כלכלת טורקיה
 |
יש לעדכן ערך זה.
| |
| יש לעדכן ערך זה. | |
| דירוג עולמי | תמ"ג: 19; תמ"ג לנפש: 92 |
|---|---|
| מטבע |
לירה טורקית  |
| סטטיסטיקה | |
| תמ"ג | 905,988 |
| תמ"ג לנפש | 10,516 |
| צמיחה כלכלית | 3.80% (דירוג: 71; הערכה לשנת 2015) |
| מדד ג'יני | 40.2 (דירוג: 61; 2010) |
| כוח עבודה | 29,400,000 (הערכה לשנת 2015) |
| אבטלה |
9 אחוז (נכון ל־2014) |
|
הנתונים מבוססים בעיקר על: ספר העובדות העולמי של ה-CIA הסכומים הנקובים בדולרים בערך זה, הכוונה לדולר אמריקאי, אלא אם כן צוין אחרת | |
  | |
הכלכלה הטורקית מורכבת מתעשייה מודרנית בד בבד עם חקלאות מסורתית התופסת 35% מן התעסוקה. קיים גם ענף השירותים וענף התיירות. ענף הייצור הגדול ביותר בתעשייה הוא טקסטיל.
התל"ג לנפש בטורקיה נמוך משמעותית מהתל"ג של שאר מדינות המערב, ועומד על 8,900 דולר בשנה. ישנם 10.2 אחוזי אבטלה, ונכון לשנת 2000, 20 אחוז מן האוכלוסייה מוגדרת מתחת לקו העוני. מצב זה גורם לעיור (אורבניזציה) - אנשים רבים עוברים לערים הגדולות במטרה למצוא פרנסה. כמו כן, ההגירה מחוץ לטורקיה עולה משנה לשנה. המצב הכלכלי בטורקיה, היצע העבודה הנמוך ותופעת "כישורי יתר" (Over-qualification) – אנשים בעלי מקצוע ותארים מתקדמים שאינם מוצאים עבודה במקצועם – הן סיבות חשובות לעיכוב כניסת טורקיה לאיחוד האירופי.
עם זאת, נכון לשנת 2000 משקיעה המדינה מאמצים רבים בכלכלה המגדילים את הצמיחה במהירות, אך היא עדיין מתקשה להתגבר על חובות לאומיים.
החל מ-2018 נכנסה טורקיה למשבר כלכלי בעקבות הגרעון העמוק, המאופיין בצניחת ערכה של הלירה הטורקית (TRY), אינפלציה גבוהה, עליית מחירי האשראי, ועליה באי יכולות להחזיר הלוואות בכלל המדינה. נכון ל-24 בספטמבר 2022, על אף תוכניות הבראה שונות מטעם הממשל הטורקי, ערך הלירה ממשיך לצנוח והכלכלה אינה מצליחה להתאושש.
דלק[עריכת קוד מקור | עריכה]
טורקיה נמנית עם המדינות "מובילות הנפט" ומהווה צומת ראשי בנתיבי הנפט העולמיים, כיוון שהיא מגשרת בין המזרח התיכון, אירופה והקווקז. מדינה זו נמצאת במקום ה-24 בעולם בצריכת נפט עם כ-715,000 חביות ביום, למרות שהיא מייצרת רק כ-50,000 ומייצאת את רובן. מדי שנה עולה צריכת הנפט המהווה מקור לכמעט 40% מהפקת האנרגיה בטורקיה בכ-30,000 חביות ליום. לכן, ישנה תלות גדולה בייבוא, שמתבצע ממדינות המזרח התיכון ומרוסיה. במקביל, עולה השימוש בגז טבעי על יתרונותיו הרבים (כלכלית, סביבתית ופוליטית) וכדי למנוע שוב תלות ברוסיה, הסתיים ב-2006 פרויקט גדול בטורקיה הנקרא BTE) Baku-Tbilisi-Erzurum) והוא צינור גז טבעי באורך 1,776 ק"מ המחבר בין גאורגיה, אזרבייג'ן וטורקיה. כמו כן, כיום נמצא בבניה צינור שיוביל גז ליוון ויהפוך את טורקיה לצומת חשוב עוד יותר בנתיבי הנפט העולמיים.
