כלכלת איטליה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
כלכלת איטליה
דירוג עולמי תמ"ג: 8; תמ"ג לנפש: 26
מטבע אירו
ארגוני סחר האיחוד האירופי, ארגון הסחר העולמי, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי, הבנק האסייני להשקעות בתשתיות
ענפי תעשייה עיקריים תיירות, מכונות, ברזל ופלדה, כימיקלים, עיבוד מזון, טקסטיל, כלי רכב מונעים, ביגוד, הנעלה, קרמיקה
סטטיסטיקה
תמ"ג $2.014 טריליון
תמ"ג לנפש $33,431
צמיחה כלכלית 0.80% (דירוג: 182; הערכה לשנת 2015)
אינפלציה (מה"ל) 0.2%
אוכלוסייה מתחת לקו העוני 5.7%
מדד ג'יני 33.4 (2018) (דירוג: 114; הערכה לשנת 2012)
כוח עבודה 23.398 מיליון איש (הערכה לשנת 2015)
כוח עבודה לפי מקצוע חקלאות: 3.9%; תעשייה: 28.3%; שירותים: 67.8% (2011)
אבטלה 2.536 מיליון איש (9.7%)
קשרי מסחר
יצוא $475.8 מיליארד (2019)
יצוא מוצרים מוצרי הנדסה, טקסטיל ובגדים, מכונות ייצור, כלי רכב מונעים, ציוד הובלה, כימיקלים; מזון, משקאות וטבק; מינרלים, מתכות לא-ברזליות
מדינות עיקריות

גרמניה 12.5% צרפת 10.3% ארצות הברית 9% ספרד 5.2% בריטניה 5.2%

שווייץ 4.6%
יבוא $422.9 מיליארד (2019)
מדינות עיקריות

גרמניה 16.3% צרפת 8.8% סין 7.1% הולנד 5.6% ספרד 5.3%

בלגיה 4.5%
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA
הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

כלכלת איטליה היא הכלכלה השלישית בגודלה באיחוד האירופי, והיא השמינית בגודלה בתמ"ג הנומינלי בעולם, וה-12 בגדולה בשווי כוח הקנייה (PPP). לאיטליה כלכלה גדולה ומתקדמת והיא חברה מייסדת של האיחוד האירופי, גוש האירו, ה-OECD, ה-G7 וה-G20. איטליה היא היצואנית השמינית בגודלה בעולם. קשריה המסחריים הקרובים ביותר הם עם שאר מדינות האיחוד האירופי, איתן היא מנהלת כ-59% מכלל הסחר שלה.

בתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, איטליה הפכה מכלכלה מבוססת חקלאות שהושפעה קשה מתוצאות מלחמות העולם, לאחת המדינות המתקדמות בעולם, ומדינה מובילה בתחום הסחר והיצוא העולמי. על פי מדד הפיתוח האנושי, המדינה נהנית מרמת חיים גבוהה מאוד, ובעלת איכות החיים השמינית הגבוהה ביותר בעולם על פי נתוני מגזין The Economist משנת 2015. איטליה מחזיקה בעתודת הזהב השלישית בגודלה בעולם והיא התורמת נטו השלישית לתקציב האיחוד האירופי. יתר על כן, העושר הפרטי של המדינה הוא מהגדולים בעולם.

איטליה היא יצרנית גדולה (השנייה באיחוד האירופי אחרי גרמניה) ויצואנית של מגוון משמעותי של מוצרים כולל מכונות, כלי רכב, תרופות, ריהוט, מזון, ביגוד ורובוטים. לפיכך יש באיטליה עודף סחר משמעותי. המדינה ידועה גם בזכות המגזר הכלכלי העסקי המשפיע והחדשני שלה, סקטור חקלאי חרוץ ותחרותי (איטליה היא יצרנית היין הגדולה בעולם) ובזכות כלי הרכב האיכותיים, המכונות ועיצוב האופנה. איטליה היא המרכז הגדול ביותר למוצרי יוקרה באירופה, והמוקד היוקרתי השלישי בעולם.

