כסף - מונחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

כמות הכסף במשק[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כמות כסף נומינלית - כמות הכסף בערכים שוטפים ללא קשר לכוח הקנייה של אותו סכום כסף בתאריך מסוים. לדוגמה: "בהגרלה לפני 5 שנים פלוני זכה ב-90,000 שקלים", וזאת ללא קשר להבדלי כוח הקנייה של אותו סכום כסף בין שתי נקודות הזמן. כלומר, 90,000 השקלים הללו אינם שווים ל-90,000 שקלים היום.
  • כמות כסף ריאלית - כמות הכסף במושגי כוח קנייה בהתאם לשינוי מדד המחירים לצרכן. כלומר, ערך הכסף העכשווי.

בנקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • כסף נזיל - מזומנים ופיקדונות עו"ש (עובר ושב). מושג זה נקרא גם אמצעי התשלום הנזילים במשק ומסומן M1.
  • נזילות של רכוש, ובלשון מדויקת יותר - סחירותו. לפירוט בנושא זה ראו רכוש.
  • גורמי המשק - משקי בית, עסקים וגופים ללא כוונות רווח.
  • חובת נזילות או יחס רזרבה נדרש - אחוז מינימלי של מזומנים שהבנקים המסחריים נדרשים על ידי הבנק המרכזי להחזיק במרתפיהם מתוך כל סוג של פיקדון. עבור כל סוג פיקדון תיתכן חובת נזילות בשיעור אחר. אם, למשל, עבור פק"מים נדרשת חובת נזילות של 10%, אזי על סניף בנק להחזיק במזומנים סכום מינימלי של 160,000 ש"ח אם סכום פיקדונות הפק"מים שבו שווה ל-1,600,000 ש"ח.
חובת הנזילות באה למנוע מצב של בהלת פיקדונות, כגון בעת השפל הגדול, כאשר אין הבנקים מסוגלים לספק את כל דרישות בעלי חשבונות העו"ש למשיכת מזומנים.
  • בסיס הכסף במשק. סך כמות הכסף המצויה במשק במטבעות ושטרות.
  • כמות הכסף במשק. למושג זה ייתכנו כמה הגדרות מקובלות, להם נהוגים סימונים שונים:
    • M0 - סך המזומנים (מטבעות ושטרות) במשק.
    • M1. כמות המזומנים ופיקדונות העובר ושב, אשר בידי כל גורמי המשק יחד. הגדרה זו של כסף היא ההגדרה המקובלת ביותר של המושג "כמות הכסף במשק", או סך אמצעי התשלום הנזילים ובהגדרה זו נהוג להשתמש. לא יחשבו בהגדרה זו רזרבות המופקדות בבנק המרכזי או רזרבות השמורות בכספות הבנקים כשלעצמם, היות שהללו אינם משתתפים במחזור באופן פעיל.
    • M2. כמות הכסף במשק כפי שהוגדרה ב-M1 ועוד פיקדונות שונים במטבע מקומי ועוד אגרות חוב לזמן קצר שהונפקו על ידי הבנק המרכזי. ערך זה מכונה גם בשם "מזומנים ושווי מזומנים".
    • M3 זהו M2 ועוד פיקדונות צמודי מט"ח ופיקדונות במט"ח.
  • רזרבות הבנקים. סך יתרות המזומנים הנשמרות בפועל במרתפי הבנקים. פיקדונות שהבנקים המסחריים שומרים במרתפי הבנק המרכזי נחשבים להלוואות שהבנקים נתנו.
  • יחס רזרבה. שיעור סכום הרזרבות שהבנקים המסחריים שומרים בפועל מתוך סכום הפיקדונות בבנקים. המושג יכול להתייחס הן לפיקדונות מסוג מסוים והן לגבי כלל הפיקדונות.
  • מכפיל הפיקדונות. סכום השווה ל:
יחס הרזרבה / 1
לפיכך, אם הבנקים שומרים על יחס רזרבה של 40%, אזי מכפיל הפיקדונות יהיה:

2.5 = 0.4 / 1

סוגי עירויים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • עירוי פנימי חיובי. זהו מצב בו יש צמצום של כמות המזומנים בידי הציבור ולכן גידול ברזרבות הבנקים.
  • עירוי פנימי שלילי. זהו מצב בו יש גידול בכמות המזומנים בידי הציבור ולכן צמצום של רזרבות הבנקים.
  • עירוי חיצוני חיובי. גידול בבסיס הכסף במשק ביוזמת הבנק המרכזי.
  • עירוי חיצוני שלילי. קיטון בבסיס הכסף במשק ביוזמת הבנק המרכזי.
  • עירוי משולב. עירוי הכולל בתוכו הן עירוי חיצוני והן עירוי פנימי. היות שבסיס הכסף שווה לכמות המזומנים בידי הציבור ועוד סכום הרזרבות בבנקים, הרי שבעירוי משולב יתקיים:
סכום הערוי הפנימי = (שינוי בכמות המזומנים בידי הציבור) - (סכום העירוי החיצוני)