כלכלת לבנון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כלכלת לבנון
דירוג עולמי תמ"ג: 92; תמ"ג לנפש: 114
מטבע לירה לבנונית
סטטיסטיקה
תמ"ג 88,250
תמ"ג לנפש 14,467
צמיחה כלכלית 1.00% (דירוג: 175; הערכה לשנת 2015)
כוח עבודה 1,628,000 (הערכה לשנת 2013)
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA
הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר ארצות הברית, אלא אם כן צוין אחרת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כלכלת לבנון מסווגת בדרך כלל ככלכלה מתפתחת. התמ"ג הנומינלי נאמד ב-54.1 מיליארד דולר בשנת 2018,[1] כאשר התמ"ג לנפש הסתכם ב-12,000 דולר. ההוצאות הממשלתיות הסתכמו ב-15.9 מיליארד דולר בשנת 2018,[2] שהם 23% מהתמ"ג.

הכלכלה הלבנונית התרחבה משמעותית לאחר מלחמת לבנון השנייה, כאשר הצמיחה הייתה בממוצע 9.1% בין 2007 ל 2010.[3] לאחר 2011 הכלכלה המקומית הושפעה ממלחמת האזרחים בסוריה, וצמחה בממוצע שנתי של 1.7% בתקופת 2011–2016 וב-1.5% בשנת 2017.[3] בשנת 2018 הוערך גודל התוצר בכ-54.1 מיליארד דולר.[1] לבנון היא המדינה השלישית בעולם בגובה החובות מבחינת היחס בין החוב לתוצר. כתוצאה מכך, תשלומי הריבית צרכו 48% מההכנסות הממשלתיות המקומיות בשנת 2016, ובכך הגבילו את יכולתה של הממשלה לבצע השקעות נחוצות בתשתיות ובסחורות ציבוריות אחרות.[4]

קו הרקיע של ביירות - בירת לבנון, העיר הגדולה והמרכז הכלכלי שלה

הכלכלה הלבנונית מכוונת שירות. בלבנון יש מסורת חזקה של לסה פר, כאשר חוקת המדינה קובעת כי "המערכת הכלכלית היא חופשית ומבטיחה יוזמה פרטית וזכות לרכוש פרטי". המגזרים הכלכליים העיקריים כוללים מוצרי מתכת, בנקאות, חקלאות, כימיקלים וציוד תחבורה. ענפי הצמיחה העיקריים כוללים בנקאות ותיירות. אין מגבלות על מט"ח או תנועת הון.

סקטורי כלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף התיירות בלבנון היה חשוב מבחינה היסטורית לכלכלה המקומית ונשאר עד היום כמקור הכנסה מרכזי עבור לבנון. לפני מלחמת האזרחים בלבנון, ביירות נחשבה בעיניי רבים כ"פריז של המזרח התיכון או גם "פנינת המזרח התיכון", שהובאה לעיתים קרובות כמוקד פיננסי ועסקי בו יוכלו המבקרים לחוות את התרבות, המטבח, ההיסטוריה הים תיכונית הלבנטית, ארכאולוגיה ואדריכלות של לבנון.

מיישובים מתקופת האבן ועד מדינות העיר הפיניקית, ממקדשים רומיים ועד למרצאות חצובות בסלע, מטירות צלבניות ועד מסגדים ממלוכים וחמאם עות'מאני, מוצגים האתרים ההיסטוריים והארכאולוגיים של המדינה בכל רחבי הארץ המשקפים את ההיסטוריה העולמית העתיקה והמודרנית.[5] בלבנון היסטוריה ארוכת שנים של תיירות תרבותית. ההתעניינות בתרבות הלבנטית הלבנונית עוררה בעקבות ביקוריהם של אוריינטליסטים, חוקרים ומשוררים אירופיים רבים, במיוחד אלפונס דה למרטין, ארנסט רנן וויקטור גוארין.[6][7]

לבנון מהחלל, מרץ 2012. ניתן לראות כי חלק נכבד מהמדינה מכוסה שלג, עקב גובהם של ההרים במדינה. השלג וההרים מהווים מוקד משיכה לתיירות.