חשמל[עריכת קוד מקור | עריכה]
נכון לשנת 2004, ייצרה טורקיה כ-32,000 מגה-וואט, והמשיכה לייצר אמצעים לייצור עוד כ-13,000 מגה-וואט. עליה להכפיל פי 3 כמות זו עד שנת 2020 כדי לעמוד בביקוש הגדל בקצב מסחרר. ב-2004 אישרה הממשלה רפורמה שתאפשר הפרטת משק האנרגיה בטורקיה. ייצור האנרגיה מגיע בעיקר מנפט, פחם וגז טבעי — מקורות שבהם טורקיה תלויה מייבוא. אף על פי כן, לטורקיה פוטנציאל עצום לייצור "אנרגיה מתחדשת", למשל, תחנות חשמל הידרו-אלקטריות שיפיקו אנרגיה מזרימת הנהרות הרבים בארץ. אפשרות נוספת היא הפקת חשמל מתנועת הרוח, על ידי שדות שיונחו לאורך חופי הארץ. מדי פעם עולות יוזמות להקמת תחנות כוח גרעיניות, אך הן נגנזות עקב לחצים בינלאומיים. כיום טורקיה סוחרת בחשמל עם אזרבייג'ן, ארמניה, בולגריה, גאורגיה, איראן, עיראק וסוריה.
פרויקט דרום-מזרח אנטוליה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – פרויקט דרום-מזרח אנטוליה
עוד בתקופתו של מוסטפא כמאל אטאטורק עלה הרעיון להשתמש במי הפרת והחידקל כדי לקדם את דרום טורקיה. מאז עבר פרויקט דרום-מזרח אנטוליה (Güneydoğu Anadolu Projesi, GAP) מספר גלגולים וכיום מטרתו היא לשפר את המצב הסוציו-אקונומי של תושביהן של תשע מנפות דרום-מזרח טורקיה. בסופו של דבר, הפרויקט אמור להכפיל את השטח החקלאי של טורקיה על ידי יצירת תעלות בין הנהרות, ליצור אגמים בהן ניתן לדוג ולהקים 19 תחנות כוח הידרואלקטריות ו-22 סכרים.
ייבוא וייצוא[עריכת קוד מקור | עריכה]
טורקיה מייצאת בעיקר ביגוד, מזון, טקסטיל, מתכות וציוד תחבורה בעיקר לאירופה (בראש ובראשונה לגרמניה — 12.9% מכלל הייצוא). עיקר הייצוא של טורקיה מתבסס על גידולים חקלאיים.
טורקיה מייבאת בעיקר מכונות, כימיקלים, דלקים וציוד מאירופה ומסין.
החרם על ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעקבות מלחמת חרבות ברזל וסירוב ישראל לאפשר לה להצניח סיוע ברצועת עזה[1] הודיע בחודש אפריל 2024 הנשיא הטורקי ארדואן על אמברגו סחורות על ישראל ביותר מ54 קטגוריות בינהם סחורות בענף הבנייה המזון והטואליטיקה[2][3].
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Z. Y. Hershlag, The contemporary Turkish Economy, London: Routledge, 1998
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ברנרד לואיס, הכלכלה של תורכיה המודרנית, מערכות 7, מאי 1941
- סקירה על כלכלת טורקיה באתר לשכת המסחר תל אביב והמרכז
רונית דומקה, אקונומיסט, סוכנויות הידיעות, ניסיון ההפיכה הצבאית בטורקיה נכשל - אך המדינה זקוקה למהפכה כלכלית, באתר TheMarker, 17 ביולי 2016- דורון פסקין, "יום השישי השחור" של ארדואן: חשש מקריסת בנקים באירופה, באתר כלכליסט, 11 באוגוסט 2018
- טלי גולדשטיין, הסרט הטורקי של ארדואן וטראמפ: "אלה שני המנהיגים שם למעלה שמסבכים את הכל", באתר TheMarker, 16 באוגוסט 2018
- ^ איתמר אייכנר, טורקיה זועמת על החלטת ישראל למנוע ממנה להצניח סיוע לעזה: "ננקוט בצעדים", באתר Ynet, 08.04.24
- ^ יובל אזולאי וירין קדוש, מנדל"ן ועד עגבניות: כך יפגע החרם הטורקי במשק הישראלי, באתר כלכליסט, 10.04.24
- ^ גד ליאור, פגיעה משמעותית - אבל זמנית: המשמעות של החרם הטורקי | ניתוח, באתר Ynet, 10.04.24