ^ "Eighth Grade Reviews". Metacritic. CBS Interactive. ארכיון ארכיון מהמקור מ-26 ביולי 2018. נבדק ב-6 באוגוסט 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  81. ^ Roeper, Richard (18 ביולי 2018). "'Eighth Grade' brilliantly captures the agony and ecstasy of adolescence". Chicago Sun-Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-5 בספטמבר 2018. נבדק ב-4 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  82. ^ Burr, Ty (18 ביולי 2018). "'Eighth Grade' is a middle school marvel". The Boston Globe. ארכיון ארכיון מהמקור מ-5 בספטמבר 2018. נבדק ב-4 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  83. ^ Dargis, Manohla (11 ביולי 2018). "Review: All the Feels, Hurts and Laughs of 'Eighth Grade'". The New York Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-16 באוגוסט 2018. נבדק ב-6 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  84. ^ Hornaday, Ann (19 ביולי 2018). "'Eighth Grade' has given us a new iconic teenage heroine for the ages". The Washington Post. ארכיון ארכיון מהמקור מ-5 בספטמבר 2018. נבדק ב-4 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  85. ^ Travers, Peter (11 ביולי 2018). "'Eighth Grade' Review: Tender Take on Teen Angst Is Flat-Out Triumph". Rolling Stone. ארכיון ארכיון מהמקור מ-5 בספטמבר 2018. נבדק ב-4 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  86. ^ Fry, Naomi (1 באוגוסט 2018). "The Cringey Teen Spirit of 'Eighth Grade'". The New Yorker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-19 בספטמבר 2018. נבדק ב-6 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  87. ^ Di Placido, Dani (5 באוגוסט 2018). "'Eighth Grade' Review: Coming-Of-Age In The Modern World". Forbes. ארכיון ארכיון מהמקור מ-7 בספטמבר 2018. נבדק ב-6 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  88. ^ Phillips, Michael (16 ביולי 2018). "'Eighth Grade' review: Hello 12, hello 13, hello 'likes' in the age of techno-anxiety". Chicago Tribune. ארכיון ארכיון מהמקור מ-7 בספטמבר 2018. נבדק ב-7 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  89. ^ Chang, Justin (11 ביולי 2018). "Review: Bo Burnham's 'Eighth Grade' is a beautifully honest portrait of adolescent girlhood". The Los Angeles Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-22 באוגוסט 2018. נבדק ב-4 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  90. ^ Nashawaty, Chris (10 ביולי 2018). "Bo Burnham's Eighth Grade is heartbreaking, heartwarming, and a total charmer: EW review". Entertainment Weekly. ארכיון ארכיון מהמקור מ-5 בספטמבר 2018. נבדק ב-4 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  91. ^ Dowd, A.A. (12 ביולי 2018). "Eighth grade sucks. Eighth Grade doesn't". The A.V. Club. ארכיון ארכיון מהמקור מ-7 בספטמבר 2018. נבדק ב-7 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  92. ^ Hartlaub, Peter (19 ביולי 2018). "'Eighth Grade' is an authentic, compassionate debut film from Bo Burnham". SF Gate. ארכיון ארכיון מהמקור מ-22 באוגוסט 2018. נבדק ב-7 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  93. ^ Lee, Benjamin (11 ביולי 2018). "Eighth Grade review – adolescence is excruciating in finely observed gem". The Guardian. ארכיון ארכיון מהמקור מ-22 באוגוסט 2018. נבדק ב-6 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  94. ^ Examples:
  95. ^ @MollyRingwald (25 ביולי 2018). "I just saw @eighthgrademov and thought it was the best film about adolescence I've seen in a long time. Maybe ever" (Tweet) – via Twitter. {{cite web}}: (עזרה)
  96. ^ Stevens, Heidi (26 ביולי 2018). "'Eighth Grade' is the anti-'Breakfast Club,' and I'm here for it". Chicago Tribune. ארכיון ארכיון מהמקור מ-10 בספטמבר 2018. נבדק ב-9 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  97. ^ Examples:
