ככלות ייני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ככלות ייני

כִּכְלוֹת יֵינִי תֵּרַד עֵינִי / פַּלְגֵי מַיִם פַּלְגֵי מָיִם.

שִׁבְעִים הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים / וְיַכְחִידוּם תִּשְׁעִים שָׂרִים
שָׁבְתוּ שִׁירִים כִּי פֶה שָׁרִים / מָלֵא מַיִם מָלֵא מָיִם.

לֶחֶם לָאֹכֵל אֵיךְ יִטְעַם / אוֹ אֵיךְ אֶל חֵךְ מַאֲכָל יִנְעַם
עֵת בַּגְּבִיעִים לִפְנֵי הָעָם/ יֻתַּן מַיִם יֻתַּן מָיִם.

מֵי יַם סוּף בֶּן עַמְרָם הוֹבִישׁ / וִיאוֹרֵי מִצְרַיִם הִבְאִישׁ
אָכֵן פִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ / יִזַּל מַיִם יִזַּל מָיִם.

הִנְנִי רֵע לִצְפַרְדֵּעַ / עִמּוֹ אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ
כִּי כָמוֹהוּ פִּי יוֹדֵעַ / שִׁיר הַמַּיִם שִׁיר הַמָּיִם.

נָזִיר יִהְיֶה לִפְנֵי מוֹתוֹ / כִּבְנֵי רֵכָב יִהְיֶה דָּתוֹ
יִהְיוּ בָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ / שׁוֹאֲבֵי מַיִם שׁוֹאֲבֵי מָיִם.

(גָּדְלוֹ וְתִפְאַרְתּוֹ יִהְיֶה לָאָיִן עַל כִּי הִשְׁבִּית מְשׂוֹשׂ יַיִן וּבְיוֹם הִוָּלְדוֹ זָכְרֵהוּ לַחַיִּין עִם כּוֹס יַיִן מָהוּל בַּמָּיִם[1])

כִּכְלוֹת יֵינִי (או "שיר המים") הוא שיר המיוחס לרבי שלמה אבן גבירול המושר בכמה קהילות במשתה פורים.

הרקע לכתיבת השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסופר על אחד מעשירי קורדובה בשם משה שעשה משתה והשקה את אורחיו ביין מהול במים, המשורר – שנכח באירוע – החליט לכתוב 'קינה' על היין שנמהל במים. יש שכתבו שסיבת הקינה הייתה מחמת שנגמר היין, ונאלצו לשתות מים[2].

מבנה ותוכן השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר כתוב במשקל כמותי: שמונה תנועות בכל צלע (לא כולל שוואים).

המשורר פותח באמירה הומוריסטית כי כשיכלה יינו תרד עינו פלגי מים (נחלי מים, ע״פ איכה ג), ובהמשך מקונן על הכחדת שבעים הגיבורים ('יין' בגימטריה שבעים) בידי תשעים שרים ('מים' בגימטריה תשעים), דבר שגרם לכך שלא ישוררו בסעודה, כי הפה השרים מלא מים במקום יין.

הוא מתאונן על כך שלא יערבו לחיכו כל המאכלים בהיעדר יין. ומדמה את המארח שנקרא משה, למשה רבינו שהוביש את ים סוף, שהוביש את היין בסעודתו, אך פיו מלא דברי רהב ('יזל מים').

המשורר משווה עצמו לצפרדע שאף היא שוכנת במים, ויחדיו הם משוועים לעזרה.

השיר מסתיים בקללה חמה למארח, כי יהיה לפני מותו נזיר מיין כבני רכב שאביהם צייוה עליהם שינזרו מהיין[3], ויורשיו יהיו לשואבי מים.

מחבר השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל לזהות את מחבר השיר עם רבי שלמה אבן גבירול זאת לפי המשקל והאקרוסטיכון (שלמה), עם זאת רבים מפקפקים בייחוס זה ומציעים לייחס את השיר לשלמה אחר, ולאו דווקא לרבי שלמה אבן גבירול.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מופיע באחד הנוסחים, ראו בספר ביכורי העתים, מנוסח זה נראה כי הטענה הייתה על כך שבעל הבית עירב מים ביין, ולא על כך שהיין נגמר
  2. ^ למשל בספר שירת החול העברית בספרד המוסלמית
  3. ^ ספר ירמיהו, פרק ל"ה