כלכלת גיאנה
.jpg) | |
| תצלום אווירי של בירת גיאנה ג'ורג'טאון | |
| דירוג עולמי | תמ"ג: 120; תמ"ג לנפש: 56 |
|---|---|
| מטבע |
דולר גיאני  |
| סטטיסטיקה | |
| תמ"ג | 25.06 מיליארד דולר (2025)[1] |
| תמ"ג לנפש | 31.38 אלף דולר (2025)[1] |
| צמיחה כלכלית | 10% (2025) (דירוג: 102; הערכה לשנת 2015) |
| מדד ג'יני | 44.6 (דירוג: 45; 2007) |
| כוח עבודה | 313,800 (הערכה לשנת 2013) |
| אבטלה |
11 אחוז (נכון ל־2014) |
| קשרי מסחר | |
| יצוא |
20%  ארצות הברית (2023)10.8%  טרינידד וטובגו (2023)10.5%  הולנד (2023)9.37%  סינגפור (2023)7.28%  גרמניה (2023)6.1%  ברזיל (2023)[2] |
| יבוא |
32% סינגפור (2025) 16% ארצות הברית (2025)11% טרינידד וטובגו (2025)11%  הרפובליקה העממית של סין (2025)[3] |
| מימון ציבורי | |
| חוב | 48.2% (2025)[1] |
|
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת | |
  | |
כלכלת גיאנה היא אחת הכלכלות המתפתחות ביותר בעולם. בשנת 2025 צמחה כלכלת המדינה ב-10% בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג), עם תחזית צמיחה שנתי של כ-14% עד 2030. צמיחה זו נובעת בעיקר מגילוי שדה נפט ימי בשנת 2015, במרחק של כ־190 ק"מ מבירת המדינה, ג'ורג'טאון. בשנת 2024 עמד התוצר המקומי הגולמי של גיאנה על כ־24.84 מיליארד דולר – פי 6 מהתמ"ג בשנת 2014, שעמד על כ־4.13 מיליארד דולר. בשנת 2025, לגיאנה היה תוצר מקומי גולמי לנפש (שווי כוח הקנייה) של 94,260 דולר.[4]
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ההולנדים היו הראשונים שהתיישבו בגיאנה במאה ה-17. הם קיימו קשרי מסחר עם העמים האמרינדיאנים והקימו שם מטעים חקלאיים. עד מהרה התברר כי הקרקע והאקלים מתאימים במיוחד לגידול קני סוכר, ולמטעים אלה הובאו עבדים מאפריקה שיעבדו בהם. מושבות גיאנה אוחדו ולבסוף סופחו אל האימפריה הבריטית. לאחר ביטול העבדות הובא גל חדש של כוח עבודה מהודו, הפעם כפועלים בחוזי התחייבות (indentured servants). כפועל יוצא, הפוליטיקה המקומית נשלטה במידה רבה בידי בעלי מטעים רבי-עוצמה. גם מהגרים פורטוגלים וסינים הגיעו למדינה כעובדים חקלאיים, אך עם הזמן התבססו בעיקר בענפי שירות ייחודיים משלהם.[5]
לאורך תקופת השלטון הבריטי במדינה, משנת 1831, כלכלת גיאנה הייתה בעיקר מבוססת על מטעי סוכר, ובהדרגה התפתחה גם בתחומי האורז, הזהב והעץ.[6]
לאחר העצמאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1966 קיבלה גיאנה עצמאות מבריטניה, אולם רוב כלכלת המדינה המשיכה להיות תלויה ונשלטת על ידי תאגידי חוץ בריטיים, אמריקאים וקנדיים. במהלך העשור השביעי של המאה ה-20, גיאנה החלה להלאים את החברות הגדולות שפעלו במדינה. חברת ייצור הבוקסיט הקנדית דמבה הפכה לחברה בבעלות המדינה בשנת 1971. שלוש שנים לאחר מכן, הממשלה השתלטה על חברת ריינולדס בוקסיט האמריקאית. לאחר מכן, ממשלת ברנהאם החלה להפנות את תשומת ליבה לתעשיית הסוכר. גיאנה הלאימה את ג'סל ניירות ערך בשנת 1975 לאחר שהחברה החלה לפטר עובדים כדי לקצץ בעלויות. בשנת 1976 הממשלה הלאימה את חברת בוקר מקונל הענקית. בסוף שנות ה-70 של המאה ה-20, הממשלה שלטה ביותר מ-80 אחוז מהכלכלה.[7]
