זיוף כסף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף כסף מזויף)
אמצעי ביטחון נגד זיוף: פס זוהר על שטר של 20 דולר אמריקני

זיוף כסף הוא ייצור של כסף ללא אישור הרשויות המוסמכות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה העתיקה, ייצר השלטון המרכזי או האזורי את הכסף באמצעות הטבעת מטבעות בלבד. בתקופה זו היה ערכו של הכסף כשוויה של המתכת ממנה הוא יוצר (בדרך כלל זהב, כסף או סגסוגות מתכת יקרה אחרת). בתקופה זו היו יכולים עבריינים לקטום חלקים זעירים מדפנות המטבעות ובכך להשיג מתכת יקרה לעצמם תוך שהם מזרימים חזרה למחזור הכסף מטבעות קטומים שמשקלם נמוך מזה המוטבע עליהם. עבריינים בעלי מיומנויות מתאימות יכלו אף להטביע מטבעות דומים לאלה שמטביע השלטון מסגסוגת זולה יותר או ממתכת שאספו ממטבעות חוקיים שנקטמו. במקרים מסוימים הוטבעו מטבעות ממתכת זולה שהייתה מצופה בשכבה דקה של המתכת היקרה המקורית.

התפתחות הכלכלה, המסחר והבנקאות באירופה הביאו בהדרגה לזניחת בסיס הזהב ולהנפקה של שטרות ומטבעות שערכם הנקוב גבוה משמעותית מעלות ייצורם. הסחר בכסף הזה התבסס על הנוהג, הסדר הציבור ואמון הציבור בשלטון ולא על התועלת העצמית של החומר ממנו הכסף עשוי (כבסחר חליפין). לנוכח הפער בין עלות הייצור לערך הנקוב נקבעו על ידי השלטונות כללים נוקשים להדפסה או הטבעה של כסף במטרה להימנע מאינפלציה ולשם שמירת אמון הציבור בכסף שהוא תנאי חיוני ליצירת תשתית מסחרית נוחה. הפער הגדול בין עלות ייצור הכסף לשוויו, משך עבריינים לייצרו ולהנות מהרווח הגדול מהפצתו אל תוך מחזור הכסף.

מלבד זיוף על ידי עבריינים, מזייפות לעיתים ממשלות כסף של מדינה אחרת במטרה לפגוע בה בתקופות של עוינות או מלחמה או במטרה לממן עצמן. ככל הנראה זיוף כסף על ידי ממשלות מסוימות באסיה נמשך עד היום.

בעת המודרנית, עם הגידול בזמינות למיכון הדפסה טכנולוגי, שיכללו השלטונות את אמצעי ההגנה מפני זיוף ובמקביל נעשה זיוף הכספים מקצועי יותר.

הנזק מזיוף כסף[עריכת קוד מקור | עריכה]

השלטונות, ראו בזיוף כסף כתופעה עבריינית חמורה שגורמת נזק רב למדינה ולפרטים:

  1. הפרה של היחס בין כמות הסחורות והשירותים במשק לבין כמות הכסף אשר גורמת להפחתת ערכו של הכסף (אינפלציה), אשר מזיקה לתנאי הסחר במדינה.
  2. פגיעה באמון הציבור בכסף מזומן.
  3. בזבוז משאבים של פרטיים ועסקים אשר נוקטים באמצעי זהירות כדי למנוע קבלה של כסף מזויף.
  4. פגיעה בזכויות הריבון. מסיבה זו ההתייחסות אל זיוף כסף היא לעיתים בגידה במדינה (בעת העתיקה זייפנים שנתפסו איבדו לרוב את חייהם).

אמצעים למניעת זיוף[עריכת קוד מקור | עריכה]

במטרה למנוע זיוף מטבעות בעת העתיקה יוצרו המטבעות כשדפנותיהם משוננים וסביב שוליהם מכל צד תבליט מעגלי שיקל על זיהוי קטימתם. נוהג זה נשתמר גם כיום אף על פי שלא נעשה שימוש במתכות יקרות וקטימת שולי מטבעות פסקה. מאחר שכיום הערך הנקוב של שטרות גבוה משמעותית מהערך הנקוב על מטבעות נוקטות הרשויות (שהן בדרך כלל הבנקים המרכזיים) את מירב האמצעים במניעת זיוף שטרות הכסף.

במרוצת השנים אמצעי הזהירות השתכללו בהתאם לשינויי טכנולוגיית ההדפסה וההטבעה אשר זמינים לבנק המרכזי בכלל ולציבור בפרט:

