כלכלת סלובניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
כלכלת סלובניה
דירוג עולמי תמ"ג: 99; תמ"ג לנפש: 59
מטבע אירו
סטטיסטיקה
תמ"ג 71,230
תמ"ג לנפש 33,885
צמיחה כלכלית 2.90% (דירוג: 105; הערכה לשנת 2015)
מדד ג'יני 23.7 (דירוג: 145; 2012)
כוח עבודה 916,000 (הערכה לשנת 2015)
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA
הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר ארצות הברית, אלא אם כן צוין אחרת
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

כלכלת סלובניה היא מפותחת והמדינה נהנית מרמה גבוהה של שגשוג ויציבות כמו גם מתמ"ג לנפש על ידי שווי כוח קנייה בשיעור של 83% מהממוצע באיחוד האירופי בשנת 2015, וכן גם בשנת 2014, ובשני אחוזים יותר מאשר בשנת 2013.[1] התמ"ג הנומינלי בשנת 2018 היה 42.534 מיליון אירו, התוצר הנומינלי לנפש (תוצר לנפש) בשנת 2018 היה 21,267 אירו. התמ"ג הגבוה ביותר לנפש הוא במרכז סלובניה, שם נמצאת עיר הבירה ליובליאנה, שהיא חלק מהאזור הסטטיסטי המערבי של סלובניה, שיש לו תוצר לנפש גבוה יותר ממזרח סלובניה.[2]

בינואר 2007 היא הייתה לחברה הראשונה שהצטרפה לאיחוד האירופי ואימצה את מטבע האירו מאז השקת המטבע בשנת 1999 והיא הייתה חברה בארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי מאז 2010.[3]

בסלובניה כוח עבודה משכיל מאוד, תשתיות מפותחות, והיא ממוקמת בצומת תחבורה מרכזית.[4] מצד שני, רמת ההשקעה הישירה בחו"ל היא מהנמוכות ביותר אך עלתה בהתמדה בשנים האחרונות. הכלכלה הסלובנית נפגעה קשה מהמשבר הכלכלי האירופי, שהחל בסוף שנות האלפיים.[5] אחרי שנת 2013 התוצר לנפש עלה שוב.[6] כמעט שני שלישים מהאוכלוסייה העובדת מועסקים בשירותים.[7] החקלאות אחראית לכ-3% מהתל"ג, והתעשייה ל-36%.

האינפלציה בסלובניה בגבולות הסביר: 3.6% ב-2004, 2.8% ב-2005, וכעת היא שווה לממוצע באיחוד האירופי. החוב הלאומי של סלובניה נמצא בגבולות דרישות אמנת מאסטריכט, וכלכלת סלובניה צומחת בשיעורים נאים - 5.1% ב-2006, 3.9% ב-2005, 4.2% ב-2004, אחרי צמיחה איטית במהלך 2003 - 2.7%. לאור נתונים אלו, נחשבת סלובניה כבעלת בסיס כלכלי איתן. התקציב הממשלתי מגיע רק לכשליש מהתל"ג, דבר המצביע על סקטור פרטי מפותח.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

על אף שאוכלוסייתה מנתה רק כאחד מכל אחד עשרה איש מכלל האוכלוסייה של יוגוסלביה, היא הייתה בעלת התפוקה הגבוה ביותר מבין הרפובליקות היוגוסלביות, והיוותה כחמישית מהתמ"ג שלה ושליש מהיצוא שלה.[8] על כן, כשסלובניה קיבלה עצמאות בשנת 1991, היא הייתה עם כלכלה משגשגת יחסית, שכבר הייתה בעלת קשרי שוק חזקים למערב.

מאז אותה תקופה היא פעלה במרץ לגיוון המסחר שלה עם המערב והשתלבות במוסדות מערביים וטרנס-אטלנטיים. סלובניה היא חברה מייסדת בארגון הסחר העולמי, הצטרפה ל-CEFTA (הסכם הסחר החופשי המרכז אירופאי) בשנת 1996, והצטרפה לאיחוד האירופי ב-1 במאי 2004. ביוני 2004 הצטרפה למנגנון שער החליפין האירופי. האירו הוצג בתחילת 2007 והופץ לצד המטבע המקורי עד 14 בינואר 2007. סלובניה משתתפת גם ב-SECI (יוזמה לשיתוף פעולה בדרום מזרח אירופה), כמו גם ביוזמת מרכז אירופה, בתהליך רויאמונט ובמועצה הכלכלית של הים השחור.

