ככלות ייני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ככלות ייני

כִּכְלוֹת יֵינִי תֵּרַד עֵינִי / פַּלְגֵי מַיִם פַּלְגֵי מָיִם.

שִׁבְעִים הֵמָּה הַגִּבּוֹרִים / וְיַכְחִידוּם תִּשְׁעִים שָׂרִים
שָׁבְתוּ שִׁירִים כִּי פֶה שָׁרִים / מָלֵא מַיִם מָלֵא מָיִם.

לֶחֶם לָאֹכֵל אֵיךְ יִטְעַם / אוֹ אֵיךְ אֶל חֵךְ מַאֲכָל יִנְעַם
עֵת בַּגְּבִיעִים לִפְנֵי הָעָם/ יֻתַּן מַיִם יֻתַּן מָיִם.

מֵי יַם סוּף בֶּן עַמְרָם הוֹבִישׁ / וִיאוֹרֵי מִצְרַיִם הִבְאִישׁ
אָכֵן כִּי זֶה משֶׁה הָאִישׁ / יִזַּל מַיִם יִזַּל מָיִם.

הִנְנִי רֵע לִצְפַרְדֵּעַ / עִמּוֹ אֶזְעַק וַאֲשַׁוֵּעַ
כִּי כָמוֹהוּ פִּי יוֹדֵעַ / שִׁיר הַמַּיִם שִׁיר הַמָּיִם.

נָזִיר יִהְיֶה לִפְנֵי מוֹתוֹ / כִּבְנֵי רֵכָב יִהְיֶה דָּתוֹ
יִהְיוּ בָנָיו וּבְנֵי בֵּיתוֹ / שׁוֹאֲבֵי מַיִם שׁוֹאֲבֵי מָיִם.

כִּכְלוֹת יֵינִי (או "שיר המים") הוא שיר המיוחס לרבי שלמה אבן גבירול המושר בכמה קהילות במשתה פורים.

הרקע לכתיבת השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מסופר על אחד מעשירי קורדובה בשם משה שעשה משתה והשקה את אורחיו ביין מהול במים, המשורר – שנכח באירוע – החליט לכתוב 'קינה' על היין שנמהל במים.

מבנה השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר כתוב במשקל כמותי: שמונה תנועות בכל צלע (לא כולל שוואים). המשורר פותח באמירה הומוריסטית כי כשיכלה יינו תרד עינו פלגי מים (נחלי מים, ע״פ איכה ג), ובהמשך מקונן על הכחדת שבעים הגיבורים ('יין' בגימטריה שבעים) בידי תשעים שרים ('מים' בגימטריה תשעים). השיר מסתיים בקללה חמה למארח, כי יהיה לפני מותו נזיר מיין ויורשיו יהיו לשואבי מים.

מחבר השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקובל לזהות את מחבר השיר עם רבי שלמה אבן גבירול זאת לפי המשקל והאקרוסטיכון (שלמה), עם זאת רבים מפקפקים בייחוס זה ומציעים לייחס את השיר לשלמה אחר, ולאו דווקא לרבי שלמה אבן גבירול.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]