בית סוהר מעשיהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף כלא מעשיהו)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קואורדינטות: 31°56′09″N 34°52′59″E / 31.935956912383418°N 34.883026108145714°E / 31.935956912383418; 34.883026108145714

אין תמונה חופשית

בית סוהר מעשֵיהו הוא מתקן כליאה לאסירים. המתקן נמצא במתחם מחוז מרכז של שירות בתי הסוהר, ושוכן בין הערים רמלה ולוד. בית הסוהר נקרא על שמו של שומר הסף בבית המקדש, המוזכר בתנ"ך[1].

בית הסוהר מסוגל להכיל עד 1,300 אסירים במספר אגפים, וכלואים בו אסירים פליליים השפוטים למאסר של עד 7 שנים, ואסירים פליליים שזמן המאסר שנותר להם קטן מ־7 שנים[2]. בבית סוהר זה נמצא הריכוז הגדול ביותר של אסירים פליליים בישראל.

תולדות בית הסוהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחנה מעשיהו הוקם על ידי תת-גונדר צבי גבעתי, שלימים היה המשנה לנציב בתי הסוהר. תחילה הוגדר "כבית סוהר ברמת ביטחון מזערי", ויעודו המקורי היה כליאת אסירים במאסר ראשון או כאלה שאינם בעלי עבר פלילי עשיר. בנובמבר 1952 הושלמה בנייתו של המחנה, שנועד לאכלס 144 אסירים לצורכי שיקום. האסירים קיבלו הכוונת מקצועית, חינוך, פעילויות ספורט ואף זכו לבקר בבתי קולנוע. אסירים יצאו לעבוד מחוץ למחנה ללא ליווי וזכו לביקורים תכופים של המשפחות, דבר שנתן למקום שם של בית הבראה. במחנה נכלאו אסירים ברמת סיכון נמוכה, שרובם שפוטים למאסר ראשון, דבר שהביא למחנה אסירים רבים שכלל לא היו זקוקים לשיקום, כמו עבריינים כלכליים שסחרו בשוק השחור. המחנה הוקם על שטח של מאות דונמים והיה אמור להוות חווה חקלאית, אך עד יוני 1953 הוקמו רק גינות קטנות בין ביתני האסירים[3]. התנאים הטובים בכלא מעשיהו הביאו אסירים לבקש להיכלא בו[4], אך היה גם מי שביקש לעזוב את מעשיהו בטענה "אני רגיל לשבת בבית סוהר ולא בבית חולים"[5] ולירידה במשמעת בבתי סוהר אחרים אצל האסירים שקנאו באסירי מעשיהו[3].

בשנת 1954 הוקם במעשיהו אגף לנוער[6]. בביקור שערכו בכלא חברי החוג לשיקום האסיר בחיפה, ובראשם נשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט יעקב אזולאי, הם ציינו לטובה את התנאים במחנה[7]. במרץ 1956 נפתח במחנה בניין תרבות מפואר[8].

בראשית המאה ה־21 נפתחו בשטח בית הסוהר, בנוסף לאגפים השיקומיים הקיימים, גם אגפים מיוחדים לכליאת עובדים זרים לפני גירושם (נסגר בהמשך), לזקנים וחולים, ולשיקום עברייני מין שאינם מסוכנים. בתקופת המחאה נגד תוכנית ההתנתקות הוכן בכלא אגף מיוחד לאסירים על רקע אידאולוגי. במקביל במהלך ארגוני של השב"ס שינה מעשיהו את הגדרתו מכלא בסיווג ביטחוני נמוך, לכלא בסיווג בינוני[9], והחל לקלוט אסירים פליליים מורשעים בעבירות קשות (עד אז קלט הכלא מורשעים בעבירות קלות בלבד), דבר שחייב את תגבור אמצעי הביטחון במקום[10]. הוספת אגפים חדשים אלה שינתה את פני בית הסוהר מכלא שיקומי גרידא לבית סוהר עם אוכלוסיות מגוונות.

בית הסוהר כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הסוהר משתרע על שטח של כ-57 דונם. הוא מוקף בחומה נמוכה ובלתי מאיימת ובכמה מאות מטרים של גדר ללא חומה. למבקר מבחוץ הוא נראה כמחנה צבאי קטן עם ביתנים מוארכים, שדרות אקליפטוסים וערוגות פרחים מטופחות. תנאי הכליאה (באגפים הפתוחים) בו נחשבים מהנוחים שיש לאסיר במדינת ישראל – הכלואים במקום נקראים דיירים, רוב שעות היממה הם שוהים מחוץ לתאם, נהנים מפעילות חברתית ותרבותית, יוצאים לחופשות מסודרות, וזוכים לביקורי משפחות באופן סדיר וללא מחיצות.