למרות ההישגים החשובים הללו, כלכלת המדינה סובלת כיום מבעיות מבניות ולא מבניות. שיעורי הצמיחה השנתיים היו לעיתים קרובות מתחת לממוצע האיחוד האירופי, כאשר איטליה נפגעה קשה במיוחד בגלל המיתון של סוף שנות האלפיים. הוצאות ממשלתיות אדירות משנות השמונים ואילך גרמו לעלייה קשה בחוב הציבורי. בנוסף, לרמת החיים האיטלקית יש פער משמעותי בין הצפון לדרום: התוצר הממוצע לנפש בצפון איטליה ומרכזה עולה באופן משמעותי על הממוצע של האיחוד האירופי, בעוד שכמה אזורים ופרובינציות בדרום איטליה אלו נמוכים באופן משמעותי. בשנים האחרונות צמיחת התוצר לנפש של איטליה מתקרב אט אט לממוצע בגוש האירו, אך שיעור התעסוקה שלה עדיין בפיגור; עם זאת, כלכלנים חולקים על הנתונים הרשמיים בגלל המספר הגדול של המשרות הבלתי פורמליות (המוערך בין 10% ל-20% מכוח העבודה) שמעלים את חוסר הפעילות או שיעורי האבטלה.

סקירה כללית[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדירוג השנתי של Fortune Global 500 לשנת 2019, שישה מטות נמצאים באיטליה.[1] על מטות אלו נמנות החברות: Eni (מקום 83), Enel (מקום 89), אסיקורציוני ג'נרלי (מקום 92), Intesa Sanpaolo (מקום 315), פוסטה איטליאנה (מקום 355), יוניקרדיט (מקום 425).

עושר[עריכת קוד מקור | עריכה]

באיטליה חיים למעלה מ-1.4 מיליון תושבים בעלי עושר נקי העולה על מיליון דולר, עושר לאומי כולל של 11.857 טריליון דולר, והיא מייצגת את העושר הנקי המצטבר החמישי בגודלו בעולם (הוא מהווה 4.92% מהעושר הנקי בעולם). על פי מסד הנתונים העולמי של קרדיט סוויס 2013, העושר החציוני למבוגר הוא 138,653 דולר אמריקני (החמישית בעולם), ואילו על פי דו"ח העושר העולמי של אליאנץ 2013, העושר הכספי נטו לנפש הוא 45,770 אירו (13 בדירוג עולם).

רשימת 10 המיליארדרים האיטלקים הבאה מבוססת על הערכה שנתית של עושר ונכסים שחיברה ופורסמה על ידי פורבס בשנת 2020[2]:

  1. ג'ובאני פררו (מקום 32 בעולם), 24.5 מיליארד דולר.
  2. לאונרדו דל וקיו ומשפחתו (מקום 62 בעולם), 16.1 מיליארד דולר.
  3. סטפנו פסינה (מקום 133 בעולם), 10.2 מיליארד דולר.
  4. מסימיליאנה לנדיני אלאוטי ומשפחתה (מקום 224 בעולם), 6.6 מיליארד דולר.
  5. ג'ורג'ו ארמני (מקום 304 בעולם), $5.4 מיליארד.
  6. סילביו ברלוסקוני ומשפחתו (מקום 308 בעולם), 5.3 מיליארד דולר.
  7. אוגוסטו פרפטי וג'ורג'יו פרפטי (מקום 437 בעולם), 4.1 מיליארד דולר.
  8. פאולו רוקה וג'יאנפליצ'ה רוקה (מקום 616 בעולם), 3.2 מיליארד דולר.
  9. גוסטבו דנגרי (מקום 648 בעולם), 3.1 מיליארד דולר.
  10. ג'וזפה ד'לונגי ומשפחתו (מקום 680 בעולם), 3 מיליארד דולר.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלכלת איטליה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]