כלי בישול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
דוכן למכירת כלי בישול בשוק באר שבע. בתמונה מגוון רחב מאוד של כלי בישול: מחבתות, סירים, סירי אידוי, סיר לחץ, תבניות אפייה, ג'זווה, סאג' ועוד

כלי בישול וכלי אפייה הם מגוון רחב מאוד של כלים המשמשים להכלת מזון בזמן הבישול או האפייה. התכונה המשותפת לכל כלי הבישול והאפייה היא יכולתם לעמוד בחום גבוה בזמן שהמזון נמצא בתוכם, ולהעביר את החום אל המזון לצורך הכנתו לאכילה. השימוש בכלי בישול נעשה במגוון של טכניקות. בחלקן מוכנס המזון לתוך הכלי כשהכלי קר והחימום מתבצע על הכלי ועל המזון בו זמנית (למשל באפייה), ובחלקן מוכנס המזון לתוך כלי שחומם מראש (למשל בטיגון).

תכונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טאג'ין הוא כלי בישול עשוי חרס. העברת החום הגרועה של החרס בשילוב עם אגירת חום טובה הופכת אותו לכלי המתאים לבישול ארוך בחום נמוך. הטאג'ין נאה מאוד, ולכן משמש גם להגשת האוכל שהוכן בו

התכונה העיקרית של כלי בישול ואפייה היא עמידותם בחום. החומרים מהם עשויים כלים אלו עומדים בחום הגבוה בהרבה מזה שהמזון יכול לעמוד בו מבלי להפגם. עם זאת, על מנת להשיג את מטרת בישול המזון בצורה מוצלחת, ישנן מספר תכונות חשובות בהן נבדלים כלי בישול ואפייה אלו מאלו:

העברת חום[עריכת קוד מקור | עריכה]

העברת החום היא היכולת של הכלי להוליך את החום ממקור האנרגיה המשמש לבישול אל המזון. תכונה זו תלויה בשני גורמים עיקריים: החומר ממנו עשוי הכלי, ועוביו. חומרים מתכתיים הם מעבירי חום מצוינים, בעוד שלחומרים קרמיים תכונה של בידוד מחום. לכן, בחירת הכלי המתאים לבישול תלויה מאוד בתכונה זו – לבישול מהיר לא יבחרו כלים עם העברת חום איטית, למשל.

פיזור חום[עריכת קוד מקור | עריכה]

פיזור אחיד של החום הוא תכונה חשובה בהכנת סוגי מאכלים רבים. פיזור אחיד יכול להיות מושג במספר דרכים: על ידי שימוש בחומרים עם הולכת חום גבוהה במיוחד (כמו נחושת), על ידי שימוש בחומרים אוגרי חום (להלן) אך עם מוליכות חום נמוכה, תוך חימום ובישול איטיים, או על ידי שימוש במקור אנרגיה עם פיזור חום אחיד ושימוש בכלי גדול מאוד המאפשר לשטח פנים גדול של המזון לבוא במגע עם החום.

שמירה על חום (אגירה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

היכולת של כלי בישול לשמור על חומו תלויה בעיקר במסה שלו. לשמירה על חום חשיבות בעיקר בטכניקות בהן המזון ניתן בכלי כאשר הכלי חם. במקרים אלו אגירת החום מונעת את קירורו המהיר של הכלי עם הכנסת המזון לתוכו.

מניעת הדבקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תכונה נוספת של כלי בישול היא מניעת הידבקות המזון אל הכלי. מניעת ההידבקות יכולה להיות כחלק מתכונות הכלי, או להתבצע כחלק מטכניקת הבישול. כחלק ממבנה הכלי מניעת ההידבקות מושגת על ידי ציפוי הכלי בחומר מונע הידבקות כגון טפלון.

גישה לטיפול במזון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי בישול נבדלים זה מזה גם בגישה לטיפול ובקרה על המזון המתבשל בהם. ישנם כלים כגון סיר לחץ אשר אינם מאפשרים כלל גישה למזון בעת הבישול. כלים שנועדו לאפשר ערבוב תוך כדי בישול יהיו בדרך כלל עגולים או אליפטיים. כלי בישול מלבניים, על אף שמאפשרים גישה למזון, בדרך כלל לא נועדו לבישול תוך ערבוב והם משמשים לחימום בלבד.