  98. ^ Chitwood, Adam (13 ביולי 2018). "'Eighth Grade' Review: Bo Burnham's Directorial Debut Is Awkward AF". Collider.com. ארכיון ארכיון מהמקור מ-7 במאי 2018. נבדק ב-6 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  99. ^ Brody, Richard. "Eighth Grade". The New Yorker. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2 באוגוסט 2018. נבדק ב-4 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  100. ^ Laich, Molly (2 באוגוסט 2018). "The unbearable heaviness of Bo Burnham's 'Eighth Grade'". Missoula Independent. ארכיון ארכיון מהמקור מ-5 בספטמבר 2018. נבדק ב-4 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  101. ^ Erbland, Kate (16 בנובמבר 2018). "2019 Independent Spirit Awards Nominees, 'Eighth Grade' & 'We the Animals' Lead". IndieWire. ארכיון ארכיון מהמקור מ-17 בנובמבר 2018. נבדק ב-16 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  102. ^ Staff (23 בפברואר 2019). "2019 Indie Spirit Awards Winners: Complete List (Updating Live)". Variety. ארכיון ארכיון מהמקור מ-24 בפברואר 2019. נבדק ב-23 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  103. ^ Kaufman, Amy (6 בדצמבר 2018). "Elsie Fisher of 'Eighth Grade' on scoring her first Golden Globe nomination and her social media reaction". Los Angeles Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-7 בדצמבר 2018. נבדק ב-7 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  104. ^ Buchanan, Kyle (6 בדצמבר 2018). "Golden Globes' Biggest Snubs: 'Widows' and 'First Man' Take Hits". The New York Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-7 בדצמבר 2018. נבדק ב-7 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  105. ^ Wagmeister, Elizabeth (26 בנובמבר 2018). "'The Rider' Wins Best Feature at Gotham Awards (Complete Winners List)". Variety. ארכיון ארכיון מהמקור מ-27 בנובמבר 2018. נבדק ב-26 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  106. ^ 1 2 Sharf, Zack (27 בנובמבר 2018). "National Board of Review 2018 Winners: 'Green Book' Named Best Film, Lady Gaga Best Actress". Indiewire. ארכיון ארכיון מהמקור מ-27 בנובמבר 2018. נבדק ב-27 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  107. ^ 1 2 Chitwood, Adam (4 בדצמבר 2018). "AFI Reveals Its Top 10 Films of 2018, Including 'Black Panther' and 'Eighth Grade'". Collider.com. ארכיון ארכיון מהמקור מ-5 בדצמבר 2018. נבדק ב-4 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  108. ^ "2018 Nominations Ballot" (PDF). International Press Academy. 28 בנובמבר 2018. ארכיון (PDF) ארכיון מהמקור מ-30 בנובמבר 2018. נבדק ב-2 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  109. ^ 1 2 Tapley, Kristopher (13 בינואר 2019). "Critics' Choice Awards: Winners and Nominees". Variety. ארכיון ארכיון מהמקור מ-14 בינואר 2019. נבדק ב-13 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  110. ^ Staff (2 בפברואר 2019). "DGA Awards: The Complete Winners List (Updating Live)". Variety. ארכיון ארכיון מהמקור מ-3 בפברואר 2019. נבדק ב-2 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  111. ^ Erbland, Kate (17 בפברואר 2019). "Writers Guild Awards 2019: Full Winners List (Updating Live)". IndieWire. ארכיון ארכיון מהמקור מ-18 בפברואר 2019. נבדק ב-17 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  112. ^ "2018 EDA Award Nominees". Alliance of Women Film Journalists. ארכיון ארכיון מהמקור מ-21 בדצמבר 2018. נבדק ב-21 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  113. ^ Whittaker, Richard (28 בדצמבר 2018). "Austin Film Critics Release 2018 Awards Nominee Lists". Austin Chronicle. ארכיון ארכיון מהמקור מ-31 בדצמבר 2018. נבדק ב-31 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  114. ^ Whittaker, Richard (7 בינואר 2019). "Austin Film Critics Association Announces 2018's Best Films and More". Austin Chronicle. ארכיון ארכיון מהמקור מ-8 בינואר 2019. נבדק ב-8 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  115. ^ Burr, Ty (16 בדצמבר 2018). "Boston Society of Film Critics announces winners". Boston Globe. ארכיון ארכיון מהמקור מ-17 בדצמבר 2018. נבדק ב-17 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  116. ^ "2018 Chicago Film Critics Association Awards". Chicago Film Critics Association. 