כלא ולדימירסקי צנטראל
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
בית סוהר, סימן נוף  |
| כתובת |
ולדימיר |
| מיקום |
ולדימיר |
| מדינה |
רוסיה |
| מפעיל |
שירות בתי הסוהר הפדרלי |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1783 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1783 |
| קואורדינטות | 56°08′28″N 40°26′03″E / 56.141036°N 40.434276°E |
 | |
  | |
כלא ולדימירסקי צנטראל, הוא כלא בעיר ולדימיר שברוסיה, הנחשב לכלא הגדול ביותר ברוסיה, עם קיבולת של 1,220 עצורים והוא מופעל על ידי שירות בתי הסוהר הפדרלי ככלא שמור במיוחד, כאשר מרבית האסירים מרצים עשר שנות מאסר בפועל לפחות.[1][2]
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הכלא הוקם על ידי שלטונות האימפריה הרוסית בשנת 1783 על פי צו הקיסרית יקטרינה השנייה, והוא נמצא במרחק של כ-160 ק"מ צפונית-מזרחית למוסקבה. בשנת 1906 נודע בשם ולדימירסקי צנטראל והכיל אסירים פוליטיים. בתחילת 1921, זמן קצר לאחר עליית הבולשביקים לשלטון, הכלא היה לראשון שנועד לאכלס פעילי שמאל רדיקלי ומתנגדי משטר. הכלא היה מאוחר יותר חלק ממערכת "מחנות ובתי כלא מיוחדים" של הגולאג ואכלס פושעי מדינה מסוכנים במיוחד. ההחלטה הרחיבה את מגוון האסירים הפוליטיים ונכלאו בו מרגלים, חבלנים, טרוריסטים, טרוצקיסטים, מנשביקים, סוציאליסטים-מהפכנים, אנרכיסטים, לאומנים אתניים, גולים לבנים, משתתפים בארגונים אנטי-סובייטיים אחרים ובעלי קשרים לארגונים עם פעילויות אנטי-סובייטיות.
לאחר פירוק ברית המועצות הוחזר הכלא להיותו מתקן מעצר רגיל. בשנת 1996 נפתח מוזיאון בשטח הכלא. כיום זהו אחד מבתי הסוהר הגדולים ביותר ברוסיה, עם קיבולת של עד 1,220 עצורים לכל היותר. כלא קרסטי 2 שנמצא כעת בבנייה בקולפינו, סנקט פטרבורג צפוי לתפוס את מקומו בתואר בית הכלא הגדול במדינה.
אסירים בולטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- וסילי דז'וגאשווילי, בנו של סטלין.
- יאן סטניסלב ינקובסקי, פוליטיקאי פולני.
- פול לודוויג אוולד פון קלייסט, פילדמרשל גרמני.
- יוהאן לאידונר, מפקד צבא אסטוני.
- יוסף מנדלביץ', דיסידנט ומסורב עלייה יהודי.[3]
- גרגין נז'דה, גנרל ארמני ופעיל מהפכני של דשנאק.
- פרנסיס גארי פאוורס, טייס אמריקני, הופל במטוס ריגול U2 ב-1 במאי 1960, היה כלוא כאן עד פברואר 1962.
- מצ'יסלובס רייניס, הבישוף הליטאי הרומי-קתולי .
- נתן שרנסקי, דיסידנט ומסורב עלייה יהודי.
- קלימנטי שפטיצקי, ארכימנדריט של הכנסייה הרוסית-יוונית.
- סרהי יפרמוב, פדרליסט סוציאליסטי האוקראיני.
- דושאן לטיצה, פוליטיקאי פשיסטי סרבי.
- סטפן מקסימוביץ' פיטרינקו, אנרכיסט רוסי, ראש מרד קרונשטאדט
- אנדראש תומא, חייל הונגרי שנלקח בשבי על ידי הצבא האדום בשנת 1945 ונשאר במעצר עד שנת 2000.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ "Article". Time Magazine. 3 בינואר 1977. נבדק ב-10 בנובמבר 2010.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Reset Delegation Visits Vladimir Prison". נבדק ב-10 בנובמבר 2010.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mendelevich, Yosef (2012). Unbroken Spirit. Gefen Publishing House. p. 267. ISBN 978-965-229-563-7.