כנס העתידנים (סרט)

כנס העתידנים
The Congress
	כרזת הסרט
מבוסס על	כנס העתידנים
בימוי	ארי פולמן, יוני גודמן
הופק בידי	ריינהרט ברונדיג ; ארי פולמן ; רובין רייט
תסריט	ארי פולמן
עריכה	נילי פלר
שחקנים ראשיים	רובין רייט; הארווי קייטל; דני יוסטון; פול ג'יאמטי; ג'ון האם
מדבבים	ג'ון האם; סאמי גייל; דון מקמנוס; מייקל שטאהל-דייוויד; שרה שהי; מייקל לנדס; August Wittgenstein; פרנסיס פישר; דני יוסטון; רובין רייט; קודי סמית-מקפי; פול ג'יאמטי; הארווי קייטל; Jörg Vincent Malotki
מוזיקה	מקס ריכטר
צילום	מישה אנגלרט
מדינה	ישראל
חברה מפיצה	האחים וורנר
שיטת הפצה	וידאו על פי דרישה
הקרנת בכורה	15 במאי 2013
משך הקרנה	123 דק'
שפת הסרט	אנגלית
סוגה	סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית, סרט דיסטופי, סרט מדע בדיוני, סרט בסוגת ספרות עלילה ספקולטיבית
תקציב	40,247,200 ₪
הכנסות	872,024 ₪ מהקרנות בארץ
הכנסות באתר מוג'ו	congress
פרסים	פרס האקדמיה האירופית לקולנוע לסרט האנימציה הטוב ביותר (ארי פולמן, יוני גודמן)
	thecongress-movie.com
	דף הסרט ב־IMDb

כנס העתידנים (באנגלית: The Congress) הוא סרט קולנוע מסוגת מדע בדיוני בבימויו של ארי פולמן אשר יצא לאקרנים ב-15 במאי 2013. הסרט הוא עיבוד קולנועי לספר באותו השם מאת הסופר סטניסלב לם. הקרנת הבכורה נערכה בפסטיבל הקולנוע בקאן. הסרט משלב צילום שחקנים ואנימציה.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט עוקב אחר השחקנית רובין רייט (המגלמת את עצמה). רייט מתגוררת עם שני ילדיה בסמוך לשדה תעופה. בנה, אהרון, חולה בתסמונת אשר, שגורמת לו להתעוור ולהתחרש באופן הדרגתי. היא ובנה מטופלים על ידי הרופא ד"ר ברקר, שמנסה לסייע להתמודד עם המצב הקשה של בנה. רייט מוצגת כשחקנית כושלת, אשר מאז הסרט "הנסיכה הקסומה" לא הצליחה בקולנוע, לרוב בשל פחד במה שגרם לה לנטוש סרטים במהלך הפקתם.

סוכנה (המגולם על ידי הארווי קייטל) מציע לה הצעה מאת אולפני מירמאונט^[2] במסגרתה האולפן יסרוק את דמותה למחשב וישתמש בדמות הממוחשבת על מנת להפיק סרטים מבלי צורך בהסכמתה או במשחק בפועל של השחקנית. רייט מתנגדת להצעה, אולם בשל מצבו הבריאותי של בנה (המתחרש ומתעוור) נאלצת להסכים לחוזה ל-20 שנה, מאחר שהובהר לה שבלא חתימה על החוזה לא תועסק על ידי אף אולפן ולא תוכל לממן את טיפולי בנה.

20 שנה לאחר מכן, רייט מוזמנת לכנס העתידנים המתקיים בעיר האנימציה אברהמה בו מוצגת טכנולוגיה חדשה של אולפני מירמאונט, בה שואפים הצופים סם כימי, ורואים את כל העולם שסביבם, ואת עצמם באנימציה. בשלב זה הסרט עצמו הופך מסרט מצולם לסרט אנימציה. במהלך הכנס רייט מסכימה להאריך את החוזה שלה עם האולפן, ולאפשר לאנשים סביבה ללבוש את דמותה באמצעות סם. במהלך הכנס טרוריסטים פולשים למתחם ורייט נפצעת מהחומריים הכימיים שפוזרו באוויר.

היא מוקפאת ל-20 שנה נוספות שלאחריהן מתעוררת בעולם עתידני, בעיר ניו יורק, שבה מגדלים פורחים באוויר בין גנים מלאי פרחים; עולם בו כל אחד יכול לצרוך כל סם לדמיין את דמותו, ובני האדם חיים בהרמוניה נטולת אגו. מי שמדריך אותה בעולם המצויר החדש הוא דילן טרלינר, האווטאר של אנימטור ותיק שעבד באולפני מירמאונט והשתמש בדמותה הדיגיטלית ליצירת סרטים. השניים מתאהבים ומבלים בעולם האנימציה אך רייט עדיין רוצה למצוא את בנה. למרות שדילן מנסה להניאה מלעזוב את "מסיבת הכימיקלים" האוטופית לעולם האמיתי המכוער והאכזר, רייט בוחרת להתנקות מהסמים במטרה למצוא את בנה שנעלם.

לאחר צאתה מעולם ההזיות היא מגלה כי היא נמצאת בעיר הרוסה, בה אנשים מתים מחוסר טיפול רפואי, קופאים מקור ורעבים לאכול, אך אינם יודעים זאת בשל הסמים. היא מגלה שבנה חיכה לה 19 שנים ואז נכנס לעולם הסמים, שבו, בשל העובדה שאנשים לובשים ופושטים צורות, לא ניתן למצוא אותו. רייט בוחרת לחזור לעולם הסמים לאחר שכשלה התוכנית למציאת בנה. בסיום הסרט, רייט שוב נכנסת לעולם האנימציה של "מסיבת הכימיקלים" ומדמיינת את עצמה בדמותו של בנה, אהרון, שחי מחדש את חייו, החל מלידתו, עבור במבט הראשון באמו, צופה באמו משחקת על הסט, בטיפולים אצל ד"ר ברקר ובסוף צופה באמו הולכת לכנס העתידנים. בסצנה האחרונה רייט טסה על מטוס מראשית התעופה ומוצאת את בנה בלב המדבר. הסרט נותן לצופה להחליט האם היא אכן פגשה את בנה בעולם "מסיבת הכימיקלים" או שהיא רק מדמיינת את זה.