8 בדצמבר 2018. ארכיון ארכיון מהמקור מ-9 בדצמבר 2018. נבדק ב-9 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  117. ^ Holt, Jo Ann (17 בדצמבר 2018). "Dallas-Fort Worth Film Critics Name 'A Star is Born' Best Film of 2018". Focus Daily News. ארכיון ארכיון מהמקור מ-18 בדצמבר 2018. נבדק ב-19 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  118. ^ "The 2018 Detroit Film Critics Society Awards Nominations". Detroit Film Critics Society. 30 בנובמבר 2018. ארכיון ארכיון מהמקור מ-1 בדצמבר 2018. נבדק ב-1 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  119. ^ "Detroit critics name 'Eighth Grade' year's best film". The Detroit News. 3 בדצמבר 2018. ארכיון ארכיון מהמקור מ-4 בדצמבר 2018. נבדק ב-3 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  120. ^ Staff (2 בפברואר 2019). "DGA Awards: The Complete Winners List (Updating Live)". Variety. ארכיון ארכיון מהמקור מ-3 בפברואר 2019. נבדק ב-2 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  121. ^ Morgenstern, Hans. "2018 FFCC Winners". Florida Film Critics Circle. ארכיון ארכיון מהמקור מ-22 בדצמבר 2018. נבדק ב-21 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  122. ^ "2018 Awards". Georgia Film Critics Association. ארכיון ארכיון מהמקור מ-13 בינואר 2019. נבדק ב-24 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  123. ^ Staff (6 בדצמבר 2018). "'Vice,' 'The Assassination of Gianni Versace' lead 2019 Golden Globe nominations". Los Angeles Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-6 בדצמבר 2018. נבדק ב-6 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  124. ^ "Nominees Revealed For The 20th Annual Golden Trailer Awards As The Industry Honors And Celebrates The Best In Motion Picture & Television Marketing". PR Newswire. 9 במאי 2019. ארכיון ארכיון מהמקור מ-9 ביוני 2019. נבדק ב-26 בספטמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  125. ^ Wagmeister, Elizabeth (26 בנובמבר 2018). "'The Rider' Wins Best Feature at Gotham Awards (Complete Winners List)". Variety. ארכיון ארכיון מהמקור מ-27 בנובמבר 2018. נבדק ב-26 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  126. ^ The Hollywood Reporter staff (10 בינואר 2019). "2019 Guild of Music Supervisors Awards: Complete Winners List". Billboard. ארכיון ארכיון מהמקור מ-15 בפברואר 2019. נבדק ב-14 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  127. ^ "Truly Moving Picture Award". Heartland Film. ארכיון ארכיון מהמקור מ-29 באוקטובר 2018. נבדק ב-28 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  128. ^ Vonder Haar, Pete (17 בדצמבר 2018). "Houston Film Critics Society Announces 2018 Awards Nominations". Houston Press. ארכיון ארכיון מהמקור מ-18 בדצמבר 2018. נבדק ב-18 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  129. ^ Staff (23 בפברואר 2019). "2019 Indie Spirit Awards Winners: Complete List (Updating Live)". Variety. ארכיון ארכיון מהמקור מ-24 בפברואר 2019. נבדק ב-23 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  130. ^ Christian Blauvelt; Eric Kohn (17 בדצמבר 2018). "2018 Critics Poll: The Best Films and Performances According to Over 200 Critics From Around the World". IndieWire. ארכיון ארכיון מהמקור מ-19 בדצמבר 2018. נבדק ב-24 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  131. ^ Nolfi, Joey. "Roma, Regina Hall storm 2018 New York Film Critics Circle awards as winners announced". Entertainment Weekly. ארכיון ארכיון מהמקור מ-30 בנובמבר 2018. נבדק ב-29 בנובמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  132. ^ Nordyke, Kimberly (9 בדצמבר 2018). "'Roma' Voted Best Picture by New York Film Critics Online". The Hollywood Reporter. ארכיון ארכיון מהמקור מ-11 בדצמבר 2018. נבדק ב-11 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  133. ^ "2018 Awards (22nd Annual)". Online Film Critics Society. 