כף אהבה
כף אהבה היא כף מקושטת עשויה מעץ שניתנת באופן מסורתי כמתנה בעלת כוונות רומנטיות. הכף בדרך כלל מעוטרת בסמלים של אהבה, ונועדה להציג את הכישרון של המגלף. בשל העיצובים המורכבים, כפות אהבה לא משמשות באופן מעשי אלה רק כפרטי מלאכה מקושטים.
מוצא[עריכת קוד מקור | עריכה]
כפות אהבה הן מלאכה מסורתית שהתחילה כבר במאה ה-17. במשך הדורות הכפות נעשו יותר ויותר קישוטיות, כתוצאה מכך הן איבדו את השימוש המעשי שלהן והפכו לפריט קישוטי לתלייה על הקיר.
כף האהבה הידועה הכי עתיקה מוצגת במוזיאון הלאומי להיסטוריה בסנט פגנז (אנ') ליד קארדיף, והיא מתוארכת לשנת 1667, למרות שהאמונה הרווחת היא שהמסורת התחילה הרבה לפני.
סמלים[עריכת קוד מקור | עריכה]
כף האהבה ניתנה לאישה צעירה על ידי מחזרה. דבר זה היה חשוב לאבי הנערה משום שכך יכל לראות שהאיש יכול לדאוג למשפחתו ולעבוד עם עץ.
מלחים לעיתים קרובות גילפו כפות אהבה במהלך מסעותיהם הארוכים, ולכן לעיתים קרובות הם שילבו עוגנים וספינות בכף.
לסמלים מסוימים היו משמעויות ספציפיות: שרשרת לרצון להיות ביחד לנצח, פרסה למזל, צלב לאמון, פעמונים לנישואים, לבבות לאהבה, יהלום סימל עושר או מזל טוב, פרח לחיבה, דרקון להגנה, גלגל כדי לתמוך בנאהב ומנעול לביטחון. כדורים הכלואים בתוך כלוב סימלו את מספר הילדים שהגבר קיווה לגדל. גילופים מסובכים יותר, כמו שרשראות, היו הפגנה של המיומנות של הגלף בנוסף למשמעותם הסמלית.
למרות שכף האהבה הוולשית היא המפורסמת ביותר, יש גם מסורות של כפות אהבה בסקנדינביה ובחלקים אחרים של מזרח אירופה, שיש להם סגנונות וטכניקות ייחודיים לכפות אהבה.
היום ניתנות כפות האהבה כמתנות נישואים, יום השנה, יום הולדת, מתנות לתינוק, חג המולד, או מתנות ליום ולנטיין, ורואים אותן בעיקר כאומנות עממית.
כף נישואים[עריכת קוד מקור | עריכה]
בנורווגיה, באותם הימים, זוגות שזה עתה נישאו אכלו עם כפיות מחוברות שסימלו את נישואיהם. לעיתים קרובות הכפיות והשרשרת היו עשויות מחתיכת עץ אחת, תוך שימת דגש על הגילוף.