כלכלת גיאנה עברה התקדמות משמעותית לאחר תוכנית ההתאוששות הכלכלית של הנשיא דזמונד הויט בשנת 1989, שבמסגרתה בוצע מעבר לכלכלת שוק, בוטלו פיקוחים נרחבים, והורחב חופש העיתונות והאסיפה. כתוצאה מכך, התמ"ג של גיאנה גדל ב-6% בשנת 1991 לאחר 15 שנות ירידה. הצמיחה הייתה באופן עקבי מעל שישה אחוזים עד 1995, אז ירדה ל-5.1 אחוזים. הממשלה דיווחה כי הכלכלה צמחה בקצב של 7.9 אחוזים בשנת 1996, 6.2 אחוזים בשנת 1997, וירדה ב-1.3 אחוזים בשנת 1998. קצב הצמיחה בשנת 1999 היה שלושה אחוזים. קצב הצמיחה הלא רשמי בשנת 2005 היה 0.5 אחוזים. בשנת 2006 הוא היה 3.2%.[8]
בעקבות גילוי שדות נפט ימיים בשנת 2015, עתודות הנפט של גיאנה תופסות חלק משמעותי בכלכלה של המדינה והן המנוע העיקרי של הצמיחה הכלכלית בהווה. בשנת 2025, ייצוא הנפט והגז היווה כ-89.7% מסך הייצוא הכולל של המדינה.[9][10]
תשתיות
[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחבורה
[עריכת קוד מקור | עריכה]התשתית התחבורתית של גיאנה מבוססת בעיקר על כלי רכב פרטיים, אוטובוסים ומוניות. בגיאנה קיימת גם תשתית רכבתית מצומצמת, הכוללת מסילות רכבת ציבוריות: מסילת הרכבת דמררה-ברביסה ומסילת הרכבת דמררה-אסקיבו, וכמה מסילות המיועדות לרכבות משא.
אנרגיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגזר החשמל בגיאנה נשלט על ידי "Guyana Power and Light" (GPL) (אנ'), חברת החשמל המשולבת אנכית בבעלות המדינה. אף על פי שלמדינה פוטנציאל גדול לייצור חשמל הידרואלקטרי ובגז, רוב 226 מגה-ואט של כושר הייצור המותקן שלה מיועדים לגנרטורים המונעים על ידי מנוע דיזל תרמו-אלקטרי.
סקטורים כלכליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]כלכלת גיאנה מרוכזת במידה רבה בתחומי החקלאות והכרייה.
בענף החקלאות, גידולי המזון כוללים קסאווה, תירס, בננות, ירקות ופירות הדר. גידולי מזון הם בעיקר קני סוכר ואורז, אך כוללים גם קפה וקקאו (מקור פולי הקקאו). גם קני הסוכר וגם האורז מעובדים באמצעות שילוב של מיכון ועבודה ידנית. ייצור בעלי חיים מתבצע בעיקר בסוואנת רופונוני ובמישור החוף. עשבי הירקות של רופונוני ואזורי סוואנה אחרים משמשים לרעיית בקר. בנוסף לבקר, מגדלים חזירים, עיזים, כבשים ועופות. בענף הכרייה, לגיאנה עתודות של בוקסיט, זהב ויהלומים.[11]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Guyana Datasets, International Monetary Fund
- ^ Guyana (GUY) Exports, Imports, and Trade Partners, The Observatory of Economic Complexity (באנגלית)
- ^ https://statisticsguyana.gov.gy/subjects/external-trade/imports-by-country-of-origin-guyana-year-to-date-january-to-September-2025/
- ^ IMF Executive Board Concludes 2025 Article IV Consultation with Guyana, IMF
- ^ U.S. Library of Congress, History of the Economy, Country Studies
- ^ Jay R. Mandle, Population and Economic Change: The Emergence of the Rice Industry in Guyana, 1895–1915, The Journal of Economic History 30, 1970-12, עמ' 785–801 doi: 10.1017/S0022050700106709
- ^ Guyana - HISTORY OF THE ECONOMY - Postindependence, countrystudies.us
- ^ Guyana (05/07), U.S. Department of State
- ^ Exports by Item including Re-exports, Guyana: Year-to-Date, January to September 2025
- ^ IMF Executive Board Concludes 2025 Article IV Consultation with Guyana, IMF
- ^ "Guyana - Agriculture, Mining, Oil | Britannica". Encyclopedia Britannica.