דירה להשכיר

דירה להשכיר
מידע כללי
מאת	לאה גולדברג
איורים	רות שלוס, שושנה היימן, שמואל כץ
שפת המקור	עברית
סוגה	סיפור ילדים
הוצאה
הוצאה	ספרית פועלים
הוצאה בשפת המקור	הוצאת ספרית פועלים
תאריך הוצאה	1959
מספר עמודים	56
קישורים חיצוניים
הספרייה הלאומית	001172499, 002328847, 002804722, 003670582

ערך זה עוסק בספר ילדים מאת לאה גולדברג. אם התכוונתם לחברה ממשלתית לדיור, ראו דירה להשכיר (חברה ממשלתית).

דירה להשכיר הוא ספר ילדים מפורסם של הסופרת והמשוררת העברית לאה גולדברג. בספר מופיעים שלושה סיפורים: "דירה להשכיר", "כך ולא כך" (על פי סיפור מאת קורניי צ'וקובסקי) ו"מעשה בשלושה אגוזים".

לראשונה הופיע הסיפור המרכזי בספר, "דירה להשכיר", בעיתון "משמר לילדים" ב-22 באוקטובר 1948 עם איוריה של רות שלוס^[1]. אחר כך יצא לאור כספר בספריית "חלון" של ספריית פועלים ב-1959, עם איורים של שושנה היימן^[2]. הזרז לפרסומו של הספר בשנת 1959 היו אירועי ואדי סאליב^[3].

ב-1970 יצא הספר במהדורה חדשה בספרית פועלים, עם איורים של המאייר שמואל כץ וזו המהדורה המוכרת שלו - הסיפור "דירה להשכיר" הופיע אז יחד עם עוד שני סיפורים שפורסמו קודם לכן בנפרד בספריית "חלון" - "כך ולא כך" (שאויר במקור על ידי אודרי ברגנר) ו"מעשה בשלושה אגוזים" (שאויר במקור על ידי אריה נבון)^[4].

למרות השנים הרבות שחלפו מאז פרסומו, גם במאה ה-21 הספר נמצא לעיתים ברשימת רבי המכר בתחום ספרות הילדים והנוער בישראל.

בשנת 2000 יצא לאור בהודו תרגום לאנגלית של הספר, מעשה ידיה של ברכה קפלן, עם איורים בסגנון הודי, בהוצאת קרן הספרים הלאומית של הודו.^[5] ברי פרייזינגר ואסף לבבי תרגמו את הספר לאנגלית ב-2019.

דירה להשכיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

תקציר הסיפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר מתאר את קורותיו של בניין דירות בן חמש קומות. בכל קומה גר דייר שונה ממשפחת בעלי החיים: תרנגולת, קוקייה, חתולה וסנאית.

האיזון העדין מופר בשעה שהעכבר מפנה את הדירה העליונה בבניין וכך נותרת דירה להשכרה. חיות שונות (נמלה, ארנבת, חזיר וזמיר) שוקלות לשכור אותה. בפני הקורא נחשפים השוכרים האפשריים בשל התנגדותם לאחד מהדיירים הנוכחיים, כשכל שוכר אפשרי מסרב לשכור את הדירה בשל דייר נוכחי אחר. למשל:

הנמלה החרוצה לא מחבבת את התרנגולת העצלה.
הארנבת, שיש לה יותר ילדים, לא מחבבת את הקוקייה מפקירת הבנים.
החזיר הלבן לא מחבב את החתולה הכושית.
הזמיר העדין והשקט לא מחבב את הסנאית הרועשת.

לבסוף שוכרת את הדירה היונה, על אף שהדירה אינה לרוחה, משום שכדבריה "השכנים טובים בעיניה".

הסיפור זכה להלחנה של פרופ' יחזקאל בראון בה הוא מתאר כל דמות ואופיה בעזרת מנגינות.

משמעויות סמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטריאוטיפים ודעות קדומות - הספר מציג הדגמת קונפליקט בין-תרבותי המתבטא בסטריאוטיפים ובדעות קדומות המיוצגים על ידי החיות השונות המתגוררות במגדל (התרנגולת השמנה, החתולה ה"כושית" וכדומה), ומתוך כך מביא להבנה שסטריאוטיפים ודעות קדומות מובילים להיעדר תקשורת, לקונפליקט, לעוינות ולסכסוכים. הדיירת שבוחרת לגור בדירה היא כאמור יונה, סמל השלום.
מוטיב הבית - מוצג בין השאר באמצעות היונה והעכבר. בסיפור זה היונה מסמלת את הרצון והתשוקה לשוב הביתה. ד"ר שמעונה פוגל משווה במאמרה את היונה שבסיפור לבני ישראל אשר הצליחו להגיע לארץ ישראל לאחר זמן ארוך למרות הקשיים והבעיות. פוגל טוענת גם כי באמצעות סיפור זה מציגה גולדברג שיח בין תרבותי בעזרת הדגשת סטריאוטיפים אשר יוצרים מחלוקת ועיוות של דמויות, כדי לייצג את קיבוץ הגלויות בארץ ואת הניגוד הנוצר מתהליך זה. אותם ניגודים תרבותיים ופוליטיים אשר נוצרו, מאוגדים בזכות בית משותף, ארץ ישראל^[6].

