כלכלת סינגפור

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כלכלת סינגפור
דירוג עולמי תמ"ג: 38; תמ"ג לנפש: 7
מטבע דולר סינגפורי
סטטיסטיקה
תמ"ג 528,100
תמ"ג לנפש 88,076
צמיחה כלכלית 2.00% (דירוג: 135; הערכה לשנת 2015)
מדד ג'יני 46.4 (דירוג: 32; 2014)
כוח עבודה 3,588,000 (הערכה לשנת 2015)
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA
הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר ארצות הברית, אלא אם כן צוין אחרת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כלכלת סינגפור היא כלכלה מפותחת המבוססת על שוק חופשי. כלכלת סינגפור נסמכת על ייצור וייצוא מוצרי אלקטרוניקה, ביוטכנולוגיה, פרמצבטיקה, כימיקלים וכן על היותה מרכז פיננסים ומסחר חשוב.

ההילך החוקי בסינגפור הוא דולר סינגפורי.

סקירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נכון לשנת 2012 סינגפור מדורגת ככלכלה השנייה הכי חופשית בעולם הן על פי מכון הריטג'[1] והן על פי מכון פרייז'ר. כמו כן לפי שני מכונים אלו סינגפור מאופיינת בכמות המעוטה ביותר של רגולציה עסקית בעולם. נוסף על כך, בסינגפור נהוג סחר חופשי ומיסוי נמוך. מאז שנת 1961, צמחה כלכלת המדינה בקצב מרשים של כ-7.5% בשנה, והיא נמנית עם "ארבעת הנמרים של אסיה", יחד עם הונג קונג, קוריאה הדרומית וטאיוואן. עם זאת, המיתון הכלכלי העולמי לא פסח על סינגפור, בשנת 2001 נרשמה צמיחה שלילית בשיעור של 2%, אך בשנים שלאחר מכן הכלכלה חזרה לצמוח בקצב הרגיל.

מרינה ביי סנדס, נחשב למבנה שעלות בנייתו הייתה היקרה בהיסטוריה

נכון לשנת 2016 התוצר הלאומי הגולמי לנפש בסינגפור הוא 84,214$, במקום ה-8 בעולם. סינגפור ידועה לטובה גם בנמלים שלה. הנמל הימי שלה הוא מהפעילים בעולם ושדה התעופה צ'נגי שבה ידוע ביעילותו וביופיו, ונבחר כנמל התעופה הטוב ביותר בעולם ב-2013. חברת התעופה "סינגפור איירליינס" נחשבת לאחת מהטובות בעולם. מחיר כלי הרכב בסינגפור הוא יקר מאוד והמיסוי הוא מהגבוהים בעולם, זאת כדי למנוע גודש רב בכבישים באי הצפוף. מנגד, התחבורה הציבורית נחשבת ליעילה ונוחה, ומהווה תחליף ראוי[2].

כלכלתה של סינגפור נחשבת לבלתי מושחתת, ומאופיינת בתחרותיות, חריצות ופריון גבוה. אחוז האבטלה בה נמוך ועומד על כ-2%. במדינה עובדים זרים רבים המהווים כשליש מכוח העבודה.

רחוב אורצ'רד, רחוב הקניות המרכזי של סינגפור הוא אחד ממרכזי הקניות הנחשבים וההומים בעולם.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד הפיתוח המואץ שעבר על המדינה החל בשנות ה-60, לא נחשבה העיר למוקד כלכלי חשוב במיוחד, כי אם למושבת דייגים ענייה, ולמעשה ניתן להניח כי ללולא מיקומו האסטרטגי של הנמל שלה, לא היו מוצאים בה עניין מיוחד. זולת הנמל והדייג המדינה דלה באוצרות טבע וקרקעות, ואוכלוסייתה שהורכבה ברובה ממהגרים הייתה ענייה, לא מיומנת ולא משכילה. על כן, כחלק מתהליך ההתפתחות שלה הושם דגש על חינוך האומה - הן במישור הידע (פיתוח הידע הכללי), והן במישור החינוכי (חינוך האומה להתנהגות נאותה, הימנעות מיריקות ברחוב לדוגמה, הנפוצה יחסית בציבור הסיני[3]). כמו כן, התפתחה תעשייה פיננסית ענפה שקיומה אפשרי גם במדינה ענייה במשאבים טבעיים כמו סינגפור. לראיה, חברות רבות מחזיקות משרדים בסינגפור, וענייניהן המשפטיים כפופים לחוק הסינגפורי.