בסוף המשבר הכלכלי של סוף שנות האלפיים, סבלה הכלכלה הסלובנית ממפלה קשה. בשנת 2009 התמוטט התוצר הסלובני לנפש ב-7.9%, מה שהיה לנפילה הגדולה ביותר באיחוד האירופי אחרי המדינות הבלטיות ופינלנד. לאחר התאוששות איטית מהמיתון ב-2009 בזכות היצוא,[9] הכלכלה של סלובניה שוב גלשה למיתון ברבעון האחרון של 2011.[10] מיתון זה יוחס לירידה בצריכה המקומית ולהאטה בצמיחת היצוא.[11] סלובניה מייצאת בעיקר למדינות גוש האירו.[12] הסיבות לירידה בצריכה המקומית היו מרובות: צנע פיזיקלי, הקפאת הוצאות התקציב בחודשים האחרונים של 2011,[13] כישלון במאמצים ליישום רפורמות כלכליות, מימון לא הולם והירידה ביצוא.[14] בנוסף ענף הבנייה נפגע קשות בשנים 2010 ו-2011.[15] משנת 2014 ואילך התוצר של סלובניה עולה שוב.[16] הגורמים העיקריים לצמיחת התוצר הם הייצוא ובשנת 2016 גם הצריכה המקומית, שהחלה להתעורר לאחר המשבר הכלכלי. צמיחת התוצר בשנת 2015 הייתה 2,3%,[17] במחצית הראשונה של 2016 2,5% וברבעון השני של 2016 2,7%.[18] המשמעות היא שצמיחת התוצר הואצה בשנת 2016.

ענפי הכלכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סחר[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסחר בסלובניה מכוון למדינות אחרות באיחוד, בעיקר גרמניה, אוסטריה, איטליה וצרפת. זו תוצאה של כיוון סיטוני מחדש של הסחר כלפי המערב והשווקים הצומחים של מרכז ומזרח אירופה נוכח התמוטטות השווקים היוגוסלביים שלה. כלכלת סלובניה תלויה מאוד בסחר חוץ. הסחר שווה לכ-120% מהתמ"ג (יצוא ויבוא בשילוב). כשני שלישים מהסחר בסלובניה הוא עם חברות אחרות באיחוד.

רמת פתיחות גבוהה זו הופכת אותה לרגישה ביותר לתנאים כלכליים אצל שותפי המסחר העיקריים שלו ולשינויים בתחרותיות הבינלאומית שלה. עם זאת, למרות ההאטה הכלכלית באירופה בשנים 2001–2003, סלובניה שמרה על צמיחה של 3% בתמ"ג. שמירה על עלויות עבודה בקנה אחד עם הפרודוקטיביות היא אפוא אתגר מרכזי של הכלכלה הסלובנית, וחברות סלובניות הגיבו בהתמחות בייצור היי-טק בינוני ועד להיי-טק. התעשייה והבנייה מהווים כרבע מהתמ"ג. כמו ברוב הכלכלות התעשייתיות, השירותים מהווים חלק הולך וגדל מהתפוקה (57.1 אחוזים), בעיקר בשירותים פיננסיים.

תיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – תיירות בסלובניה
אגם בלד בסלובניה, מאתרי התיירות הבולטים והמוכרים במדינה

התיירות היא ענף בכלכלתה של המדינה. בשנת 2017 ביקרו בה כ-3,000,000 תיירים שלנו כ-7,300,000 לינות לצד תיירות הפנים שרשמה כ-3,800,000 לילות.

מאז בחירתו של דונלד טראמפ לנשיאות ארצות הברית, נרשמה עלייה בתיירות לסלובניה, עקב ההתעניינות בה כמדינה ממנה מגיעה אשתו, הגברת הראשונה מלאניה טראמפ.[19]

סלובניה מציעה לתיירים מגוון של נופים, על אף גודלה הקטן יחסית של המדינה. האלפים היוליאניים בצפון מערבה, נוף ים תיכוני בדרום מערב, המישור הפאנוני בצפון מזרח, והאלפים הדינריים בדרום מזרח. אזורים אלה חופפים בקירוב לאזורים ההיסטוריים של סלובניה המבוססים על שטחי ממלכת הבסבורג (קרניולה, קריתיניה, סטריאה ואזור החוף). לכל אחד מאזורים אלה ערכי טבע, גאוגרפיה, ארכיטקטורה ומאפיינים תרבותיים משלו.

סלובניה מציעה לתיירים הרים מושלגים, כרי דשא, רצועה ימית, מערות ואגמים.