מבנה וסוגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קומל הוא מחבת שטוחה המשמשת בהכנת טורטיות. כלים מחרס דמויי קומל שהכילו שרידי קמח תירס נמצאו בחפירות ארכאולוגיות במקסיקו, ותוארכו למאה ה-7 לפנה"ס

קעורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי בישול קעורים הם כלים שיש להם דפנות והמזון מוכל בתוכם באמצעות הכבידה. סוגי הכלים הנפוצים הם:

  • סירים – כלים גדולים ועמוקים, לבישול כמויות גדולות של מזון. מקור החום הוא אש גלויה או תנור אפיה. משמשים בדרך כלל בבישול הכולל כמויות ניכרות של נוזלים.
  • מחבתות – כלים בעלי דפנות נמוכות יחסית, משמשים בעיקר לטיגון ועל אש גלויה.
  • תבניות – כלים גדולים אך שטוחים בדרך כלל, משמשים בעיקר לאפייה.

שטוחים וקמורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קיימים גם כלי בישול ללא דפנות, שטוחים או אף קמורים. על כלים אלה ניתן לבשל מזון מוצק (כגון נתחי בשר) או אף מזון נוזלי שמתח הפנים שלו מונע ממנו להישפך אל מעבר לתחום הכלי.

חומרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלי בישול מנחושת נחשבים לאיכותיים במיוחד בשל פיזור החום האחיד. כלים אלה פופולריים מאוד להכנת רטבים במטבח הצרפתי

החומרים הנפוצים מהם עשויים כלי בישול הם:

  • חרס – משמש להכנת כלי בישול משחר ההיסטוריה האנושית. אינו מוליך טוב של חום, אך אוגר חום טוב. החרס היה החומר הזמין והזול ביותר להכנת כלי בישול. גם כיום נפוץ מאוד ככלי בישול, ומוערך גם בשל איכותו העיצובית המאפשרת שימוש בכלי הבישול גם להגשת האוכל. לכלי חרס מספר חסרונות בולטים: הם נוטים להשחק, להישבר אף מפגיעות קלות יחסית ולהיסדק.
  • מתכות – בעבר היו המתכות העיקריות מהן עשויים כלי בישול ברזל, נחושת וארד. מתכות אלו מוליכות חום מצוינות, ואף אוגרות חום. יחד עם זאת, חומרים אלו היו נדירים ויקרים עד לא מכבר. בעת המודרנית מיוצרים כלי בישול מאלומיניום, נירוסטה ומסגסגות נוספות, דבר שהופך אותם לזולים יחסית. גם היום מיוצרים כלי בישול מברזל ונחושת, ואלו נחשבים יוקרתיים ואיכותיים יותר מכלים העשויים מסגסוגות למיניהן. כלי בישול ממתכת, הגם שעמידותם רבה (אך לא מוחלטת) בפני פגיעות מכניות, סובלים לאורך זמן מדפורמציה, ואף פגיעים לתגובות כימיות (למשל כתוצאה משימוש בחומרי ניקוי).
  • זכוכית – משמשת בעיקר לתבניות ולמכסים. הולכת החום של הזכוכית אינה טובה, וגם אינה אוגרת חום. גם הזכוכית פופולרית ככלי משולב לבישול ולהגשה. הזכוכית עמידה יותר לשחיקה מחרס אך שבירה הרבה יותר.
  • סיליקון – בשימוש מזה מספר שנים, משמש לתבניות אפייה בלבד. אינו מוליך ואינו אוגר חום. לתבניות הסיליקון שני יתרונות מובהקים – אפייה ללא הידבקות, ועמידות בפני פגיעות מכניות לאורך זמן.

חלקים נוספים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • מכסים: כלי בישול יכולים לכלול מכסה. למכסה תכונות של שמירה על חום בתוך כלי הבישול, החזרת נוזלים (בצורת אדי מים שהתעבו) אל תוך התבשיל. בנוסף, מונע המכסה כניסת עצמים בלתי רצויים אל תוך הכלי במהלך הבישול (למשל חרקים מעופפים או אבק וחול)
  • ידיות: כלי בישול רבים כוללים ידיות שמאפשרות את החזקתם בעודם חמים. ידיות עשויות או מצופות במגוון של חומרים, בדרך כלל מבודדי חום כחרס, טין, עץ, בקליט, פלסטיק וסיליקון. קיימות גם ידיות העשויות ממתכת, לעיתים אף כיציקה אחת עם הכלי, ובמקרים אלו החזקת הידית בעודה לוהטת אפשרית באמצעות כפפות מחומר מבודד.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלי בישול בוויקישיתוף