כלבם של בני בסקרוויל (מיני-סדרה)
| מבוסס על | כלבם של בני בסקרוויל מאת ארתור קונאן דויל |
|---|---|
| סוגה |
סדרת מסתורין  |
| כותבים | אלכסנדר ברון (תסריט) |
| בימוי | פיטר דאגוויד |
| שחקנים |
טום בייקר טרנס ריגבי |
| ארץ מקור | הממלכה המאוחדת |
| שפות | אנגלית |
| מספר עונות |
1 |
| מספר פרקים | 4 |
| הפקה | |
| מפיק | בארט לטס |
| מוזיקה |
קרל דייוויס |
| אורך פרק | 30 דקות |
| שידור | |
| רשת שידור | BBC |
| תקופת שידור מקורית |
3 באוקטובר 1982 – 1982 |
| קישורים חיצוניים | |
| דף התוכנית ב-IMDb | |
  | |
כלבם של בני בסקרוויל (באנגלית: The Hound of the Baskervilles) היא מיני-סדרה בריטית של ה-BBC, בהפקת בארי לטס, בבימויו של פיטר דאגוויד ובכיכובום של טום בייקר בתפקיד שרלוק הולמס וטרנס ריגבי בתפקיד דוקטור ווטסון. המיני-סדרה מבוססת על הרומן "כלבם של בני בסקרוויל" מאת ארתור קונאן דויל. קרל דייוויס הלחין את המוזיקה וניצח על הביצוע.
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הפקה זו של "כלבם של בני בסקרוויל" מאת דויל היא העיבוד השני לסדרת טלוויזיה של ה-BBC.[1] הקודם היה מיני-סדרה בשני חלקים משנת 1968 בכיכובו של פיטר קושינג. הגרסה מ-1982 היא חלק מסדרת דרמות תקופתיות בשם "Sunday Classics" של עיבודים ספרותיים שהפיקו ה-BBC.
בסדרה התאחדו השחקן טום בייקר והמפיק בארי לטס שעבדו קודם לכן יחד בסדרה "דוקטור הו".[2] המיני-סדרה שודרה ב-4 חלקים ב-1982.[2] ב-1977 כאשר בייקר גילם את הדוקטור הרביעי הוא הופיע במיני-סדרה בשם "The Talons of Weng-Chiang" שבה הדוקטור היה לבוש בבגדיו של שרלוק הולמס כולל הכובע האופייני שלו.[1][2]
טרנס ריגבי שגילם בגרסה זו את דמותו של ד"ר ווטסון, שיחק ב-1983 בתפקיד המפקח לייטון בסרט הטלוויזיה "חותם הארבעה" בכיכובו של איאן ריצ'רדסון בדמות שרלוק הולמס.
המיני-סדרה צולמה באולפני ה-BBC בברמינגהאם וצילומי החוץ נערכו בדארטמור.[3]
צוות השחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טום בייקר – שרלוק הולמס
- טרנס ריגבי – ד"ר ג'ון ה. ווטסון
- ניקולס וודסון – סר הנרי בסקרוויל
- כריסטופר רייבנסקרופט – סטפלטון
- קיי אדסהד – בריל סטפלטון
- ויל נייטלי – ד"ר מורטימר
- קרוליין ג'ון – לורה ליונס
- יוברט ריס – המפקח לסטרייד
קבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תגובות הצופים היו חלוקות,[4] ולא השתפרו בחלוף זמן.[5][6] בייקר עצמו העריך את הופעתו ככישלון.[1] הדיילי טלגרף תיאר את העיבוד כ"הסתכלות מסורתית על ההרפתקה הידועה ביותר של הולמס", ועל בייקר נכתב ש"אולי עדיף שהוא היה נשאר בטארדיס".[7] עיתון האינדפנדנט כתב ביקורת אוהדת יותר ותיאר את בייקר כ"הולמס גדול מהחיים".[8]
DVD[עריכת קוד מקור | עריכה]
המיני-סדרה יצאה לאור באוסטרליה ב-20 באוגוסט 2014 על ידי Madman Entertainment. התוספות ב-DVD כוללות הערות מאת טום בייקר.[9]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"כלבם של בני בסקרוויל", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"כלבם של בני בסקרוויל", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Barnes, Alan (2002). Sherlock Holmes on Screen. Reynolds & Hearn Ltd. p. 69. ISBN 1-903111-04-8.
- ^ 1 2 3 Haining, Peter (1994). The Television Sherlock Holmes. Virgin Books. p. 83. ISBN 0-86369-793-3.
- ^ "The Hound of the Baskervilles". BBC. נבדק ב-1 בדצמבר 2018.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Haining, Peter (1994). The Television Sherlock Holmes. Virgin Books. p. 84. ISBN 0-86369-793-3.
- ^ "A Study In Error: The Ten Worst Sherlock Holmes". shadowlocked.com. אורכב מ-המקור ב-28 בינואר 2012. נבדק ב-2011-12-28.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Eyles, Allen (1986). Sherlock Holmes: A Centenary Celebration. Harper & Row. pp. 123. ISBN 0-06-015620-1.
- ^
Sherlock: the 20 greatest Sherlock Holmes, The Telegraph, 30 December 2015
- ^ "Holmes Sweet Holmes: Literature's Greatest Sleuth". The Independent. נבדק ב-11 באפריל 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "The Hound of the Baskervilles". Madman Entertainment. נבדק ב-5 בפברואר 2018.
{{cite web}}: (עזרה)