התפתחות כלכלת סינגפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם קבלת העצמאות, סינגפור החלה בתהליך פיתוח מהיר שהוביל אותה מהיותה מדינת עולם שלישי למדינה מובילה בעולם הראשון, בהנהגתו והובלתו של המייסד לי קואן יו. המדינה הצליחה לבנות מערכת כלכלית משגשגת ומפותחת ביותר עם שוק חופשי וכלכלה פתוחה ונקייה משחיתות, חרף היותה מדינה בעלת שלטון אוטוקרטי. היא ניצבת בין המדינות המדורגות כפחות מושחתות בעולם, לצד דנמרק, פינלנד, שוודיה וניו זילנד, וכן כראשונה באסיה כמדינה עם שיעורי השחיתות הנמוכים ביותר לפי (Transparency International).

ניתן להגדיר את סינגפור כ'שווייץ של המזרח הרחוק' בתחום הפיננסי. רוב הבנקים, חברות הביטוח ובתי ההשקעות הגלובאליים המרכזיים ממוקמים בה, מה שמספק לה תשתית פיננסית עסקית טובה עבור האופרציה שמקיימות חברות רב לאומיות, תעשיות יצרניות, עסקים ותאגידים הפועלים בה וממנה[4].

נמל סינגפור[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף התפתחותה הכלכלית של סינגפור, נשאר הנמל עוגן משמעותי בכלכלתה.

נכון ל-2012, מדובר הנמל המסחרי השני העמוס ביותר בעולם על פי מדד מעמס האוניות העוברות בו. בנמל עוברות רבע מכלל מספר המכולות בעולם, וזהו נמל המכולות העמוס בעולם. הנמל מטפל בחצי מכמות הנפט הגולמי הנסחר בעולם ואף במדד כמות הסחורות החולפות בנמל, בדרכן לנמלי יעד אחרים, זהו הנמל העמוס בעולם. נמל סינגפור היה, עד לשנת 2005, גם הנמל העמוס בעולם במדד משקל המטענים שחלפו בו, אז נטל את הבכורה נמל שאנגחאי.

הנמל מהווה ערוץ חיוני ליבוא משאבים טבעיים ויצואם לאחר שעובדו וזוקקו, כך למשל, זיקוק נפט. הנמל מהווה מקור הכנסה עיקרי לתעשיית שירותי האירוח והתיירות בסינגפור וכן לתעשיית המזון. לנמל יש ערך אסטרטגי ראשון במעלה, שכן עקב דלות משאבי הטבע שלה, נאלצת המדינה לייבוא רב.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחד הסקטורים המתפתחים בסינגפור בשנים האחרונות הוא סקטור התיירות.

נתוני הפתיחה של סינגפור בתחום אינם מרשימים, שכן היא מדינה קטנה, נטולת מבנים עתיקים בעלי ערך היסטורי או חזותי יוצא דופן (דוגמת הטאג' מהאל, מאצ'ו פיצ'ו, הקולוסיאום ברומא וכדומה). כמו כן, אין בה גם אתרי טבע מיוחדים שיכולים למשוך תיירים רבים בזכות עצמם (דוגמת הגרנד קניון, הנהר התת-קרקעי בפלאוון, מפלי איגואסו וכדומה). גם אין בה תצורות נוף מיוחדות, שכן היא פרוסה על כמה איים שמכילים לא יותר ממספר גבעות ושטחים פראיים.

כדי לפצות על כך הוקמו אטרקציות תיירותיות מלאכותיות רבות שיתנו מענה הולם וימשכו תיירים כדי לחוות אותן.

בין השאר ניתן למנות באטרקציות את:

  • צ'יינהטאון (Chinatown)
  • רחוב אורצ'רד (Orchard Road)
  • הודו הקטנה (Little India)
  • הגנים הבוטניים של סינגפור (Singapore Botanic Gardens)
  • המוזיאון הלאומי של סינגפור (Singapore National Museum)
  • Singapore Flyer
  • Gardens by the Bay
  • האי סנסוטה
הגלגל הענק בסינגפור. היה הגבוה בעולם כשנפתח לציבור.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

העצים המלאכותיים בגרדן ביי דה באי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלכלת סינגפור בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]