  1. דיוק רב בחיצוניות השטרות והמטבעות. ייצור הכסף נעשה תוך הקפדה על שונות מזערית ביניהם של גודל, משקל, עובי, צבע, קוטר וכו'.
  2. שימוש בחומרים ייחודיים בייצור שטרות הכסף כגון כותנה, שילוב סיבי בד בנייר, שילוב פיסות מתכת, פולימר ועוד. החומרים המיוחדים מקנים לשטר מרקם ורשרוש אופייני במגע. שימוש בחומרים אלה מקשה על המזייף להשיג או לייצר את גליונות הנייר שאינם קיימים בשוק המסחרי ומאפשר לציבור הרחב לזהות שטרות מזויפים בעלי מרקם אחר.
  3. סימון חד ערכי לכל שטר. לכל שטר מספר ייחודי רק לו וסימני היכר נוספים. המספר וסימוני הזיהוי מאפשרים לרשויות להתחקות אחר מועד ייצורו, מועד הכנסתו למחזור, בית הדפוס שייצר אותו. איתור של שני שטרות בעלי מספר זהה יעיד בהכרח על זיוף.
  4. הטבעה מכנית על שטרות. ההטבעה יוצרת תבליט עדין על השטר ומאפשרת את זיהוי סוג השטר על ידי עיוורים אך גם מקשה על זיוף מאחר שהיא דורשת מכונות הטבעה מיוחדות.
  5. שימוש בחומרים בעלי ייחוד אופטי שאינו מצוי בסוגי הדפסה אחרים כגון שימוש בציפוי מתכתי בגוון ייחודי, סינכרון מדויק בהדפסת שני צידי השטר שמתלכדים בעת שקיפות, שימוש בסימן מים ועוד.
  6. החלפת סדרות תקופתית. הבנקים המרכזיים נוהגים להחליף סדרות מידי כמה שנים ולהכריז על הישנים כבלתי תקפים. בין המחזורים מוחלפים אמצעי הזהירות (בדרך כלל תוך שדרוגם הטכנולוגי) ובכך מאלצים את העבריינים לשקוד מחדש על פיענוח מחודש של אופן הייצור.

אמצעי מניעת זיוף בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשטרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

על שטרות ישראליים (חוץ משטר 20 השקלים השונה במקצת בסימניו[1]) מצויים מספר גורמים ייחודים:

  • מספר הערך של השטר, על גבי השטר עצמו, נקוב במספר זהוב מתכתי.
  • דיוקן מוקטן של הדמות המופיעה על גבי השטר, המתגלה בהצגה מול אור.
  • התלכדות משולשים – שני משולשים המודפסים כל אחד על צידו האחר של השטר מתלכדים בהצגה לאור, ליצירת סמל מגן דוד.
  • חוט ביטחון המושתל בשטר – נחשף בהצגה באור.
  • חריטות דיו בולטות למישוש בידי עיוורים.
  • סימן סמוי בצורת משולש המתגלה בהזזתו של השטר.
  • דיו משנה צבע – בעת הנעת השטר.
  • דיו שקוף המתגלה בעת הזזת השטר.
  • מספר סודר בצבע שחור. זוהר כאשר מקרינים עליו באור אולטרה-סגול.
  • החומר ממנו עשוי השטר יוצר רשרוש אופייני.

זיוף כספים כיום[עריכת קוד מקור | עריכה]

כיום, נטען שהזיופים הטובים ביותר הם זיופי הדולרים האמריקאיים המבוצעים בקוריאה הצפונית לשם מימון הוצאות הממשל. דולרים אלה מכונים סופר דולרים בשל איכותם הגבוהה[2]. עם זאת, השירות החשאי של ארצות הברית זיהה ירידה בזיוף הדולרים בשנים האחרונות, ככל הנראה כיוון שסדנאות רבות עברו לזיוף אירו.

בשנת 2006 נטען שהממשלה הפקיסטנית אחראית לזיוף כמויות גדולות של רופי הודי, בניסיון לערער את הכלכלה ההודית. האשמה זו מבוססת על חקירת ה-CIA בנושא[3].

זיופי כסף מפורסמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משבר השטרות בפורטוגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1925 מעלו עובדי בית הדפוס הבריטי 'ווטרלו ובניו' שייצרו שטרות כסף עבור פורטוגל והדפיסו כסף בכמות עצומה בשווי כולל של כ-0.88% מהתמ"ג הנומינלי הפורטוגזי. במעילה זו נעשה שימוש במספרים סידוריים של שטרות קיימים.

זייפני הפרנקים הצרפתיים בהונגריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמה נוספת לזיוף כספים ניתן לראות במבצע זיוף הפרנקים הצרפתיים בשנות ה-20 שנוהל על ידי הממשלה ההונגרית. למבצע זיוף זה תרמו גם גרמניה ואוסטריה, ובמהלכו זויפו כעשרה מיליון פרנק. המבצע התפרסם לאחר שבשנת 1926 נתפסו בהולנד מספר מעורבים בפרשה כשהם מנסים להמיר בשטרות חוקיים עשרה מיליון פרנק בשטרות מזויפים של אלף פרנק כל אחד. כשלוש שנים לאחר מכן נסגר המבצע סופית, וחקירת חבר הלאומים הניבה שנוסף על הסיבות הכלכליות, נועד מבצע זה לנקום על הפגיעה בגבולות הונגריה כתוצאה ממלחמת העולם הראשונה. איכות השטרות שיוצרו במסגרת מבצע זה הייתה ירודה בשל סוג הנייר הייחודי ששימש לייצור השטרות הצרפתיים.

מבצע ברנהרד[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערך מורחב – מבצע ברנהרד

במהלך מלחמת העולם השנייה זייפו הנאצים באמצעות עובדי כפייה במחנה הריכוז זקסנהאוזן כ-135 מיליון לירות שטרלינג בשטרות מכל הסוגים וכמות קטנה יותר של דולרים אמריקאיים במטרה להפיצם בכמויות גדולות בבריטניה וארצות הברית ובכך לגרום לערעור כלכלותיהן. בהמשך המלחמה החליטו הנאצים לעשות שימוש בכסף למימון סוכנים ופעולות מלחמתיות ולא הפיצו אותו בכמויות גדולות כמתוכנן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא זיוף כסף בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]