כסף ורוד
כסף ורוד (מאנגלית: Pink money) הוא מונח המתאר את כוח הקנייה של קהילת הלהט"ב, לעיתים קרובות ביחס לתרומות פוליטיות. עם עלייתהּ של התנועה לזכויות הלהט"ב, הפך הכסף הוורוד משוק-שוליים לתעשייה משגשגת בחלקים רבים של העולם המערבי, כמו ארצות הברית והממלכה המאוחדת.[1] ממחקריה של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בארצות הברית עלה כי הכנסה שנתית ממוצעת של משפחה הומוסקסואלית היא 50 אלף דולר בשנה, לעומת 35 אלף למשפחה הטרוסקסואלית ועל כן עסקים רבים מציעים שירותים מיוחדים ללקוחות להט"בים,[2] ובכללם מועדוני לילה, חנויות, מסעדות ואפילו מוניות; שורשו של הביקוש לעסקים כאלה הוא באפליה הנוהגת על ידי מקצת מהעסקים המסורתיים. הכסף הוורוד ברחבי העולם נאמד ב-350 מיליארד ליש"ט, והוא מפוזר על פני מגוון מגזרים - בעיקר בידור ומוצרי צריכה.[3]
הכוח הכלכלי של הכסף הוורוד נתפס ככוח המיטיב עם הקהילה קהילת הלהט"ב, המייצר "זהות עצמית פיננסית" אשר מסייעת לפרטים בקהילה להרגיש חלק מקהילה שמעריכה אותם.[4] אכן, 90% מההומוסקסואלים תומכים בעסקים המכוונים לכסף ורוד, ונמנעים מעשיית עסקים עם חברות הנודעות כמתנגדות לקהילה.[3] אף על פי כן, ישנם מבקרים המותחים ביקורת על עסקים המתמקדים בכסף הוורוד, בטענה שעסקים אלה מבודדים את הקהילה מהחברה ופוגעים בזכויותיה.[1] פעילי להט"ב המתנגדים לקפיטליזם מבקרים את המונח שלטענתם תורם ליצירת תרבות גאה צרכנית ולתלות בתאגידים כדי לקדם עבור זכויות להט"ב.[5][6]
בשנת 2019, לאנשי להט"ב המוגדרים כמבוגרים ברחבי העולם היה כוח קנייה משולב של כ-3.7 טריליון דולר.[7]
ארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בארצות הברית נפוצים הכינויים "דולר ורוד" ו"דולר של דורותי". ההערכה היא השוק הלהט"בי האמריקני גלגל כ-641 מיליארד דולר בשנת 2006.[8] זאת ועוד, רבים ממשקי הבית הללו נודעים על ידי דמוגרפים כ-DINK (.Dual (or double) income, no kids) - משקי בית המאופיינים בשיעור גבוה של הכנסה פנויה.[8] בארצות הברית נמנים חברי הקהילה עם אחת מהקבוצות האמידות ביותר, עם שכר העולה על 50,000 דולר בשנה.[9]
מספר תעשיות אמריקניות יצאו בקמפיינים פרסומיים המכוונים לקהילה; לדוגמה, חברת 'אמריקן איירליינס' הצליחה להגדיל את הכנסותיה מהשוק הלהט"בי מ-20 מיליון דולר ב-1994 ל-193.5 מיליון דולר ב-1999, לאחר שהקימה צוות המוקדש לשיווק בקרב הומואים ולסביות.[10]
בפוליטיקה נתפס כסף ורוד כמעורר מחלוקת, בעיקר לאור לחץ שמפעילות קבוצות מסורתיות המקדמות ערכים מסורתיים והטרו-צנטריזם; לדוגמה, בשנת 1988 המועמד לנשיאות מייקל דוקאקיס התנער באופן גלוי מכסף ורוד במהלך הבחירות לנשיאות ארצות הברית.[11] ואולם, לאחרונה הפך כסף ורוד למקובל יותר, בעיקר כמקור חשוב לגיוס כספים של המפלגה הדמוקרטית; בשנת 2000 הסתכמה תרומת אנשי הלהט"ב לוועידת המפלגה לבדהּ ב-5 מיליון דולר, "סכום שמציב אותם במדרגה הראשונה של התורמים הדמוקרטים, יחד עם ארגונים, ועורכי דין".[12] מועמדים חשובים כדוגמת ביל קלינטון, אל גור, ג'ון אדוארדס, ברק אובמה, הילרי קלינטון, הווארד דין, ג'ון קרי וג'ו ביידן השיקו קמפיינים ייחודים שפנו לקול הלהט"בי.