מטרת הכליאה באגפים השיקומיים של מעשיהו היא להכין את האסירים לקראת שחרורם לקליטה בחברה כאזרחים נורמטיביים, ושירות בתי הסוהר מעביר אליו, מבתי סוהר סגורים, אסירים שריצו חלק מתקופת מאסרם ונמצאו נקיים מסמים, ובעלי מוכנות לעמוד בדרישות המקום. השהות במעשיהו מצמצמת את החיכוך בין האסיר המשתקם לבין עבריינים שבחרו בדרך הפשיעה, ומסייעת לו לתכנן את עתידו לקראת שחרורו.

בבית הכלא מרכז חינוך הכולל כיתות אולפן ללימוד השפה העברית, כיתות להשלמת 12 שנות לימוד והכנה לבחינות בגרות, ולימודים אקדמאיים[10].

אגפי בית הסוהר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בית הסוהר מכיל מספר אגפים שונים, המתחלקים לאגף עצורים, 3 אגפים סגורים לאסירים פליליים שאינם יוצאים לחופשות, ו־9 אגפים קלים יותר לאסירים פליליים שהוכיחו בהתנהגותם אחריות, וזוכים לתנאים קלים יותר, ומכיל עד כ־1,300 מקומות. בין אגפי הכלא ותתי-האגפים[2][10]:

  • אגף עצורים - 110 מקומות.
  • 3 אגפים סגורים לאסירים פליליים המשתמשים בסמים או בעלי התנהגות בעייתית - 330 מקומות (ללא חופשות).
  • אגף שיקום - אגף המיועד לאסירים בשלב שיקום מתקדם, היוצאים לעבודה מחוץ לכלא (96 מקומות).
  • אגף תורני (אגף 8) - אגף המיועד לאסירים דתיים, וכולל 2 מדרשות בהם אסירים לומדים תורה. באגף זה מבוצע שיקום במסגרת תורנית, ואסורה בו החזקת טלוויזיה (72 מקומות).
  • אגף טיפולי לעברייני מין (אגף 4) - אגף לשיקום עברייני מין, נפתח ב־2006[11] (120 מקומות).
  • אגף חולים - תת-אגף לאסירים חולים כרונית שאינם נדרשים לאשפוז רציף (24 מקומות).
  • אגף קשישים - תת-אגף לאסירים קשישים (24 מקומות).
  • אגף טעוני פיקוח - תת-אגף לאסירים בעלי מאפייני אישיות בעייתית או הלוקים בשכלם, הנדרשים לפיקוח חיצוני (18 מקומות).
  • אגף לאסירים אזרחיים - אגף לעצורים בשל סרבנות גט או הליכי הוצאה לפועל (12 מקומות).
  • אגף אסירי עבודה - אגף לאסירים המבצעים עבודות בכלא ובמתקנים סמוכים (56 מקומות).
  • אגף 10 - אגף המיועד לאסירים הדורשים הגנה ביטחונית בשל תפקידם בעבר וידע אותו הם מחזיקים, בשל איומים ביטחוניים וחשש מזליגת מידע רגיש. האגף נחנך בראשית 2016 לקראת כניסתו לכלא של ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט. האחריות הביטחונית בו נעשית על ידי שב"ס, בהתאם להוראות השב"כ. אגף זה הינו אגף מבודד, והכלואים בו אינם באים במגע עם אסירים מאגפים אחרים (18 מקומות).
  • בעבר הכיל הכלא אגף לעובדים זרים בלתי חוקיים טרם גירושם (או שלא ניתן היה לגרשם מסיבות שונות)[12], ששוכנו במבנים טרומיים שנבנו תחילה לצורך הכנה לאפשרות של גל אסירים אידאולוגיים על רקע תוכנית ההתנתקות[9], אך לאחר מכן הועברו אסירים אלו לכלא גבעון[10].

אסירים מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

חבר הכנסת דב שילנסקי היה מהמפורסמים הראשונים במחנה מעשיהו. הוא תפקד במחנה כתרבותניק וסייע לשירות בתי הסוהר במיון אסירים[13].

אישי ציבור אחדים שנדונו למאסר, נשלחו לרצות את עונשם במעשיהו. שר הפנים לשעבר, אריה דרעי, הגיע לרצות את עונשו בחודש ספטמבר 2000, מלווה בקהל אוהדים עצום. בתקופת מאסרו הוקם בשטח הסמוך למחנה מאהל של מעריצים, ואף ישיבה בשם "ישיבת שאגת אריה" שפורקו רק ביום שחרורו. בשנת 2009 נכנס לכלא שר הבריאות לשעבר, שלמה בניזרי, גם כן שר לשעבר מטעם ש"ס שהורשע בלקיחת שוחד. בשנת 2011 נכנס למעשיהו נשיא מדינת ישראל לשעבר, משה קצב שהורשע באונס, ושוכן באגף התורני של הכלא, כשותף לתא של בניזרי. בכלא היה כלוא גם חבר הכנסת עמרי שרון.

ב-15 בפברואר 2016 החל ראש ממשלת ישראל לשעבר, אהוד אולמרט לרצות במעשיהו 19 חודשי מאסר שנגזרו עליו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]