סנטה מריה נובלה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
סנטה מריה נובלה
Basilica di Santa Maria Novella
Santa Maria Novella.jpg
מידע על המבנה
סוג כנסייה, בזיליקה זוטרה עריכת הנתון בוויקינתונים
כתובת פירנצה/העיר העתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר העיר העתיקה פירנצה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליהאיטליה  איטליה
סיום הבנייה 1278 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל לאונה בטיסטה אלברטי עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות גותית, אדריכלות הרנסאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים דומיניקנים עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 43°46′29″N 11°14′57″E / 43.7746°N 11.2493°E / 43.7746; 11.2493
www.smn.it
(למפת פירנצה רגילה)
Florence (location map).svg
 
סנטה מריה נובלה
סנטה מריה נובלה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

סנטה מריה נובלה היא כנסייה בפירנצה אשר באיטליה, הממוקמת בסמוך לתחנת הרכבת המרכזית בעיר הנושאת את שמה. הכנסייה נבנתה לאורך תקופות שונות על ידי מספר אדריכלים, אך המבנה בצורתו הנוכחית מיוחס ללאונה בטיסטה אלברטי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

האזור עליו נבנתה הכנסייה נשלט על ידי הדומיניקנים החל מ-1221. הם החליטו לבנות את הכנסייה בשטח בו הייתה ממוקמת כנסיית סנטה מריה דלה וין (Santa Maria delle Vigne) ולכן הוסיפו לשם הכנסייה את המילה "נובלה" ("חדשה"). הכנסייה נבנתה בסגנון רומנסק טוסקני על ידי שני נזירים דומיניקנים אשר החלו במלאכה באמצע המאה ה-13. הכנסייה הושלמה כמאה שנה לאחר מכן, אך בשלב זה, רק החלק התחתון של הכנסייה היה בנוי.

באמצע המאה ה-15 נבנה החלק העליון של הכנסייה על ידי לאונה בטיסטה אלברטי, בחסות ג'ובאני די פאולו רוצ'לאי, סוחר טקסטיל בן העיר פירנצה. אלברטי שאף להקנות למבנה את עקרונות הרנסאנס ובהם ההומאניזם, ההרמוניה והחזרה לקלאסיקה.

השילוש הקדוש של מזאצ'ו בכנסיית סנטה מריה נובלה

אדריכלות[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיוון שהחזית נבנתה מבעוד מועד בסגנון רומנסק טוסקני, המשיך אלברטי באותו סגנון על מנת לשמור על מראה אחיד. ואולם, המבנה כולל מאפיינים רנסאנסיים שונים שבבסיסו שאיבת ההשראה מהתרבות הקלאסית של יוון ורומא הבאה לידי ביטוי בפתח הכניסה המזכיר שער ניצחון רומי והחלק העליון שלו צורת מקדש יווני.

מאפיין רנסאני אחר הוא השימוש ביחידת מודולוס, שהיא אמת המידה לפיה נבנה כל חלק במבנה ביחס קבוע. עיצוב החזית מבוסס על יחידת מודולוס משוכפלת ברוח הרנסאנס. אלברטי מוסיף אלמנט חדשני המכונה "וולוטה" (בעברית יש המתרגמים: "לוליין" או "מגילה"), אלמנט שמחבר בין שני חלקי המבנה ומעניק לו עניין קישוטי, ללא תפקיד מעשי.

פנים הכנסייה מעוצב כצלב קטום דמוי האות T, מחולק לשלושה אולמות תווך. בכנסייה נעשה שימוש באחד מהכלים רבי העוצמה שפותחו בתקופת הרנסאנס. בתקופה זו התגלה עקרון הפרספקטיבה, דהיינו שעצם ניראה קטן יותר, והמרחקים בין העצמים קטנים עם המרחק. על ידי יצירת ממרווחים קטנים בין העמודים ככל שמתרחקים מהכניסה, נוצרת אשליה שהמבנה ארוך בהרבה מאורכו האמיתי. 

ישנם שני אזכורים של הפטרון, נותן החסות על המבנה– ג'ובאני רוצ'לאי, בשני האפריזים שבחזית הכנסייה. האחד מרומז, באפריז התחתון - לכל אורך האפריז משוכפל סמל המשפחה – המפרש. והשני מפורש, באפריז שתחת הגמלון - שמו של הפטרון מופיע עליו: "ג'ובאני רוצ'לאי בן-פאולו בשנה המבורכת 1470" (IOHAN(N)ES ORICELLARIUS PAU(LI) F(ILIUS) AN(NO) SAL(UTIS) MCCCCLXX).

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סנטה מריה נובלה בוויקישיתוף


P Architecture.png ערך זה הוא קצרמר בנושא אדריכלות ובנושא איטליה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.