הממלכה המאוחדת[עריכת קוד מקור | עריכה]
.jpg)
בממלכה המאוחדת שגור הביטוי 'הלירה הוורודה', ולעיתים אף נעשה שימוש במונח 'הלירה הכחולה' ביחס לשוק הלסבי. מעריכים כי השוק הלהט"בי הבריטי כמגלגל שישה מיליארד ליש"ט בשנה. בשנת 2001 ייצרו מספר חברות להט"ב מדבקות כחולות והדביקו אותן על גבי אלפי מטבעות ליש"ט אשר עדיין מצויים במחזור.
הלירה הוורודה נחשבת כאחראית למכירות הגבוהות של מספר מוצרים פופולריים בקרב חברי קהילת הלהט"ב, והדוגמה הבולטת לכך ביותר היא מכירות תקליטים של אייקונים להט"בים כגון מדונה, קיילי מינוג ושר. חברות גדולות רבות הבינו לאחרונה את כוחהּ הרב של הלירה הוורודה והחלו לשווק את מוצריהן ישירות לקהילת הלהט"ב בעזרת פרסום בעיתונות להט"ב. ביוני 2006 התכנסה ועידת שיווק מיוחדת בשם "הלירה הוורודה" בלונדון, וחברת המחקר לשיווק כינסה ועידה דומה בנובמבר 2006.
מנגד, ישנם קבוצות וארגונים בממלכה המאוחדת המתנגדים למה שהם מכנים "תהליך ההתכנסות לגטו", "קונפורמיזם" ו-"מסחור של הלירה הוורודה". עם ארגונים אלה נמנים: !OutRage, ה-NUS LGBT Campaign וה-Queer Youth Alliance.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
| עיינו גם בפורטלים: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל להט"ב | ||
|
פורטל כלכלה | ||
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דב, מ. (1996). שיווק מרוכז ושיווק גומחתי: הומוסקסואלים כדוגמה. סטטוס, 16-22 ,58.
- הסמן, ר. (2002.3). מחפש פלח שוק חדש? גייז!, אותות, 70-71 ,268.
- קמה, ע. (1996). שיווק להומוסקסואלים ולסביות? סטטוס, 6 ,59.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- חגי חיטרון, לערער את פלורידה, "עכבר העיר", 26 במאי 2009
- קרן ציטר, "ויוה לה כסף", גלובס, 20 בספטמבר 2000
- אורית-קלייר ארזי, הקהילה הגאה לא מנצלת את כוחה הכלכלי, ynet-צרכנות, 30 ביוני 2010
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 Morris, Chris (1999-02-12), "Now meet the real gay mafia", The New Statesman, pp. 22–23
- ^ קרן ציטר, "ויוה לה כסף", גלובס, 20/09/2000
- ^ 1 2 "Business: The Economy: The Pink Pound". BBC News. 1998-07-31. נבדק ב-2008-02-29.
- ^ Sheila Perry, Sheila; Máire Cross (1997). Voices of France: Social, Political and Cultural Identity. Continuum International Publishing Group. pp. 172. ISBN 1855673940.
- ^ Queers, anti-capitalism and war, Mark Pendleton
- ^ Pink Dollar Monsters: Why Queers are Gaggin’ at GaGa and Glee
- ^ Nick Wolny, The LGBTQ+ Community Has $3.7 Trillion In Purchasing Power; Here's How We Want You to Sell to Us., Entrepreneur (באנגלית)
- ^ 1 2 Gay Buying Power Projected at $641 Billion in 2006
- ^ http://www.rainbowreferrals.com/sponsors/statistic.asp
- ^ Arndt, Michael (24 במאי 2000). "United Tries for Gay-Friendly Skies". BusinessWeek.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Gays come out for Gore - as lesser evil". Financial Times. 2007-01-01.
- ^ Marcus, Ruth (2000-08-18). "'Pink Money' Flowing to Democrats; Gay Contributions Now Major Source". The Washington Post.