לובליאנה, בירת המדינה ואתר תיירות חשוב במדינה

בליובליאנה הבירה מבחר בניינים הבנויים בסגנון הבארוק והארט נובו, שחלקם פרי תכנונו של האדריכל הסלובני יוז'ה פלצ'ניק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא כלכלת סלובניה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Hatidža Beriša, Miroslav Talijan, ZAJEDNIČKA BEZBEDNOSNA I ODBRAMBENA POLITIKA EVROPSKE UNIJE – IZMEĐU MEKE I TVRDE MOĆI, Politička revija 42, 2015, עמ' 41–57 doi: 10.22182/pr.4422015.3
  2. ^ {{{מחבר}}}, OECD360: Slovenija 2015, OECD360, 2015-03-31 doi: 10.1787/9789264236219-sl
  3. ^ Lorna Prelaz, Jelenko Švetak, The Analysis of the Seafares´Employment Legislation in the Republic of Slovenia Analiza legislative o zapošljavanju pomoraca u Republici Sloveniji, Naše more 64, 2017-05, עמ' 44–48 doi: 10.17818/nm/2017/2.8
  4. ^ Lorna Prelaz, Jelenko Švetak, The Analysis of the Seafares´Employment Legislation in the Republic of Slovenia Analiza legislative o zapošljavanju pomoraca u Republici Sloveniji, Naše more 64, 2017-05, עמ' 44–48 doi: 10.17818/nm/2017/2.8
  5. ^ Lorna Prelaz, Jelenko Švetak, The Analysis of the Seafares´Employment Legislation in the Republic of Slovenia Analiza legislative o zapošljavanju pomoraca u Republici Sloveniji, Naše more 64, 2017-05, עמ' 44–48 doi: 10.17818/nm/2017/2.8
  6. ^ SŪRS, Encyclopédie de l’Islam
  7. ^ Central Intelligence Agency, Report, Haganah Supplies to Palestine, January 3, 1949, Secret, CIA., MEMO 1: Pioneer Orientalist online
  8. ^ {{{מחבר}}}, Šetinc, Marjan, (born 15 May 1949), Ambassador of Slovenia to Poland, 2009–14, Who's Who, Oxford University Press, 2007-12-01
  9. ^ C. Nash, T. Peters, ANALYSES OF HTF-48-12-20/24 (FEBRUARY, 2012) AND ARCHIVED HTF-E-05-021 TANK 48H SLURRY SAMPLES, 2012-08-02
  10. ^ Miroljub Labus, Double-dip recession and policy options, Ekonomika preduzeca 60, 2012, עמ' 33–40 doi: 10.5937/ekopre1202033l
  11. ^ Miroljub Labus, Double-dip recession and policy options, Ekonomika preduzeca 60, 2012, עמ' 33–40 doi: 10.5937/ekopre1202033l
  12. ^ Lorna Prelaz, Jelenko Švetak, The Analysis of the Seafares´Employment Legislation in the Republic of Slovenia Analiza legislative o zapošljavanju pomoraca u Republici Sloveniji, Naše more 64, 2017-05, עמ' 44–48 doi: 10.17818/nm/2017/2.8
  13. ^ Frank Barry, Adele Bergin, Inward Investment and Irish Exports over the Recession and Beyond, The World Economy 35, 2012-09-07, עמ' 1291–1304 doi: 10.1111/j.1467-9701.2012.01484.x
  14. ^ Peter Bedjanič, Posnetka Savinovih oper Lepa Vida in Matija Gubec v arhivu Radia Slovenija in izdaja posnetka Lepe Vide ob stopetdeseti obletnici skladateljevega rojstva pri Založbi kaset in plošč RTV Slovenija (2009), Musicological Annual 48, 2012-12-01, עמ' 255–259 doi: 10.4312/mz.48.2.255-259
  15. ^ Miroljub Labus, Double-dip recession and policy options, Ekonomika preduzeca 60, 2012, עמ' 33–40 doi: 10.5937/ekopre1202033l
  16. ^ SURS, www.stat.si
  17. ^ Uroš Mitrović, Franjo Pernuš, Boštjan Likar, Žiga Špiclin, Simultaneous 3D–2D image registration and C‐arm calibration: Application to endovascular image‐guided interventions, Medical Physics 42, 2015-10-14, עמ' 6433–6447 doi: 10.1118/1.4932626
  18. ^ Igor Vrišer, Družbeni proizvod slovenskih mest, Dela, 1997-12-01, עמ' 195–213 doi: 10.4312/dela.12.195-213
  19. ^ ותודה למלניה: זינוק בתיירות לסלובניה, ynet, ‏2017-12-20 (בעברית)