2 בינואר 2018. ארכיון ארכיון מהמקור מ-2 בינואר 2019. נבדק ב-2 בינואר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  134. ^ "2018 San Diego Film Critics Society's Award Nominations". San Diego Film Critics Society. 7 בדצמבר 2018. ארכיון ארכיון מהמקור מ-7 בדצמבר 2018. נבדק ב-10 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  135. ^ "2018 San Diego Film Critics Society Award Winners". San Diego Film Critics Society. 10 בדצמבר 2018. אורכב מ-המקור ב-10 בדצמבר 2018. נבדק ב-10 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  136. ^ "2018 San Francisco Film Critics Circle Awards". San Francisco Film Critics Circle. 7 בדצמבר 2018. אורכב מ-המקור ב-10 בדצמבר 2018. נבדק ב-12 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  137. ^ Mancini, Vince (9 ביולי 2018). "Bo Burnham's 'Eighth Grade' Is So Good At Evoking Junior High It Might Give You PTSD". Uproxx. ארכיון ארכיון מהמקור מ-5 בספטמבר 2018. נבדק ב-5 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  138. ^ McNary, Dave (11 בדצמבר 2018). "Yalitza Aparicio, Sam Elliott, Elsie Fisher Selected for Santa Barbara Festival Honor". Variety. ארכיון ארכיון מהמקור מ-12 בינואר 2019. נבדק ב-18 בינואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  139. ^ "2018 Nominations Ballot" (PDF). International Press Academy. 28 בנובמבר 2018. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2018-11-30. נבדק ב-2 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  140. ^ Macdonald, Moira (17 בדצמבר 2018). "Seattle film critics name 'Roma' best movie of 2018". Seattle Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-18 בדצמבר 2018. נבדק ב-17 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  141. ^ Macdonald, Moira (11 ביוני 2018). "It's a wrap: Seattle International Film Festival gives awards to 'Eighth Grade,' Mr. Rogers documentary". Seattle Times. ארכיון ארכיון מהמקור מ-27 ביולי 2018. נבדק ב-5 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  142. ^ "Annual StLFCA Awards". St. Louis Film Critics Association. 9 בדצמבר 2018. ארכיון ארכיון מהמקור מ-10 בדצמבר 2018. נבדק ב-11 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  143. ^ Wiseman, Andreas (4 ביוני 2018). "Sundance London: Comedy 'Eighth Grade', Gender Equality Doc 'Half The Picture' Scoop Prizes". Deadline Hollywood. ארכיון ארכיון מהמקור מ-5 בספטמבר 2018. נבדק ב-5 בספטמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  144. ^ "Toronto Film Critics Association Announces 2018 Awards". Toronto Film Critics Association. 10 בדצמבר 2018. ארכיון ארכיון מהמקור מ-11 בדצמבר 2018. נבדק ב-11 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  145. ^ Cabrita, Josh (14 בדצמבר 2018). "2019 Nominees Announced". Vancouver Film Critics Circle. ארכיון ארכיון מהמקור מ-15 בדצמבר 2018. נבדק ב-14 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  146. ^ Marr, Rhuaridh (3 בדצמבר 2018). "'Roma,' 'A Star Is Born' lead winners at DC Film Critics awards". Metro Weekly. ארכיון ארכיון מהמקור מ-4 בדצמבר 2018. נבדק ב-4 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  147. ^ Butler, Karen (15 בדצמבר 2018). "Women Film Critics Circle: 'Favourite' is 2018's Best Film About Women". United Press International. ארכיון ארכיון מהמקור מ-17 בדצמבר 2018. נבדק ב-22 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  148. ^ Erbland, Kate (17 בפברואר 2019). "Writers Guild Awards 2019: Full Winners List (Updating Live)". IndieWire. ארכיון ארכיון מהמקור מ-18 בפברואר 2019. נבדק ב-17 בפברואר 2019. {{cite web}}: (עזרה)