כלכלת לסוטו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כלכלת לסוטו
מאסרו, המרכז הכלכלי של לסוטו
מאסרו, המרכז הכלכלי של לסוטו
דירוג עולמי תמ"ג: 165; תמ"ג לנפש: 183
סטטיסטיקה
תמ"ג 7,448
תמ"ג לנפש 3,804
צמיחה כלכלית 2.50% (דירוג: 120; הערכה לשנת 2015)
מדד ג'יני 63.2 (דירוג: 1; 1995)
כוח עבודה 899,100 (הערכה לשנת 2015)
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA
הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר ארצות הברית, אלא אם כן צוין אחרת

לסוטו מוקפת גאוגרפית על ידי דרום אפריקה, וכלכלתה משולבת איתה. כלכלת לסוטו מתבוססת בעיקר על חקלאות ובעיקר דגנים וגידול בעלי חיים.[1] בעבר, עבודה של תושביה במכרות בדרום אפריקה הייתה משמעותית מאוד לכלכלתה, אולם ההכנסה מכרייה בדרום אפריקה ירדה. מנגד, הכרייה בלסוטו עצמה, בעיקר של יהלומים התגברה מאוד בלסוטו מאז תחילת שנות ה-2000, והגיעה לכ-7% של התמ"ג בשנת 2011. מגזר התעשייה, בעיקר של הטקסטיל, ירד מ-כ-20% של התמ"ג בשנת 2004 לכ-11% בשנת 2011.[2]

המדינה היא חלק מהאיחוד המכס הדרום אפריקאי, וחלק נחמד מהנסות המסים שלה מתקבלות מהאיחוד.[3][4] רוב משקי הבית בלסוטו עוסקים בחקלאות לקיום. כשני שלישים מההכנסה של משקי הבית בלסוטו מגיעים מחקלאות וגידול בעלי חיים (בעיקר עזים, כבשיפ ובקר) לקיום. המועסקים השכירים בקסטורים השונים הם : נשים עובדות במפעלי טקסטיל (כ-40,000), גברים המועסקים במכרות בדרום אפריקה (כ-40,000), עובדי מדינות המועסקים בממשלת לסוטו (כ-40,000) והיתרה שכירים בחקלאות, תעשייה, בנייה, מכרות יהלומים ושירותים שונים (כ-80,000).[5]

המדינה נמצאת בתחתית רשימת המדינות (מקום 158 מתוך 187) לפי מדד הפיתוח האנושי. צפי מסך החיים בלידה הוא 48.2 שנה ו-44 אחוז מהאוכלוסייה חי מהכנסה של 1.25 דולר ליום בממוצע. אולם, למרות זאת שיעורי יודעי קרוא וכתוב באוכלוסייה מגיע ל-82%.[1]

אוצרות הטבע העיקריים של לסוטו הם היהלומים והמים. יצוא היהלומים מהמכרות בלסוטו היה כ- 230 מיליון דולר בשנת 2010/11. הייצור מרוכז בארבעה מכרות. מי הגשמים הרבים בהרי לסוטו מנוצלים ב"פרויקט המים של רמת לסוטו" (LHWP), שהוקם ב-1986 ומתוכנן לספק מים לדרום אפריקה במשך שנים רבות. הפרויקט מספק מים לאזורי יוהנסבורג והאזורים ממזרח לה. ערך יצוא המים היה כ- 70 מיליון דולר בשנת 2010.

לסוטו ניצלה את ההזדמנות שנפתחה למדינות מתפתחות לייצא טקסטיל משוחרר ממכס למדינות מפותחות כתוצאה מהסכמים בינלאומיים. ההסכם החשוב ביותר המשפיע על היצוא מלסוטו הוא חוק "ההזדמנות והצמיחה לאפריקה" (AGOA) האמריקני. בעזרת השקעות חוץ של משקיעים ממוצא סיני מטאיוואן הוקמו בלסוטו מפעלים רבים לטקסטיל באזורי תעשייה מיוחדים. המוצרים העיקריים הם חולצות ומכנסי ג'ינס. המפעלים מייצאים כ- 400 מיליון דולר בשנה בעיקר לארצות הברית ומעסיקים כ- 40,000 עובדים (בעיקר נשים). לסוטו נחשבת ליצואנית הטקסטיל הגדולה ביותר באפריקה. איגוד המפעלים מפעיל תוכנית מיוחדת למלחמה באיידס בסיוע קרן "ביל גייטס" על ידי הספקת הדרכה ותרופות (כ- 40% מהפועלות נמצאו כנשאיות הנגיף). לסוטו מקבלת סיוע כלכלי ניכר ממקורות רבים, בהם ארצות הברית, האיחוד האירופי ומוסדות פיננסיים בינלאומיים.[6]

נתונים כלכליים עיקריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תוצר מקומי גולמי, 6.976 מיליארד דולר
  • תמ"ג לנפש, 3,563 דולר
  • מוצרי חקלאות : תירס, חיטה, שעורה ובעלי חיים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלכלת לסוטו בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Lesotho - Country Brief, ‏2014-03-31
  2. ^ Lesotho Economy 2018, CIA World Factbook, www.theodora.com
  3. ^ Wayback Machine, ‏2012-07-15
  4. ^ Lesotho - Country Brief, ‏2014-03-31
  5. ^ IFC SmartLessons --> Lessons, smartlessons.ifc.org
  6. ^ Wayback Machine, ‏2012-02-09