עיבודים למדיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1992 יצא סרט מונפש קצר שמבוסס על הסיפור, אשר הופיע בקלטת הווידאו "להיטים מצוירים משלנו" יחד עם סרטים שמבוססים על הסיפורים "מיץ פטל" ו"הכינה נחמה".

משנת 2000 ועד היום עולה בישראל הצגת הילדים "דירה להשכיר" בהפקת התיאטרון שלנו.

כך ולא כך[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיפור השני בספר, "כך ולא כך", הילדה ענת מבקשת מאביה שיצייר לה דוד, כלב, בית ואפרוח. אביה משבש את הציורים במכוון, וענת נאלצת להסביר לו את חוסר ההיגיון בציוריו. הסיפור מבוסס על יצירה של הסופר הרוסי, קורניי צ'וקובסקי, ועובד על ידי לאה גולדברג.

הסיפור נדפס במקור בשנת 1959, כספרון ב"ספרית חלון" של הוצאת ספרית הפועלים, עם איוריה של אודרי ברגנר.

מעשה בשלושה אגוזים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסיפור מתאר בתחילתו גמד קטן ביער גדול. הגמד מארח בביתו את שכנו הסנאי עד בוא האביב בתמורה לשלושה אגוזים בגדלים שונים. אף על פי שלכאורה, שלושת האגוזים אינם בעלי ערך - משתכנע הגמד לקבל אותם כשכר דירה משום שהסנאי מספר לו שבשלושת האגוזים טמון כוח סודי המסוגל להפוך את האוחז בהם למאושר. כמו כן, יש ביכולתם להציל מסכנה - ורק אז יתגלה טיבם האמיתי.

הגמד שומר על האגוזים מכל משמר כעל אוצר.

יום אחד מגלה הגמד כי היער בו הוא גר מועד לכריתה בפקודת השר. הגמד מנהל משא ומתן עם חוטבי העצים, ומשכנע אותם לקבל את שלושת האגוזים הקסומים במקום שקל אחד שהובטח לכל אחד מהם. הם מסכימים, לוקחים את האגוזים והולכים. היער ניצל. הגמד מאושר ורוקד מרוב שמחה. הוא הבין את סוד האגוזים.

השר שזקוק לעצי היער על מנת לבנות ארמון לאהובתו, כועס על כך שהוראתו לא מולאה. הוא טוען שנערתו לא תנשא לו אלא אם יבנה לה ארמון מפואר. האנשים מספרים לו על אוצר מופלא יותר מן הארמון הנמצא ברשותם. אוצר אשר אם יעניק אותו לאהובתו, תתרצה היא מיד ותנשא לו. הם מספרים לו על האגוזים הקסומים ומוכנים למכור לו אותם תמורת שני שקלים לכל אחד מהם. השר מסכים, והאנשים מאושרים ומבסוטים (כך במקור). גם הם פיצחו את סוד האגוזים.

אהובתו של השר מתאכזבת על שלא קיבלה את הארמון המפואר אותו ביקשה והיא מסרבת להינשא לשר. אז מציע השר לנערתו את אגוזיו הקסומים - היא נעתרת מיד וללא תנאים. הנישואים גורמים אושר רב לשניהם. אשת השר מטמינה את האגוזים ושוכחת מהם.

האגוזים מתגלים שוב על ידי בנם המשותף שש שנים מאוחר יותר. הוא מחטט בארונות ומכיוון שאין איש בנמצא לספר לו על הקסם באגוזים, הוא מחליט פשוט לאכול אותם. גם הוא מאושר.

השיר החוזר בסיפור: "היה היו שלושה אגוזים, ובהם שלושה סודות ורזים. והיה-כל מי שיפתור את סודם, אין כמותו מאושר בעולם."

בפברואר 2017 התזמורת הפילהרמונית הישראלית הציגה לראשונה את האופרה "מעשה בשלושה אגוזים", המבוססת על עלילת הסיפור. יוני רכטר הלחין, וגם ביסס את הליברית על פי הספר ובתוספת חמישה שירים אחרים של גולדברג.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילה אמיתי, "מגדל הפעמון: קריאת התעוררות סוציאל-פמיניסטית ב'דירה להשכיר' ללאה גולדברג", ספרות ילדים ונוער 132, אוגוסט 2011
זיוה שמיר, על יונה ועל נער: החתירה לשלום בספרות הילדים העברית, ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2017, פרק שביעי: בעמק יפה בין הרים ושדות, עמ' 196–233.