בית הסוהר דמון
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | בית סוהר |
| מיקום | הכרמל, דרומית לחיפה |
| קואורדינטות | 32°43′59″N 35°01′21″E / 32.733°N 35.0225°E |
|
(למפת הגליל המערבי רגילה)   בית הסוהר דמון | |
  | |
בית הסוהר דמון הוא בית סוהר השוכן על הר הכרמל.
בית הסוהר נבנה על אתרו של יישוב קדום מהתקופה הביזנטית בשם "ח'רבת א-דמון". בחצר הכלא התגלתה רצפת פסיפס, בורות קברים חצובים ושברי עמודים.[1]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בית הסוהר דמון הוקם בשנת 1953 על אדמות שהיו שייכות לחברת "קרמאן, דיק וסלטי" בבעלות משפחת קרמאן – משפחה ערבית מוסלמית[2] מחיפה – במקום שהיו בו מחסני טבק.[3] את בית הסוהר הקימו האסירים עצמם, שעברו מבתי סוהר אחרים, שבהם לא היה מקום. בית הסוהר דמון סבל שנים רבות מבעיות תחזוקה ובריחות של אסירים. בדצמבר 1987 נותר בית הסוהר מספר ימים ללא חשמל ומים זורמים.[4]
בשנת 2000 נסגר בשל המצב הירוד בו. לאחר האינתיפאדה השנייה נפתח מחדש. כיום משמש בית הסוהר למאסר ולמעצר של שוהים בלתי חוקיים, וכן יש בו אגף אחד של אסירים פליליים העוסקים בתחזוקתו, בית הסוהר עבר שיפוץ מקיף הכולל שדרוג כלל אגפי הכלא, וכן שופר מערך הביטחון ההקפי של בית הסוהר, בבית הסוהר מוחזקים כ-250 אסירים, מרביתם שוהים בלתי חוקיים, והוא בעל רמת ביטחון בינונית.
ב-2 בדצמבר 2010, במהלך השרפה בכרמל, נשרפו יערות מסביב לכלא והוא פונה. כ-37 צוערים של שירות בתי הסוהר נהרגו בעת שהיו בדרך לסייע לפינוי הכלא, כשהאוטובוס שבו נסעו נלכד בלהבות. הייתה זו הפעם הראשונה בתולדות המדינה בה פונה כלא שלם מיושביו.[5] על אף שהאש בערה מסביב לבית הכלא הוא לא ניזוק.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בית הסוהר דמון, באתר השב"ס
- ברוך קרא, דו"ח: כלא דמון אינו ראוי לבני אדם, באתר הארץ, 18 בנובמבר 2002
- ניר חסון, דו"ח: קטינים כלואים בתנאים קשים בכלא הביטחוני "דמון", באתר הארץ, 1 ביוני 2007
- אורה דרור, אני רוצה לעשות משהו פרודוקטיבי, מעריב, 24 בינואר 1960 כתבה בה מתאר דוד בן הרוש ממנהיגי אירועי ואדי סאליב את חוויותיו מהכלא והתנאים בו.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "כל מקום ואתר", הוצאת משרד הביטחון, עמוד 113
- ^ אלכס כרמל, תולדות חיפה בימי הטורקים, הוצאת יד בן צבי, 1969, עמ' 179
- ^ מנחם מרקוס, "הר הכרמל - סקר נוף ומסלולי טיול", הוצאת רשות שמורות הטבע, 1997, עמ' 66
- ^ אמיר גילת, אסירי כלא דמון נותרו ללא מים וחשמל ובשב"ס שקלו את פינויים, מעריב, 27 בדצמבר 1987
- ^ "ישראל היום", 3 בדצמבר 2010, עמוד 9