האווירה המגוונת של לבנון וההיסטוריה העתיקה הופכת אותה ליעד חשוב שבונה את עצמו לאט לאט לאחר המהומה המתמשכת. לבנון מציעה שפע: מחורבות רומיות עתיקות, לטירות שמורות היטב, מערות גיר, כנסיות ומסגדים היסטוריים, חופים יפים השוכנים בים התיכון, מטבח לבנוני בעל שם עולמי, חיי לילה ללא הפסקה ודיסקוטקים, ועד אתרי סקי הרריים.

השקעה פרטית משמעותית נעשית כיום במודרניזציה והרחבת מגזר זה וחברות מלונות בינלאומיות חזרו ללבנון. קזינו דו ליבן, שהיווה באופן היסטורי יעד תיירותי מרכזי, נפתח מחדש בשנת 1996. אתר הסקי הגדול במדינה הורחב. הממשלה סבורה כי בזכות חזרת השלום והיציבות למדינה ועם פיתוח התשתית הדרושה, תיירות תתרום שוב משמעותית לכלכלת לבנון. ענף התיירות של לבנון מסתמך גם על מספרם הגדול של לבנונים החיים בחו"ל שחוזרים בקביעות למדינה בעונת הקיץ.[8]

חקלאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

החקלאות בלבנון היא המגזר השלישי בחשיבותו במדינה לאחר מגזר השירותים, והמגזר התעשייתי. היא תורמת כמעט 7% לתמ"ג ומעסיק כ-15% מהאוכלוסייה הפעילה.[9] הגידולים העיקריים כוללים דגנים (בעיקר חיטה ושעורה), פירות וירקות, זיתים, ענבים וטבק, יחד עם עדרי צאן ועיזים. משאבים מינרליים מוגבלים ומנוצלים רק לצריכה ביתית.[10] לבנון, המונה מגוון אדמות חקלאיות, החל מהרמה הפנימית של עמק הבקעה ועד העמקים הצרים המובילים כלפי מטה אל הים, מאפשרת לחקלאים לגדל גידולים אירופיים וגם טרופיים כאחד. טבק ותאנים מגודלים בדרום, פירות הדר ובננות לאורך החוף, זיתים בצפון וסביב הרי השוף ופירות וירקות בעמק הבקעא. גידולים אקזוטיים נוספים כוללים אבוקדו, שגדלו ליד בייבלוס וחשיש (יבול עיקרי בבקעא).[11]

החקלאות של לבנון, המציעה קרקע פורייה, טרסות מעוצבות ותוצרת טרייה ובריאה, ניצבת בפני כמה אתגרים בשנים האחרונות. פרקטיקות חקלאיות לא ראויות המובילות לשחיקת קרקע ולהתרוששות, הידלדלות משאבי מים תת-קרקעיים, זיהום מים והשפעות בריאותיות כתוצאה משימוש לא הולם בחומרי הדברה ודישון, וזיהום סביבתי כתוצאה מהשלכת פסולת שחיטה, וחוות בעלי חיים הם מהבעיות העיקריות של מגזר זה. החקלאות גם הולכת ופוחתת לטובת עיור, כמו במישור החוף ובחלקים מהבקעא. נראה כי מדיניות הממשלה מכוונת לגידול בזמינות ההשקיה במים (בעיקר בדרום) ובקרה על השימוש בחומרי הדברה, ללא השקעה או מעט תמריצים לטכניקות השקיה שמורות על מים וקרקע. המגזר הפרטי מנצל בהדרגה הזדמנויות חדשות אך קטנות המוצעות על ידי חקלאות אורגנית ותוצרת חקלאית בעלת ערך גבוה.[12]

הכלכלה כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנרגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לבנון דלה במקורות אנרגיה, על כן מבוסס משק האנרגיה שלה על מקורות חיצוניים. יבוא דלקים לתעשייה, לתחבורה ולייצור חשמל מהווה סעיף הוצאה נכבד במשק הלבנוני. אספקת החשמל איננה עונה על צורכי המדינה, ותחנות הכוח מיושנות הדורשות תחזוקה יקרה. המצב הביא לכך שטורקיה העניקה ללבנון תחנות כוח צפות העוגנות מול החוף הלבנוני המנסות, בלא הצלחה, לספק את צריכת החשמל המקומית.

שחיתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלכלת לבנון סובלת מרמת שחיתות גבוהה – החל בניפוח בשכר הבכירים, דרך מינויי קרובים ועד ניפוח המנגנון הממשלתי. הבעיה האחרונה היא תוצאה של המשטר העדתי הנוהג בלבנון, המחייב מינוי נושאי משרות לתפקידים בכירים על פי מפתח עדתי (עקב הסכם טאיף), ולאו דווקא על פי הכישורים.[13]

המחאה בלבנון בשנת 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המחאות בלבנון (2019)

המחאות בלבנון בשנת 2019 המכונות גם אינתיפדאת המס ואינתיפאדת הווטסאפ, הן סדרה של מחאות ברחבי לבנון, שהגיעו בתגובה לכישלונה של הממשלה למצוא פתרונות למשבר הכלכלי במדינה בשנה שקדמה להן.[14] על פי החשד, הטריגר הישיר להפגנות הוא מיסים שהוטלו על בנזין, טבק ושיחות טלפון מקוונות, כמו שיחות באמצעות וואטסאפ,[15][16][17] כיוון שההפגנות פרצו ברחבי הארץ מיד לאחר החלטת הקבינט על הטלת מיסים על שיחות ווטסאפ.[18][19][20]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלכלת לבנון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Central Intelligence Agency, Report, Review of the World Situation, February 16, 1949, Secret, CREST., U.S. Intelligence on the Middle East, 1945-2009
  2. ^ Budget deficit and inflation: Japan, dx.doi.org, ‏2019-06-14
  3. ^ 3.0 3.1 Figure 1.16. Command GDP adjustment to annual average GDP growth rate, dx.doi.org
  4. ^ Priority Reforms for the Government of Lebanon, World Bank, 2017-05-27
  5. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Denney, Stuart Henry Macdonald, (born 15 June 1959), QC 2008, Who's Who, Oxford University Press, 2008-12-01
  6. ^ Cynthia Eid, Fady Fadel, Quelle justice internationale au Proche-Orient ?, Presses de l’Université de Montréal, 2016, עמ' 101–108
  7. ^ N. Bjorndalen, E. Kuru, Stability of Microbubble-Based Drilling Fluids Under Downhole Conditions, Journal of Canadian Petroleum Technology 47, 2008-06-01 doi: 10.2118/08-06-40
  8. ^ Who's Who in Lebanon 2007-2008, Berlin, Boston: DE GRUYTER SAUR
  9. ^ فابريس بالانش, أطلس لبنان, Presses de l’Ifpo, 2016, עמ' 24–25
  10. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    Lebanon, Main branches of industry, January 2008. Retrieved on 2008-06-22.
  11. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    {{{כותרת}}}, countrystudies.us
  12. ^ Original PDF, dx.doi.org
  13. ^ זה לא רק הווטסאפ, www.regthink.org
  14. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Lebanon a Year Later: The Crisis Deepens, MERIP Reports, 1974-08, עמ' 26 doi: 10.2307/3011198
  15. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, Lebanese Dental Association North Lebanon May 30 - 31 , June 1 , 2013 Las Salinas , Anfeh , Lebanon, Dental News 20, 2013-09, עמ' 57–58 doi: 10.12816/0003066
  16. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר

    פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים
    {{{מחבר}}}, LAS VEGAS SANDS CORP., a Nevada corporation, Plaintiff, v. UKNOWN REGISTRANTS OF www.wn0000.com, www.wn1111.com, www.wn2222.com, www.wn3333.com, www.wn4444.com, www.wn5555.com, www.wn6666.com, www.wn7777.com, www.wn8888.com, www.wn9999.com, www.112211.com, www.4456888.com, www.4489888.com, www.001148.com, and www.2289888.com, Defendants., Gaming Law Review and Economics 20, 2016-12, עמ' 859–868 doi: 10.1089/glre.2016.201011
  17. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:קישור כללי

    פרמטרי חובה [ כותרת ] חסרים
    [Welle (www.dw.com), Deutsche. "Lebanon: WhatsApp tax sparks mass protests | DW | 18.10.2019". DW.COM (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-18 באוקטובר 2019. ]
  18. ^ Richard Youngs, Civic Activism Unleashed, Oxford University Press, 2019-01-24, עמ' 27–51
  19. ^ T. R. Kennedy, A. J. Dessler, W. Homer Ballard Jr., Spencer Young, Railgun Wrap Up, Science News 119, 1981-05-02, עמ' 275 doi: 10.2307/3965816
  20. ^ Australia (2017-18 Income tax year), dx.doi.org, ‏2019-04-11