קבוצת כנרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף כנרת (קבוצה))
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קבוצת כנרת
נוף קבוצת כנרת משנת 2007
מראה כללי של קבוצת כנרת
מחוז הצפון
מועצה אזורית עמק הירדן
גובה ממוצע ‎-171‏ מטר
תאריך ייסוד 1908
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
מוצא המייסדים רוסיה, פולין
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 695 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎1.5%‏ בשנה עד סוף 2016

קואורדינטות: 32°42′49″N 35°33′43″E / 32.7136735245546°N 35.5620764717388°E / 32.7136735245546; 35.5620764717388

קְבוּצַת כִּנֶּרֶת היא קיבוץ השוכן בחוף הדרום-מערבי של הכנרת, בין המושבה כנרת ובין דגניה המשתייך לתנועה הקיבוצית. הקבוצה הוקמה ב-ב' בחשוון תרע"ד, 2 בנובמבר 1913. שייכת למועצה אזורית עמק הירדן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ייסוד ושנים ראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מייסדי היישוב היו "שלישיית היחד" אנשי העלייה השנייה: בנציון ישראלי, נח נפתולסקי ומאיר רוטברג. בחצר כנרת התגבשה קבוצה שהאידאולוגיה שלה הייתה "כיבוש העבודה" (ולכן נקראה "קבוצת כיבוש עבודה"). הקבוצה נדדה בין עבודות מחצר כנרת לסג'רה ולכפר אוריה. חברי הקבוצה תכננו לעלות להתיישבות בחורן, אשר ברמת הגולן, ובשנת 1913 (תרע"ד) נענו לקריאת ד"ר ארתור רופין, מנהל המשרד הארצישראלי, לחזור לחצר כנרת ולקחת עליהם את ניהול ותפעול החווה, מידי קבוצת "הפועל הצעיר" שבראשה עמד אליעזר יפה, אשר ניהלה את החווה במשך שנה אחת. קבוצת המייסדים הראשונית שחזרה לחוות כנרת להקים את הקבוצה כללה שלושה עשר חברים ושלוש חברות: בנציון ישראלי, נח נפתולסקי, מאיר רוטנברג, אהרן שידלובסקי, א"ד גורדון, יוסף זלצמן, יצחק טבנקין, יצחק פיינרמן, אלכסנדר נויפלד, אברהם קרביצקי, יצחק ברנשטיין, יהושע אדלר, דוד פיירמן, חיה ישראלי, אוה טבנקין וחיה ברשקובסקי.[2][3]

קבוצה נוספת שעבדה באתר בראשית ימי כנרת הם "תימני כנרת", אשר הגיעו, בהנהגתו של הרב דוד בן ישראל צאירי, לעבוד בחווה ב-1912. יוצאי תימן, אשר התגוררו בבית המוטור ובסביבתו, מחוץ לחצר כנרת עצמה, היוו קבוצה נפרדת מבחינה תרבותית וחברתית. ב-1930, לאחר קונפליקט מתמשך עם הקבוצה, גורשו התימנים מכנרת ועברו לרחובות.

בשנת 1922 עזבה קבוצת חברים גדולה את קבוצת כנרת אל גדוד העבודה, ובהם שלמה לביא, שהיו למייסדי קיבוץ עין חרוד. הוותיקים שנותרו בחצר כנרת, פנו אל קבוצת חלוצים וחלוצות אנשי העלייה השלישית, בשם "קבוצת וילנה", אשר ישבה אז במחנה בטבריה עילית לאחר שסיימה הקמת מחנה צריפים עבור הצבא הבריטי ב'גבעת ח'רובה' ליד ג'נין, בבקשה להצטרף ליישוב. לאחר, שהקבוצה הצטרפה, החלה בניית המשק החקלאי המגוון של קבוצת כנרת.

הקבוצה גדלה, נולדו ילדים, והמקום היה צר מלהכיל את הקבוצה. בשנת 1929 עברו חברי הקבוצה להתיישבות של קבע על גבעה כשני קילומטר דרומית לחצר כנרת וכקילומטר מערבית לבית המוטור, ובנקודה זו נמצאת קבוצת כנרת עד היום. את הבתים בנקודת הקבע בנו חברי קיבוץ אפיקים.

ב-1939 נכתב ב"מגילת חג" לרגל חגיגות חצי יובל לקבוצה: "תחת חֶלְקָה קטנה, שוממה ומכוסה אבנים וסִדְרִיוֹת, המפרנסת בדוחק מספר משפחות של בדווים, שהרבו סביבם שוד ורצח – מכילה כנרת כיום ומפרנסת למעלה מ-300 נפש".[4]

שלושת הבתים הראשונים בקבוצת כנרת, בשנות ה-20. במבנה המרכזי מבין שלושת הבתים על הגבעה, שוכן מוזיאון לתולדות כנרת
אתר הטבילה "ירדנית" על נהר הירדן, המצוי סמוך לקבוצת כנרת ובבעלותה

מהקמת המדינה ועד ימינו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אתרים סמוכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקרבת שער הכניסה בתחילת הדרך לכיוון ביתניה תחתית נמצא קבר יוסף זלצמן הנרצח הראשון בן הקבוצה. ממזרח לקבוצה שוכן בית הקברות כנרת, שבו נטמנו אחדים ממנהיגי תנועת העבודה: ברל כצנלסון, נחמן סירקין, רחל המשוררת, דב בר בורוכוב ואברהם הרצפלד. המשוררת נעמי שמר, שנולדה בקבוצת כנרת, ושמואל סטולר חתן פרס ישראל לחקלאות, שאול אביגור - ראש המוסד לעלייה ב' וסגן שר הביטחון מלחמת העצמאות, נטמנו אף הם בבית הקברות של הקבוצה.

בסמוך לקבוצה מצוי אתר הטבילה לנצרות "ירדנית", שנמצא בבעלות הקבוצה, ומהווה אתר ביקור חשוב עבור צליינים נוצרים המבקרים בישראל. מצפון לקבוצה - ביצת כנרת.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • נח סטולר, יחפים בחצר, כנרת: הוצאת קבוצת כנרת, תשס"א 2001.
  • ברכה חבס (עורכת), החצר והגבעה : סיפורה של קבוצת כנרת, תל אביב : הוצאת עם עובד, תשכ"ט 1968.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ בן ציון ישראלי, "בריתנו עם האדומה" בתוך הספר לזכרו של "יוסף זלצמן" מאיר מלמד (ליקט והביא לביה"ד), דוד זכאי (עורך), בהוצאת המרכז החקלאי וקבוצת כנרת, תשכ"ד, עמ' 9
  3. ^ "כנרת" אלבום ליובלה של הקבוצה, 1964
  4. ^ דודו דיין, טבע הדברים, שדים ושודדים בחוף כנרת: סיפורו של עמוד בזלת, באתר ynet.
חדר האוכל של הקבוצה