כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

כל דתקון רבנן כעין דאורייתא תקוןעברית: כל מה שתיקנו חכמים כעין של התורה תיקנו) הוא כלל בהלכה, לפיו תקנות חכמים, בנויות באותם כללים התקפים בדינים דאורייתא.

הביטוי משמש לעיתים גם להדגשת החשיבות של תקנות חכמים וחומרתם, כך למשל בדברי הרא"ש לגבי דין מדרבנן באיסור אכילת חלב [1]: "דאין לזלזל באיסורי דרבנן, דכל דתקון כעין דאורייתא תקון."

הכלל בתלמוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלל זה מופיע בכמה מקומות בתלמוד:

  • לגבי הגעלת כלים – גם כלים שבלעו יין נסך שאיסורו מדרבנן, טעונים את אותם כללי הגעלה שדרושים להגעלת כלים שאיסורם מהתורה.[2]
  • לגבי קניין על ידי קטן – הכללים התקפים לגבי קניינו מדאורייתא הם הכללים הדרושים לקניין על ידו לגבי עירוב חצרות אף על פי שהוא לצורך מצווה דרבנן.[3]
  • לגבי תרומות ומעשרות - אין לעשר ממין אחד של פירות אחד על מין אחר, גם כאשר החיוב הוא מדרבנן, וזאת כעין הדין בדברים החייבים במעשרות מהתורה.[4]

סייגים לכלל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב לסתירה זו כתב החזון איש כי הדבר נתון לשיקול דעתם של החכמים כאשר תיקנו את התקנה[7]:"לפעמים מיקילינן בדרבנן ואמרינן הם אמרו והם אמרו, ולפעמים אמרינן כל דתקון רבנן כעין דאורייתא והדבר תלוי לפי סברת חכמים."

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

First page of the first tractate of the Talmud (Daf Beis of Maseches Brachos).jpg ערך זה הוא קצרמר בנושא הלכה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.